פינת היום לפני – והפעם: ארה"ב מטילה פצצה גרעינית על נגסאקי

• רקע: מלחמת העולם השנייה – המערכה הפסיפית

לאחר שש שנות לחימה, מצאו את עצמם האמריקאים במערכה עקובה מדם מול היפנים, מערכה שבה ספגו אבדות רבות בשל העמידה העיקשת של היפנים בכל נקודה שניסו האמריקנים לכבוש. הלחץ הגובר על הממשל האמריקאי והרצון להביא לסיום מהיר של המלחמה הביאו בסופו של דבר להחלטת נשיא ארה"ב דאז, הארי טרומן, לעשות שימוש בפצצת אטום.

• ילד קטן ואיש שמן

ב-6 באוגוסט 1945 הוטלה פצצת האטום "ילד קטן" – שם הקוד שניתן לפצצה הגרעינית שהוטלה על הירושימה. הפצצה הפתיעה את המטה הכללי היפני, שחשב כי העדויות על הפיצוץ הן בגדר שמועה. הם החליטו לשלוח טייס צעיר לבדוק את השטח מלמעלה: הוא גילה שממה בוערת. כ-16 שעות לאחר ההפצצה פרסם טרומן הצהרה, ובה טען שאם היפנים לא יקבלו את תנאי הכניעה, יגיעו הפצצות נוספות. הממשל היפני בחר שלא להגיב והניח כי לאמריקאים אין פצצות נוספות, אך טעה טעות מרה.

כעבור שלושה ימים בלבד, ב-9 באוגוסט 1945 בשעה 11:02, הוטלה פצצת הפלוטוניום "איש שמן", שם הקוד שניתן לפצצה על העיר נגסאקי. לאחר 47 שניות התפוצצה הפצצה בגובה של כ-500 מטר ובעוצמת נפץ של 21 אלף טון TNT שהביאה לטמפרטורה של 3,900 מעלות צלזיוס. תוצאות ההפצצה היו הרסניות: עשרות אלפי בני אדם נהרגו באופן מיידי בפיצוץ, ועוד עשרות אלפים נפצעו. הערכות שונות סוברות כי עד סוף שנת 1945 נהרגו בסביבות 200,000 איש כתוצאה מההפצצה, והשפעות הקרינה המייננת שנוצרה לאחר הפיצוץ ניכרות בתושבי המקום עד היום.

• סיום המלחמה

שישה ימים לאחר ההפצה בנגסאקי הודיע קיסר יפן על כניעה ללא תנאי לבעלות הברית. הדיון על אודות הלגיטימציה והנחיצות של ההפצצות לצורך כניעתה של יפן נמשך עד היום. חלק מן האנשים רואים במעשה פשע מלחמה ואחרים סוברים כי היה זה צורך צבאי חיוני שחסך חיים. כזיכרון לקורבנות ההפצצה הוקם בעיר הירושימה "פארק השלום", המנציח את זיכרון הנפגעים הישירים והעקיפים וממוקם בסמוך למוקד הפיצוץ. מדי שנה, ב-9 באוגוסט, נערך במקום טקס זיכרון ותפילה להתגשמות שלום עולמי אמיתי.