כל מי שלמד שפה חדשה, יודע שלימודים לחוד ודיבורים לחוד. כדי לדעת שפה על בוריה ולהשתמש בה בטבעיות, יש צורך לתרגל אותה שוב ושוב. הסטודנטים בתוכנית ללימודי מזרח תיכון ואסלאם במרכז האקדמי שלם עושים בדיוק את זה
התואר הדו-חוגי במרכז האקדמי שלם, מאפשר לסטודנטים לבחור במסלול של פילוסופיה כללית והגות יהודית או במסלול של מזרח תיכון ואסלאם. הסטודנטים במסלול המזרח התיכון והאסלאם מתכננים להיות מזרחנים, חוקרים אקדמיים שמבינים את הסכסוך העמוק במזרח התיכון, או אנשי תקשורת שמסוגלים לדבר עם מושא הסיקור שלהם באופן שוטף ועם היכרות מעמיקה מבפנים.
לצורך כך, הלימודים במסלול זה אינם מסתכמים בלימודים האקדמיים המרתקים לכשעצמם, אלא מעמיקים את ההיכרות עם התרבות והשפה הערבית, ולומדים לקרוא, לכתוב ולדבר בערבית באופן שוטף. איך הם עושים את זה? בעזרת "תכנית הטמעה" ייחודית של השפה הערבית, ביקורים בערים ערביות, ובעיקר: בזכות תרגול שוטף עם דוברי ערבית באופן פרטני.
עבד אבו חוסיין, 29, הוא אחד מתוך ששת המתרגלים שמסייעים לסטודנטים במסלול המזרח התיכון והאסלאם בהטמעת השפה הערבית. במקור הוא מבאקה אל גרביה, וכיום מתגורר עבד בירושלים. הוא בוגר תואר ראשון בחינוך באוניברסיטה העברית, ובנוסף הוא הוכשר על ידי מכון מגיד להנחיית קבוצות, עוסק בחינוך בלתי פורמאלי וחונך נוער בסיכון.
עבד בתירגול עם סטודנט
ערבית היא רק אחת מתוך ארבע שפות שעבד דובר וכוללות גם עברית, אנגלית וגרמנית. כבר שנתיים שהוא משמש כמתרגל במרכז האקדמי שלם, ומלמד בעיקר ערבית מדוברת קלאסית "פוסחא" (בניגוד לשפת הרחוב "עאמיה"). הפוסחא נקראת בעיתון, מדוברת בחדשות, והיא גם שפת המחקר והאקדמיה.
כל סטודנט במרכז שלם זכאי ל 45 דקות תרגול ערבית אחד על אחד, 3 פעמים בשבוע. כך, כהגדרת עבד, נוצרת ביניהם חוויה של "היקשרות ותקשורת".
כשאנחנו שואלים את עבד על מה יש לדבר 3 שעות כל שבוע, הוא מסכים שנדרשת יצירתיות: "יש תכני בסיס מומלצים: משפטים ומילים שאומרים אותם ביום יום. אנחנו עוסקים גם בחדשות. אני מנסה להיות יצירתי, מגלה את היכולות של הסטודנטים ועובד לפיהן, אם זה על ידי כרטיסיות או תכנים חווייתיים, וזה מרתק לראות איך הסטודנט זוכר את המילה, מצליח להטות אותה לזמנים של הווה או עבר להשתמש בה ולהביע את ריגשותיו בשפה שהיא לא שלו".
את הסטודנטים מגדיר עבד כ"אמיצים", "סקרנים", "צמאים לידע", ו"חרוצים ברמה מטורפת". אם אתם מזהים נימה חברית שמעבר ליחסי מתרגל-סטודנט, אתם לא טועים: "מתגבשת מערכת חברות ונאמנות ביני לבינם. אנחנו רואים האחד את השני בתדירות מאד גבוהה וטבעי שתיווצר חברות".
הסטודנטים של עבד אכן קשורים אליו, מעריכים אותו ואף טוענים שיש לו חוש הומור מצוין. עבד מתחיל בהכחשה אך לבסוף נשבר ומודה בחשיבות ההומור: "ארוסתי דווקא אומרת שאני גרוע בבדיחות. אבל ברצינות, הומור יכול להיות דבר מאד רציני, והוא מסייע לשבור את האווירה החינוכית הכבדה". אנחנו מבקשים לשמוע כמה סיפורים משעשעים מתוך התרגולים, אך עבד מסרב לחשוף אותם: "מה שקרה בוגאס נשאר בוגאס", צוחר עבד, ומוסיף: "יש הרבה סיפורים משעשעים ומעניינים, אבל יש עליהם חסינות מתרגל-תלמיד".
בצד הומור וחדשות, חלק מהתירגול מוקדש לשיתוף מהחוויות האישיות של כל אחד מהמשוחחים, ועל התרבות ממנה הגיעו. "כשאתה מדבר עם אדם אז ברור שאתה משתף אותו בסיפורים מהבית שלך. לא החיים האישים, אבל כן אני מספר על המנהגים, החגים, התרבות. אנשים סקרנים למשל לשמוע איך מבקשים את ידה של הכלה, באמצעות התרגול נוצרת האפשרות לשתף את זה ממקור ראשון ובלי תיווך".
במדינה רוויות מתחים כמו ישראל, אירועים חדשותיים שמעורבים בהם ערבים ויהודים הם חלק מהחיים, ולכן גם חלק מהתרגולים. אבל עבד מספר שגם בימים כאלו אין מתחים אמתיים: "חשוב לי לגלות רגישות תרבותית לסטודנט שמגיע אלי, כשאנחנו פותחים נושאים מלאי קוצים, אני לא בא ממקום של שופט, אלא ממקום מכיל, ואני אף פעם לא שוכח את התפקיד שלי כמתרגל. לכן אני פחות פגיע ויותר מקצועי ומנסה לא לאבד את הייעוד שלי בתרגול, והוא להפיק את התועלת המרבית מהזמן יחד".
עוד מוסיף עבד שהוא מזהה משהו מעבר ללימודים אקדמיים בלימודי השפה העברית: "חלק גדול מהסטודנטים לומדים לא רק בשביל מקצוע או כיף, אלא מתוך רצון להבין את השפה של המיעוט במדינה. זה בא מתוך רצון לתקשר עם האוכלוסיה הזאת, לשמוע אותה".
לקראת סיום אנחנו מבקשים מעבד טיפים ללימוד ערבית. "תרגול של שפה מבוסס על שתי דרכים: תרגול שמיעתי, בו הסטודנט המתרגל יכול לתרגל בעזרת רדיו, תוכניות מוקלטות, ספרים מוקלטים. בשלב השני יש את התרגול הראייתי, לקרוא עיתון או ספר ולתרגם סיפורים קצרים או אפילו משפטים. בכלל, אני מאמין שאתה לא חייב ללמוד 1000 מילים, עשר מילים אותן תדע היטב עדיפות מאשר אלף שלא תשתמש בהן".
עוד טיפ חשוב: "את צורת ההגייה והדיבור חייבים לתרגל עם מישהו דובר השפה, וזה חלק ממה שאני עושה".
את המפגש ביננו מסיים עבד במשפט איתו הוא מסיים כל מפגש עם סטודנט
"أتمنى أنني كنت مفيدا لك اليوم" , כלומר: "מקווה שהועלתי לך היום".
רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.
