היום לפני – והפעם: תומאס ג'פרסון נבחר לנשיאות ארה"ב

הבחירות השלישיות לנשיאות ארצות הברית בין תומאס ג'פרסון וג'ון אדמס שהתקיימו בשנת 1800 היו כל כך מאתגרות שהן הסתיימו רק ב-17.2.1801.

"מהפכת 1800", כפי שמערכת הבחירות הזו לעיתים קרויה, התחילה ב-31 באוקטובר ונמשכה עד ה-3 בדצמבר 1800, אז נסתיימה בסוג של תיקו שהתאפשר בעקבות חולשה בחוקה האמריקנית המקורית. רק לאחר חודשיים ו-36 סבבי הצבעות, הכריע בית הנבחרים לטובת תומאס ג'פרסון, אז סגן נשיא ארה"ב, על פני יריבו מבית ארון בר.

עד אותה שנה הבחירות היו אישיות ולא מפלגתיות, וכך התאפשר בקדנציה שלפני כן לג'ון אדמס להיות נשיא ולתומאס ג'פרסון להיות סגנו על אף שלא היו באותה מפלגה. בבחירות ההן לראשונה היה תיאום מפלגתי לגבי אופן ההצבעה, ואומנם הרפובליקנים השיגו יותר אלקטורים ובכך ניצחו את הפדרליסטים, אולם ג'פרסון וסגנו, ארון בר, השיגו את אותו מספר קולות בעקבות חוסר תיאום פנים מפלגתי.

ארון בר לא הסיר את מועמדותו לטובת חבר מפלגתו ג'פרסון והבחירות הגיעו להכרעת בית הנבחרים היוצא, שנשלט על ידי המפלגה הפדרליסטית. הפדרליסט אלכסנדר המילטון, שלא חיבב את שני המועמדים, לחץ על הפדרליסטים לתמוך בג'פרסון בטענה שהוא "פחות נורא מבר" ובשל היעדר מאמץ פוליטי מצד בר (הוא נשאר בניו יורק במהלך ההצבעה ולא עשה דבר כדי להטות את ההצבעה לצידו) ופעולה נמרצת מצד תומכי ג'פרסון והמילטון, ג'פרסון ניצח ונבחר לנשיא. החלטת בית הנבחרים התקיימה ב-17.02.1801 ובכך הסתיים המרוץ המריר והמסובך ביותר לנשיאות ארצות הברית.

תומאס ג'פרסון היה הנשיא הראשון שהושבע בגבעת הקפיטול בוושינגטון הבירה וכהונתו, שהתחילה את שלטון המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית בהיסטוריה האמריקנית, נמשכה שמונה שנים. בהיותו ליברל, עמל להקטין את הממשלה הפדרלית ואת נטל המיסים בזמן שחיזק את הרפובליקניזם – חזון שנקרא לימים "דמוקרטיה ג'פרסונאית".