היום לפני – והפעם: נוסד בית החולים שערי צדק בירושלים

נוצרים, ספרדים ואשכנזים – כמה בתי חולים צריך בירושלים?

עד לשנת 1837 לא היה ליישוב היהודי בארץ ישראל בית חולים, ורמת התחלואה והמוות הייתה גבוהה ביותר. בתי החולים הראשונים שטיפלו בחולים הירושלמים היו שייכים לעדות הנוצריות בעיר העתיקה, ובעקבות החשש של הקהילה היהודית מניסיון המרת דתם של החולים היהודים נוסדו בעיר במחצית השנייה של המאה ה-19 שלושה בתי חולים יהודיים: רוטשילד, ביקור חולים ומשגב לדך – שלושתם בתוך תחומי העיר העתיקה.

ב-27.1.1902 נחנך בית החולים שערי צדק שתוכנן ונבנה מראשיתו מחוץ לחומות. אחת הסיבות לפתיחת בית החולים הייתה סכסוכים בין עדתיים בין אשכנזים לספרדים, שגרמו לאשכנזים ליזום הקמת בית חולים משלהם בהנהלת יהודים גרמנים חרדים ובחסות הקיסרות הגרמנית. היוזמה קיבלה תנופה עם בואו לארץ של רופא חרדי צעיר בשם ד"ר משה וולך.

שערי צדק: חיסונים, מחלות מידבקות ו… רפת

מבנה בית החולים, שנחשב למפואר בתקופתו ותוכנן בסגנון אקלקטי, הוקם בצידו הדרומי של רחוב יפו, צפונית לשכונת שערי צדק, ושמו כשמה. תושבי ירושלים נהגו לכנותו "בית חולים וולך" על שם הרוח החיה שמאחוריו. שערי צדק היה לבית החולים הראשון שבו פעלה מחלקה לבידוד חולים מידבקים ולחיסון האוכלוסייה ממחלות שונות.

מכיוון שהיה אז קשה להשיג חלב טרי בירושלים, הקים ד"ר וולך רפת עם 40 פרות בחצר ביה"ח, שהייתה קיימת עד 1948 וסיפקה חלב לא רק לביה"ח אלא גם לאוכלוסייה הדתית בירושלים, בפרט בחג הפסח.

שערי צדק – מאז ועד היום

במהלך שנות פעילותו של בית החולים התרחבה העיר ירושלים, עד שקטן המקום בבית החולים מלהכיל את צורכי הפעילות של בית חולים. בשנת 1980 עבר בית החולים למשכן חדש, מתחת לשכונת בית וגן. בעקבות קשיים תקציביים במעבר למשכנו החדש, נאלצו מנהלי בית החולים שערי צדק למכור את המבנה הישן ובשנת 1995 רכשה רשות השידור את המבנה מתוך מטרה לבנות במקום את "קריית רשות השידור". גם רשות השידור נתקלה בקשיים כלכליים ומנהלתיים כך שבסופו של דבר, לאחר שיפוץ מקיף של המבנה הישן, הועברו למבנה ההיסטורי המיועד לשימור משרדי הנהלת רשות השידור, הנמצאים ופועלים שם גם היום.

כיום, שערי צדק הוא אחד מבתי החולים המרכזיים בירושלים ובין המקצועיים בעולם.