את החזון קיבלה מהקיבוץ, ובשלם את העומק ואת הדחיפה. בסוף שנת הלימודים השנייה שלה בשלם, עומדת תהל אוברמן-לאו מאחורי המיזם שהקימה: "שבילים למנהיגות תורנית" – תוכנית הכשרה חברתית-אקטואלית לרבנים ורבניות צעירים שמביאה בשורה מרעננת לעולם התורני.
תהל אוברמן-לאו גדלה בקיבוץ לביא, נשואה לנצר ומתגוררת כיום בכפר אדומים. לאחר מסע תורני בבתי המדרש בנטור, במגדל עוז ובבית מדרש הדר, הגיעה אל המרכז האקדמי שלם והשתלבה בתוכנית ללימודים הומניסטיים במסלול פילוסופיה כללית והגות יהודית. מאז ומתמיד התעניינה בצדק חברתי, נושא שעליו גדלה בקיבוץ, וראתה בנושא חלק בלתי נפרד מהחובות הדתיות שלה. לכן, היה לה טבעי וברור שתרצה לעסוק בעשייה חברתית בחייה הבוגרים. כך, הגיעה תהל ליזום ולהוביל את "שבילים למנהיגות רבנית" – תוכנית מבית קרן כצנלסון, ששמה לה למטרה להצמיח דור המשך של רבנים ורבניות שעוסקים בצדק חברתי.
תהל, מה הוביל אותך להקמת המיזם?
גדלתי על תורה ועבודה, על כך שהדרך לקיים את התורה היא לא רק בתוך הבית אלא גם במרחב המדיני-קהילתי. באופן מקביל, הבנתי שישנן סוגיות חברתיות שלא מספיקה לי רק פרשנות פוליטית עליהן, אלא שהייתי רוצה לשמוע גם מהי עמדת התורה לגביהן. משיחות עם חברים ב"שלם" הבנתי שהצורך הזה קיים גם בקרב חבריי לספסל הלימודים, ובדיעבד, כשהתוכנית התחילה להתניע, הרגשתי את הצורך גם מתוך השיחות עם הרבנים עצמם.
ספרי לנו קצת על מה שקורה בתוכנית.
התוכנית נותנת מענה לנושאים חברתיים שלא מתעסקים בהם בלימודים לרבנות. הצורך עלה מתוך התפיסה שרבנים ורבניות לא רק צריכים לספק מענה הלכתי נקודתי, אלא גם להשמיע קול תורני בנוגע לסוגיות חברתיות כמו היחס לחלש, שלום ושוויון. הרבנים והרבניות שהיו בתוכנית אמרו: "אנחנו רוצים להגיב על עוולות חברתיות, אבל לא תמיד יש לנו ידע וביטחון להביע דעה בנושא. נבחנו על הלכה, אז אם תשאלי אותנו על כשרות או על נידה נדע לתת לך תשובה טובה, אבל בסוגיות אקטואליות – אין לנו מספיק ידע כדי להביע איזשהו קול בעניין".
איך אתם מעבירים את הידע החסר הזה?
בתוכנית הפגשנו רבנים ורבניות צעירים עם אנשי מקצוע ועם רבנים ורבניות ותיקים יותר שעוסקים בנושאים חברתיים, כדי לקבל השראה וכלים. הקביעה שרב רשאי להתעסק גם בנושאים חברתיים, שאינם מקצועו המובהק, אינה מובנת מאליה, ולאורך התוכנית נדרשנו ללבן את הסוגיה ולהתוות דרך בנושא. מלבד למידת הנושאים, המשתתפים ציינו את החוויה הקבוצתית ואת הפורום שנוצר כדבר משמעותי בתוכנית. ההבנה שיש עוד דמויות רבניות שאכפת להן מהנושאים הללו יצרה תחושה של שותפות דרך שהעניקה ביטחון לפעול בנושא.
מה החזון שלך בנוגע לתוכנית ולאימפקט החברתי שלה?
כשיש עוולות חברתיות, כמו לדוגמה תאונות עבודה שנובעות מרשלנות, אני רוצה שכאנשים דתיים נרגיש שיש לנו חובה מוסרית ודתית לטפל בזה. אני שואפת לראות רבנים ורבניות שעוסקים בעיצוב הזהות שלנו, ובשביל זה הם צריכים להגיב ולעצב את התודעה הציבורית בנוגע לסוגיות חברתיות. כך גם בסוגיות אקולוגיות – אני רוצה שרבנים ירגישו שמתוקף תפקידם כרבנים הם צריכים לעודד את הציבור להיות אכפתיים כלפי הנושא.
היית רוצה שהמיזם "שבילים" יהפוך למשהו ממסדי יותר, לחובה עבור כל אדם שמוסמך לרבנות?
התשובה מורכבת. מצד אחד, הייתי רוצה שנושאים פסיכולוגיים וחברתיים ייכנסו לתוכנית ההסמכה לרבנות, ומצד שני, יש משהו בריא בלצאת מהמסגרת הישיבתית ולהיפגש עם אנשים אחרים ממסגרות שונות, כדי ליצור תמונת עולם מורכבת יותר. בשורה התחתונה – הייתי רוצה שהנושאים האלו ייכנסו לתוכנית ההסמכה, אבל שהתוכנית תישאר חיצונית.
אני רב או רבנית בסוף תהליך ההסמכה שלי. איך תשכנעי אותי לבוא?
הצורך שלנו כיום ברב כפוסק הולך ומתמעט, ובמקומו עולה הצורך במנהיג קהילה ובמנהיג חברתי. רב לא יכול להיות רק "כספומט הלכתי", וכדי להפוך למנהיג קהילה שמסוגל להתייחס לכל הצרכים, גם החברתיים, לא מספיקים לימודי ההלכה להסמכה – צריך גם שותפים לדרך וגם למידה של תכנים מקצועיים. אלה בדיוק הדברים שהתוכנית מספקת.
מהי הסוגיה שהכי זקוקה בעינייך למענה רבני?
דרושים שינוי ותיקון בתחומי שוויון לנשים בבתי הכנסת ובבתי הדין הרבניים. בשביל זה צריך שותפות רבנית כדי לאזור אומץ לשנות דברים בתחום. גם בנושאי הלהט"ב והאקולוגיה נדרשת יותר מהתייחסות מעורפלת.
העיסוק בתהליך ההסמכה של רבנים ורבניות לא כל כך פשוט. יש מורכבות שנוגעת לעובדה שקהלים שלמים הם בבחינת קהל שבוי של הרבנים, ולכן יש סכנה מסוימת באמירות חברתיות מצידם, ויש גם פוליטיקה, בעיקר סביב עניין ההסמכה של נשים לרבנות, סוגיה שעלתה לכותרות בשנים האחרונות ואף הגיעה לפתחו של בג"ץ לאחרונה.
נראה שהפסיקה האחרונה של בג"ץ מקרבת את ציבור הנשים לאפשרות של הסמכה כרבניות, אך הרבנות עדיין מתנגדת לעניין. מה דעתך בסוגיה?
האינטראקציה בין בג"ץ לרבנות מורכבת, אבל כרגע נראה שהציבור שנותן אמון בפסיקתן של הרבניות הולך וגדל גם בלי מבחני הרבנות, כך שככל הנראה תכלית המאבק תושג באמצעות הציבור.
האם את חושבת שיש סכנה כלשהי בהתערבות רבנית בסוגיות חברתיות?
כן. זה נושא שעלה כמה וכמה פעמים. רב הוא לא "מקצוען" בתחומים שאינם הלכתיים, אז למה שיביע את דעתו בנוגע לכלכלה, אקולוגיה או צדק חברתי? הרי לתורה אין דעה חד משמעית בנושאים האלה. יש גם סכנה בזה שאנשים יקשיבו לרבנים בגלל הסמכות ההלכתית ולא בגלל הבקיאות שלהם בסוגיות חברתיות. עם זאת, במהלך התוכנית הגענו להבנה שהרב לא צריך לקבוע כיצד בדיוק יש לנהוג בכל סוגיה, אלא שמוטלת עליו האחריות להדגיש את החשיבות של הנושא ולתת קריאת כיוון לציבור, בעוד את החשיבה על הדרך הפרקטית שבה נכון לבצע את הדברים יש להשאיר לאנשי המקצוע.
איך את רואה את המיזם בעוד שלוש שנים מהיום?
אני רוצה לפתח רשת, דור חדש של רבנים ורבניות שחשוב להם להתעסק בסוגיות חברתיות. אני רוצה לראות שכאשר מתרחשת עוולה חברתית – הרבנים והרבניות הם הראשונים שנזעקים לזירה ומהעמדה הדתית מוחים כנגדה. כך, הציבור הדתי והחילוני כאחד יתפוס את הרבנים ככאלה שאכפתיים כלפי סוגיות חברתיות. הפסוק שליווה את התוכנית היה הפסוק הראשון מישעיהו נ"ח – "קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם", וזה החזון – שהרבנים ייקחו על עצמם להיות שופר לאמירות מוסריות.
מסלול הלימודים בשלם לא מתאים לכל אחד. מדובר במסלול תובעני ואינטנסיבי שנמשך ארבע שנים, ובמהלכו נדרשים הסטודנטים לאתגרים אינטלקטואליים שמצריכים לא מעט משאבים. לצד כל זה, הסטודנטים מצליחים להקדיש זמן ליוזמות ולעשייה חברתית, וזה לא עניין של מה בכך.
תהל, כמה מקום יש לעשייה חברתית במסגרת התואר בשלם?
האווירה היא שכולנו שליחים ושליחות של מדינת ישראל ושבאנו ליצור עולם טוב יותר, וזאת הרוח שנושבת במסדרון, יחד עם העומק והרצינות ביחס לסוגיות חברתיות. הכיתה היא חממה שאני יכולה להתייעץ בה ולהגיע לרעיונות טובים ומדויקים יותר, וגם מצד המרצים יש יחס אישי ומאפשר בעניין הזה.
הלימודים בשלם נתנו לך כלים לעשייה חברתית?
בשלם מתייחסים לאתגרים בחברה הישראלית לא רק כתופעה מקומית וזמנית, אלא מנתחים אותם לעומק. בלימוד אנחנו צוללים אל שורשי הרעיונות שנמצאים בתשתית הערכית של החברה שלנו. הנגיעה היא בלב המתחים ולא רק בתופעות שאנחנו רואים מעל פני השטח במציאות הישראלית, מה שמאפשר לייצר מיזמים שיענו על צרכים מורכבים יותר. נוסף על כך, הלימודים בקבוצה קטנה יוצרים מרחב שבו אפשר להתייעץ, לדייק רעיונות ולהיות שותפים זה של זה.
מה תרצי לעשות אחרי התואר?
לעסוק בנושאים של זהות ושל צדק חברתי. אני חושבת שהזהות שלנו כיהודים במדינת ישראל לא מספיק מגובשת ומוכרת לנו, ושהטשטוש הזה גורם לנו להתקשות בהכרעה לגבי סוגיות חשובות.
חמישים שנה מהיום, מה היית רוצה לדעת שחוללת בחברה הישראלית?
הייתי רוצה לראות שהצלחתי להנמיך את החומות ואת הלהבות בין החלקים השונים ובחברה, לפייס ביניהם, ולראות שהחברה הישראלית סביבי היא חברת מופת שנושאת באחריות זה כלפי זה.
רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.
