פינת היום לפני – והפעם: התרחש קרב כרבלאא

הינה חמישה דברים שייתכן שלא ידעתם על הקרב, המסמל את המאבק שבין שני הזרמים העיקריים באסלאם – סונה ושיעה:

1. הרקע: מחלוקת על ירושת הנביא

באסלאם הנביא מוחמד נחשב לנביא האחרון שהיה לו קשר בלתי אמצעי עם אללה. אחרי שמת היו מחלוקות מי יהיה הח'ליף שימלא את מקומו וינהיג את האומה האסלאמית: הסונים מאמינים כי מוחמד נפטר לפני שמינה יורש, ובפועל מונו ארבעה ח'ליפים לאחר מותו: אבו בכר, עמר בן אל ח'טאב, עות'מן בן עפאן ועלי בן אבי טאלב. השיעים, לעומת זאת, מאמינים כי לפני מותו הספיק מוחמד למנות ליורש את בן דודו, שהיה גם חתנו: עלי בן אבי טאלב. מבחינתם, הוא החליף היחיד מבין הארבעה שבו הם מכירים והכינוי שלהם אליו הוא "אימאם": המנהיג שהחליף את מוחמד.

2. הפיצול התחיל בסדק

קרב כרבלאא אינו הקרב הראשון שמבטא את הפיצול בין הסונים לשיעים, קדם לו קרב צפין בשנת 657 שבו נלחמו בעלי בן אבי טאלב ובצבאו מועאויה אבן אבו סופיאן מושל סוריה. אחת התוצאות המשמעותיות של הקרב, הייתה שהוויכוח הפוליטי בעניין הח'ליפות הפך לוויכוח דתי.

3. קרב, מרד, או פוגרום?

קרב כרבלאא קיבל את שמו מהעיר כרבלאא שבעיראק שבה התרחש. את הקרב התחילו תומכיו של חוסיין בנו של עלי הח'ליף הרביעי, שלימים יוכרו כ"שיעים". הם נלחמו ביזיד הראשון, הח'ליף מטעם בית אומיה, שושלת אריסטוקרטית ממכה עוד מלפני ייסוד האסלאם – הצד הזה לימים יוכר כזרם ה"סוני".

ידם של המורדים השיעים המעטים הייתה על התחתונה ותומכי בית אומיה הסונים ניצלו את שלטונם המדיני, מנעו מהמורדים מים ומזון, טבחו בהם עד חורמה ובסופו של דבר גם ניצחו בקרב.

4. הסונים והשיעים

ההבדלים בין השיעים לסונים הם היסטוריים ותיאולוגיים כאחד. אמונתם שונה ביחס לעקרונות האסלאם ועיקרה בשאלת הירושה של מוחמד. הסונים הם הזרם המרכזי באסלאם ומהווים את הרוב בעולם המוסלמי. ה"סונה" היא מעין התורה שבעל פה שמשלימה את הקוראן. היא כוללת אוסף של מסורות הנוגעות לאורח חייו, אמרותיו ומנהגיו של הנביא מוחמד וחסידיו הראשונים. ה"שיעה", היא סיעה או פלג שיצא בעקבותיו של עלי, האימאם היחיד אחרי מוחמד. השיעים מהווים כ-20% מהעולם המוסלמי, רובם חיים באיראן, באזרבייג'ן, בעיראק, בלבנון ובמדינות מוסלמיות נוספות.

5. מצטערים עד זוב דם

מדי שנה השיעים מציינים את קרב כרבלאא בטקס הניחומים שנקרא תעזיה, שבו הם מצירים על גדיעתו של בית עלי ויורשיו הישירים של מוחמד, פוסעים בתהלוכה וקוראים בשמו של חוסיין בנו שנרצח בקרב כרבלאא. הניחומים מגיעים לשיאם כשהם משחזרים את הקרב ומכים את עצמם עד זוב דם בידיים ובשלל אמצעים קהים וחדים אחרים.