הכירו את פאול צרפתי: האיש שלנו באו"ם

בדרך כלל פוגש הישראלי הממוצע את האו"ם כאשר מתקיימת העצרת הכללית שלו, ונאומים של ראשי המדינה מעל בימתו משודרים במהדורות החדשות. אך עבודת ישראל בארגון האומות המאוחדות מתקיימת בכל יום וכל הזמן.

רשמית, תפקידה של המשלחת הישראלית באו"ם הוא לייצג את ישראל בתוך המסגרת המולטילטרלית באומות המאוחדות. תכלס, תפקידה הוא לקדם את האינטרסים של מדינת ישראל ואת יחסיה הדיפלומטיים עם שאר המדינות. אחד מהתפקידים במשלחת הישראלית לאו"ם הוא התפקיד של "יועץ מדיני לענייני המזרח התיכון", ומי שמכהן בתפקיד זה כיום הוא פאול צרפתי.

פאול, תל אביבי בן 31, בוגר מחזור ג' במרכז האקדמי שלם ומורה דרך בהכשרתו, למד בתוכנית למזרח תיכון ואסלאם שבמסגרתה נלמדת השפה הערבית, המדוברת והכתובה, על בורייה. הוא לא ייחס חשיבות רבה מדי לנטוורקינג עד שמודעת דרושים אחת בקבוצת הוואטסאפ של בוגרי המרכז האקדמי שלם הובילה אותו אל משרה מרתקת בניו יורק.

מנגנון להטיה פוליטית: זה לא רק התוכן, זו השיטה

פאול, מה זה אומר להיות "יועץ מדיני לענייני המזרח התיכון"?

"המשמעות היא שאני מייצג את ישראל בכל נושא פוליטי שנדון במועצת הביטחון ושנוגע לאזור שמסהרה המערבית ועד אפגניסטן, פחות או יותר. מועצת הביטחון אמונה על שמירת השלום והביטחון הבינלאומיים ובמסגרתה מתקיימים דיונים קבועים על ההתפתחויות הפוליטיות וההומניטריות בתימן, בלוב, בסוריה, בעיראק, באפגניסטן ובנושא הישראלי-פלסטיני. בוועדה הזאת מתקבלות המון החלטות אנטי-ישראליות. התפקיד שלי הוא להתמקד בנאומים ובהתבטאויות שנישאים בוועדה כדי לוודא שלא קורה או מתבשל משהו לא צפוי נגד ישראל. אני מסכם את המתרחש בדיון, מעביר את הסיכום לראש הצוות המדיני במשלחת, ומשם אנחנו מעבירים את המידע חזרה למטה של משרד החוץ בירושלים".

"אם קורה עכשיו משהו בעולם, האו"ם הוא הגוף בעל הכי הרבה ניסיון, משאבים, כוח אדם וכוח פוליטי להזיז ולקדם דברים"

לאו"ם יש תדמית מעט בעייתית בישראל, האם דברים שרואים משם לא רואים מכאן?

"כן ולא. יש התמקדות יתר בישראל. בדיון החודשי שמתקיים ועוסק בפועל בשאלה הפלסטינית, אמור להיות עיסוק כללי בכל מזרח התיכון, אבל כמעט תמיד מתעסקים רק בסכסוך הזה. לדוגמה, בזמן שהמונים מתים בתימן, בוועדה רק יגידו 'די לאלימות', אבל הכרזה על בנייה בהתנחלויות תעורר גינויים והתבטאויות לא פרופורציונליות נגד ישראל. אני מבין מאיפה זה מגיע, אבל תשומת הלב שהסוגיה הזאת שואבת חוצה את האכפתיות לפלסטינים, והיא יותר 'טיקט' פוליטי".

מדוע קל כל כך להשיג גינויים נגד ישראל בגוף שמשתתפות בו הרבה מדינות?

"ההטיה מודגשת בדיונים כי לכל מדינה בעצרת הכללית יש קול אחד, לא משנה אם זו מדינה גדולה כמו ארה"ב או קטנטנה כמו איי מרשל. אם מצרפים לזה את הרוב שיש למדינות ערביות מקבלים הטיה אנטי-ישראלית".

"יש קשב רב בירושלים למה שמתרחש באו"ם"

איזה ערך מקבל משרד החוץ מדיווח על ישיבות מתמשכות באו"ם?

"למרות הטכנולוגיה וזום, אין תחליף לנוכחות פיזית בחדר. ההתלחששויות של שגרירים בין נאומים והאווירה בהיכל מועצת הביטחון לא עוברים דרך המסך. נוסף על כך, חלק מהתפקיד הוא לפתח הקשבה לדקויות, ומהן להסיק מסקנות, למשל – לשמוע שמדינה ספציפית, בכל הדיונים שקשורים לישראל, מתחילה להתבטא בצורה מסוימת. בחלק מהמקרים אנחנו הראשונים שיכולים להתריע על התרחשותו של שינוי שאנחנו מרגישים בו בניואנסים של מילים".

אתה יודע להבחין אם דקות מסוימת של התבטאות היא חסרת חשיבות או שיש לה אפקט פרפר משמעותי?

"אנחנו לא הפונקציה שמחליטה מה כן ומה לא. אנחנו מדליקים את נורת האזהרה ומעבירים אותה לירושלים. משם מתרחש תהליך מורכב יותר של הפעלת נציגויות כדי לברר מה קורה או להחליט על פעולה דיפלומטית כלשהי. אני לא יכול לתת דוגמאות ספציפיות, שכן הן עוסקות בעניינים פנימיים, אך אני יכול להגיד שיש המון קשב בירושלים למה שמתרחש פה באו"ם".

"בכל מה שקשור לנושאים הומניטריים – לאו"ם אין תחליף"

כיצד נראים אירועים בינ"ל בזווית של משלחת באו"ם, למשל נסיגתה של ארה"ב מאפגניסטן?

"כשמנתחים את הנאומים של כל מדינה אפשר לחלץ הרבה מידע, כמו מי מכירה בשלטון הטליבאן ומי לא. מעניין לנתח את הנאומים ולראות לדוגמה מה סין חושבת שהתרחש ומה רוסיה חושבת. אבל כיום מתמקדים בעיקר בנושאים ההומניטריים באפגניסטן ופחות בנושאים הפוליטיים-מדיניים. בכלל, התחושה היא לפעמים שבאו"ם יש המון אמירות ריקות שלא אומרות הרבה, אבל זו התחושה כשעוסקים בנושאים פוליטיים. בכל מה שקשור לנושאים הומניטריים – לאו"ם אין תחליף. אם קורה עכשיו משהו בעולם – האו"ם זה הגוף עם הכי הרבה ניסיון, משאבים, כוח אדם וכוח פוליטי כדי להזיז ולקדם דברים, לקבל את האישורים שצריך. אז באפגניסטן היה עכשיו מאמץ עיקרי לפנות את מי שאפשר. מעניין להיות עד לזה. לכסות דיון ולשמוע את הנציג הגרמני סוגר עם הנציג האמריקני או הקטרי כמה מאות מיליוני דולרים יעבירו עכשיו לסיוע, ומעט זמן אחר כך אפשר לראות גם את הידיעה הרשמית על זה בטוויטר. מיליארדים של דולרים לסיוע הומניטרי לכל העולם מועברים דרך האו"ם וזה עושה הבדל ענק".

במבט לאחור – עד כה, מה התובנות שלך מעבודה בזירה הבינ"ל?

"גיליתי עד כמה העבודה הדיפלומטית מורכבת ורבת ניואנסים. יצא לי להתלוות לפגישות של השגריר, ולמדתי המון רק מלהיות בחדר ולשמוע מה נאמר ואיך. עבודה כזו מחדדת את האוזן לשמוע ניואנסים: האם מדינה אמרה עכשיו "אנחנו מתנגדים נחרצות", "אנחנו מגנים" או "המעשים האלה חייבים להיפסק"? עם הזמן אפשר לזהות את השינויים, וגם להבין את המשמעויות של זה במברקים ממשרד החוץ. ממש אפשר לראות איך דברים שאנחנו עושים ומזהים מקבלים משמעויות רחבות".

התכנסות של נציגויות ממדינות שונות במקום אחד בטח מזמינות סיטואציות ביזאריות. יש לך דוגמה לאחת כזו?

"צריך להבין שבאו"ם יש הפרדה ברורה מאוד בין האדם לתפקיד. אדם יכול להתבטא בחריפות נגד ישראל, אבל ברור לכולם שאלה המילים של המדינה שלו, לא שלו אישית. אז כל עוד זה לא לבנון, איראן וסוריה אפשר אחר כך "להתמנגל" עם כולם. למשל הנציג הבריטי והרוסי התבטאו בחריפות זה נגד המדינה של זה בדיון על סוריה, אבל בסוף הדיון הם יצאו לשתות בירה. מקרה שקרה לי היה בעצרת הכללית. מסדרים שם את ההושבה של הנציגויות של המדינות לפי הא-ב באנגלית. אז אנחנו במשלחת הישראלית יושבים ליד איטליה מצד אחד ואיראן ואירלנד מצד שני. כולנו יודעים שאיראן לא תומכת בישראל, בלשון המעטה, וגם יחסיה של אירלנד עם ישראל מורכבים בגלל עמדתה לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אבל כשהנציג האיראני נאם הייתה המולה והתרחשות באולם שהפריעו לו לדבר. זה היה לא נעים, ומי שהחליפה איתי מבטים מתוסכלים והסכימה איתי על חוסר הנימוס הייתה דווקא השגרירה האירית. אלה רגעים אנושיים שמצביעים על המורכבות".

"לא הייתי יכול לקבל את כישורי השפה הערבית בשום מקום אחר"

עכשיו תגלה לנו את הסוד: איך הגעת למשרה במשלחת הישראלית באו"ם?

"דרך מודעת דרושים שפורסמה בקבוצת הוואטסאפ של קהילת הבוגרים של שלם. אלון נווה, בוגר מחזור א' של התוכנית למזרח תיכון ואסלאם שלמד שנתיים מעליי, פרסם שם מודעת דרושים של משרה זמנית באו"ם.

בזמן שהתמיינתי לתפקיד הזמני, התפנה תפקיד היועץ שמילא אלון במשלחת. בזכות התואר מהמרכז האקדמי שלם והרקע שלי במזרח תיכון, הציעו לי להחליף אותו".

בעצרת הכללית. מסדרים את הושבת הנציגויות של המדינות לפי סדר הא-ב באנגלית

יש כלים שרכשת במרכז האקדמי שלם שעוזרים לך בעבודה שלך?

"חד משמעית, לא הייתי מצליח להגיע לתפקיד שלי בלי הלימודים שם. אני חושב שלשלם יש המון פלוסים אבל את כישורי השפה לא הייתי יכול לקבל בשום מקום אחר; זו רמה שמקבלים בזכות התרגולים, הערבית הספרותית. עד היום אני משתמש בזה בעבודה. כיוון שערבית זו אחת מהשפות הרשמיות של האו"ם, אם מגיע מכתב תלונה בערבית על ישראל מאחת המדינות הערביות, הן לא צריכות לתרגם אותו. הרבה פעמים לוקח זמן עד שמגיע התרגום הרשמי של האו"ם, ועכשיו אני פשוט יכול לתרגם אותו בעצמי. חוץ מזה, אני מדבר עם קולגות בערבית וזה ישר שובר את הקרח במקום האנגלית המעונבת והקרירה".

תיארת לעצמך שתמצא את עצמך באו"ם בזמן שלמדת בשלם?

"בפגישה הראשונה שלי עם אודליה, ראשת מדור חדשנות וקשרי בוגרים, שמלווה את התמחויות הסטודנטים ואת הקריירה שלהם, אמרתי לה שאני רוצה לעשות משהו בינלאומי, מעניין, עם אנשים טובים, ועדיף גם שזה יהיה מתגמל. נעזרתי לא מעט באודליה בתהליך של להבין לאן אני רוצה לקחת את הקריירה שלי והבנתי במה אני רוצה לעסוק ובמה לא. היא דחפה אותי לכל מיני התמחויות ויוזמות כדי לרכוש מיומנויות. גם מיזמי המעורבות החברתית בשלם סייעו לי לחדד את הכיוון שלי. למשל, בהתנדבות בשנה א' בשכונת אבו-תור נחשפתי לסיפור הדו-נרטיבי, למדתי שם על המורכבויות של הסכסוך בתוך המיקרוקוסמוס שנקרא ירושלים, והתובנות שעלו מהמיזם הולכות איתי מקצועית עד היום, כשאני עוסק ביחסים בינלאומיים".

מה אפשר ללמוד מסיפורו של פאול? לא מעט. שהכשרה אקדמית שמעניקה השכלה רחבה ורגישות למילים יכולה לסייע בקריירה בינלאומית. שידיעת השפה הערבית על בורייה היא נכס של ממש, גם בתפוח הגדול מעבר לים, ושהתנסויות בשטח, במסגרת התמחויות מקצועיות בתואר, יכולות לסייע בכוונון הקריירה.

וכמובן, שנטוורקינג זה חשוב. אנחנו רואים את זה מדי יום בקבוצת הבוגרים של המרכז האקדמי שלם.