שיחה על מהאטמה גנדהי

"הוא כבש את יריביו באהבה" – שיחה על מהאטמה גנדהי

היא נסעה להודו כצעירה אחרי צבא, וחזרה משם כשהיא יודעת סנסקריט. ד"ר נעמה שלום הקימה קולג' ללימודי מדעי הרוח באוניברסיטה בהודו, והיום מלמדת בשלם קורס על חייו של גנדהי: "התורה שלו יכולה להרעיד את אמות הסיפים"

9 בינואר 2020

הצ'אי הבלתי נשכח ששתיתם, המלאי כופתה הכי טעים והנוף שנשקף מהגסט האוס ברישיקש: ישראלים רבים מוצאים את עצמם מבלים חודשים רבים בהודו, וכשהם חוזרים מתרפקים על נופיה, מאכליה ותרבותה. המשיכה העזה להודו לא לחלוטין מוסברת.

"הודו מעוררת באדם את שלמות הניגודים" ד"ר נעמה שלום

גם ד"ר נעמה שלום מצאה את עצמה נמשכת להודו. "התעניינתי ותרגלתי יוגה ומדיטציה וכך הגעתי לראשונה להודו", היא נזכרת. אבל, בניגוד לאחרים, היא לא עצרה כאן. "הודו היא מאגר בלתי נדלה של קסם, מסתורין, יופי, לכלוך וקיצוניות. אין לה אמצע. או שאוהבים אותה או ששונאים אותה, היא מעוררת באדם את שלמות הניגודים", אומרת נעמה בחיוך. "כשתרגלתי מדיטציה או יוגה הרגשתי שמתווכים לי את הטקסטים העתיקים על דרך הפרשנות, אבל אני רציתי לקרוא את הטקסטים במקור ובאופן בלתי אמצעי כדי לדעת מה הם אומרים באמת. ידעתי שכדי לעשות זאת יש ללמוד סנסקריט".

כך החליטה ועשתה, והיום היא בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד היוקרתית. היא אף הקימה, יחד עם עמיתים מהאוניברסיטה, את הקולג' ללימודי מדעי הרוח באוניברסיטת ג'ינדל בהודו, המציעה בדומה למרכז האקדמי שלם לימודים הומניסטיים.

במרכז האקדמי שלם מלמדת ד"ר שלום קורסים על הודו הקלאסית, על הספרות, המחשבה, ההגות, הדתות, הפרקטיקות והפילוסופיות ההודיות. בין היתר, היא מלמדת קורס על מהאטמה גנדהי. לקראת פתיחתו של הקורס בפעם השנייה, תפסנו את נעמה לשיחה על הודו, על גנדהי ועל משנתו יוצאת הדופן.

"בכולם קיימת שאיפה לדעת את סודות הבריאה"

מה סוד המשיכה של הודו עבור ישראלים?

"הזרמים המרכזיים בדתות האברהמיות נוטים ככלל למחשבה ליניארית ולא מעגלית. הגאולה האישית בד"כ מסומנת כיעד שנמצא אי שם בעתיד הרחוק, והפרקטיקה הדתית נקשרת לעיתים קרובות בדתות אלה למושג האשמה שנובעת מן החטא הקדמון. סיפור הבריאה שדתות אלה מגוללות קוהרנטי ואחיד, תפיסת האלוהות בהן מונותיאיסטית, והאדם נחשב כנזר הבריאה ובו ניצוץ אלוהי. העולמות ההודיים אינם כאלה, הם אחרים מאוד. הם מדברים על גאולה אישית של ידיעת האדם את עצמו בכל רגע ורגע משום שהוא וכל היצורים כולם הינם האלוהות. לפיכך, אין מטרה עלומה אי שם בעתיד לגאולה כי אם היפתחות וגילוי של המהות האמיתית של האדם כפי שהוא באמת ברגע הזה. הפרקטיקה לגילוי העצמי איננה בדיוק דת כי אם אורח חיים שלם הנקשר במודעות, שימת לב וכיוצא בזה, וקיימות דרכים רבות מספור, לגיטימיות כולן, להשגה זו. התרבות ההודית מגוללת מאות רבות של סיפורי בריאה ורואה בכול, בסלעים, בצמחים, בבעלי החיים ובאדם, אינסוף ביטויי האלוהות. היא תופסת את העולם והחיים כמתקיימים בתוך גלגולים ומעגלים מחזוריים, והמוות נתפס כיתר השינויים שמתחוללים תדיר, אך כטרנספורמציה ושינוי צורה. דומה כי תופעה אינדיקטיבית שהינה תוצר ההשקפה הזו היא היעדר המושג "אשמה" בסנסקריט, אשר כל כך נוכח בדתות האברהמיות. כאן מתמצית אחרות אופקי המחשבה ההודיים ואפשר להניח שיש לזה כוח משיכה וקסם רב לאנשי המערב ולישראלים רבים בכללם".

את התסביך שלנו עם הדת נצליח לפתור דווקא בהודו?

"מאחר שהעולם ההודי אינו מציע דת במובן שאני מבינים אותו, הוא משוחרר גם מן התסביך. הוא מניח שבכולם קיימת שאיפה אנושית פשוטה לדעת את העצמיות, לא רק מהבחינה הפילוסופית המרוחקת אלא בהיבט העמוק והפרקטי שמכוחו לחולל טרנספורמציה אמיתית באדם. שאיפה יסודית זו טורדת את הנפש האנושית אף בעת הזאת למרות פיתוחים מדעיים וטכנולוגיים מרחיקי לכת ופורצי דרך. הודו היא מקום שעסק בשאלות המהותיות הללו מקדמת דנא. הציוויליזציה ההודית הפנתה את הזרקור לחקר הפנימיות אלפי שנים לפני הולדת הפסיכולוגיה המודרנית עת הציבה את השאלות: מהו האדם ולשם מה הוא קיים? מהו אושר בלתי מופרע? היא חקרה את התהליכים המנטליים העוברים בהכרה ובנפש האנושית העדינה והחמקמקה".

"גנדהי היה אדם קדוש, אבל גם פוליטיקאי"

יותר מ-500 ביוגרפיות פורסמו על חייו של גנדהי, ויותר מ-10,000 ספרים נכתבו על תורתו. את העיסוק בו בעולם ניתן לתאר כאובססיבי, אבל בישראל, אומרת נעמה, הסקרנות בנוגע למשנתו ולחייו זעומה ביחס לעולם. הדבר כמובן מאוד מפתיע בקונטקסט הישראלי הנתון לסכסוך דמים כואב ומתמשך.

מה סטודנטים יודעים לומר על גנדהי בתחילת הקורס?

"אנשים מגיעים לקורס עם פיסות מידע קלוש. כשאני שואלת אותם 'מה אתם יודעים על גנדהי?' רבים יודעים לצטט את אמרותיו המפורסמות: 'הֱיֵה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם', או 'עין תחת עין מותירה את העולם כולו עיוור'. אך אלה סלוגנים של פני השטח בשעה שהעומק הוא רב. מדובר בתורה שאם מתרגלים אותה ברצינות, מכוחה להרעיד את אמות הסיפים".

מה כל כך מיוחד בגנדהי?

"מדובר באדם יחידאי בהיסטוריה האנושית אשר לו צדדים רבים. מצד אחד הוא קדוש, אבל הוא גם פוליטיקאי. הוא מושפע מרעיונות נוצריים אך בבסיסו ובתרבותו הוא יצר את תורתו מרעיונות הודיים מובהקים. יחד עם זאת, הוא העביר תחת שבט ביקורתו יסודות עמוקים של התרבות ההודית אשר לא התיישבו עם צו מצפונו כגון שיטת הקסטות, מעמד הטמאים ומצב הנשים בתת היבשת. הוא הסתכל על הודו בעיניים זרות, ועם זאת משנתו משובצת במחשבות הודיות טיפוסיות הלקוחות מעולם היוגה, הסגפנות והבהגווד-גיטא. הוא שאף בחייו לגאולה אישית ולשחרור מן הסבל וראה זיקה ישירה בין התחום הפרטי של הנפש לתחום הציבורי של האומה וקשר בין המושגים 'עצמיות' ו'עצמאות'. הוא היה אב האומה ההודית אך היה בו יסוד נשי חזק ומודע. הוא קידם את מעמד הנשים בהודו. הוא ראה בעצמו 'אחות רחמנייה', טווה בנול ועסק בעיסוקים שיוחסו לנשים. הרוצח שהתנקש בחייו, נטהורם גודסה, אמר במשפטו שהוא רצה לפטור את הודו מ'האישה החלשה הזו'. בעקבות מערכות האחיזה באמת ואי-רצון לתוקפנות שאותן ניהל, גנדהי חווה עשרה ניסיונות התנקשות בחייו וריצה עונשי מאסר מצטברים של שש שנים במהלך חייו. הוא היה אדם רוחני אך פרגמטי מאוד. אני באמת סבורה שהוא אחת מן הדמויות המורכבות והמרתקות ביותר בהיסטוריה האנושית".

גם המשנה שלו הייתה כזו יוצאת דופן? שיחה על מהאטמה גנדהי

"משנתו של גנדהי שואפת לכבוש את היריב באהבה, לעורר בו חמלה טבעית שממילא קיימת בו, לא מתוך כניעה אלא מתוך התמסרות לכוח המוסרי העליון של האמת שקיימת בכל אדם. גנדהי מאיר על כך שבכל יום ויום אנשים, בני זוג, בני משפחה, שכנים וחברים פותרים ביניהם סכסוכים, סתירות ואי הסכמות באמצעים בלתי אלימים בשל האהבה הטבעית השוררת ביניהם. לדידו של גנדהי, אין השדה הפרטי הזה שונה מן השדה המדיני. יריביו המרים ביותר שעימם ניהל את מערכות הסטיה-גרהא (אחיזה באמת) שלו נמסו לבסוף למול הכוח הזה. הוא כינה כוח זה נשק החזקים אשר מסוגלים בכוח התודעה לאחוז בנשק אך לעולם לא להשתמש בו, וסבר כי אהבה ואמת הן הכוחות היחידים המקיימים את המציאות. העבודה הגנדהיאנית הרוחנית היא לחשוף ולהתחבר לרקמת המציאות האמיתית החורגת אל מעבר למציאות האמפירית הצרה והמכווצת של האלימות והנבדלות. לדידו של גנדהי, מאחרי המציאות האמפירית הצרה, או בבסיסה של המציאות האמיתית, קיימת אחדות. בחיבור עם אחדות זו מכוח האדם לחולל טרנספורמציה של ממש במציאות. אין ספק כי מערכות אלה שניהל גנדהי לאורך עשרות שנות פעילותו הפוליטית בתת היבשת תרמו באופן ניכר לעצמאותה של הודו מן השלטון הקולוניאלי הבריטי באוגוסט 1947.

איך היה גנדהי בתחילת דרכו, תמיד הוא היה כזה כריזמטי?

"זו אולי העובדה המפתיעה והמרשימה ביותר על גנדהי שרבים אינם יודעים: על אף שהוא נתפס כקדוש, 'מהאטמה' ('בעל הנפש הגדולה') וגורו, בנעוריו ובצעירותו הוא היה אדם ביישן, מופנם, חסר ביטחון ומשולל כל כריזמה. אף בחייו המקצועיים הוא היה עורך דין כושל שנאלם דום בבית המשפט והביך את לקוחותיו. מדובר, אפוא, באדם שעשה בחייו הפרטיים טרנספורמציה מרחיקת לכת. הוא הפך להיות מנהיג של מיליונים, ומשך אליו אנשים מכל הקשת הפוליטית, החברתית, המעמדית והמגדרית, החל מאסורים במגע ועד לברהמינים, מנהיגים, אומנים ופוליטיקאים חשובים בעולם כולו. הוא היה מגנט ששאב כל כך הרבה אנשים מרקעים מגוונים אחריו: בתו של אדמירל אנגלי עזבה הכול והלכה אחריו, ילדים, קשישים, הינדים, סיקים, מוסלמים, משכילים ופשוטי העם כאחד. הוא כבש את העולם ואת יריביו באהבה".

"יש לנו יכולת לפתור סכסוכים בצורה של אי אלימות"

עכשיו את האמת, את באמת מאמינה שאפשר לפתור סכסוכים בעזרת אי אלימות?

"בהחלט. זה עניין של שינוי תפיסה. ראי, באופן יומיומי אנחנו פותרים סתירות וקשיים בתוכנו ומול הסביבה שלנו. יש לנו היכולת לפתור סכסוכים בצורה של אי אלימות ואהבה, וגנדהי סבור שאין סיבה שלא נוכל לפתור אותם גם ברמה הציבורית – מדובר במערכות זהות מבחינתו. האוטוביוגרפיה שלו, על כן, כנה עד כאב והוא חושף שם את הדברים המביכים ביותר. הוא פותח את ביתו וחייו לכל אדם שמבקש להיות עימו, ואין בביתו כל מחיצות בין אנשים מרקעים שונים. זה כוח ההצלחה שלו. הוא מדבר אל ההמונים כאילו היו קרובי משפחתו ובאופן זה כובש גם את אויביו. הוא פונה לאהבה שנמצאת בהם וממוסס את ההתנגדות. זה כוח התמוססות שרק אהבה יכולה להביא. אלימות היא פתרון קצר טווח כי הוא יוליד עוד אלימות ועוד קונפליקטים".

קורס על גנדהי והפילוסופיה ההודית מעורר בי חשש להירדמות קלה.

"מדובר בקורס כיפי, מעניין וחווייתי משום שיש בו גם היבט התנסותי. הוא לא נשאר רק ברמה התיאורטית. הסטודנטים נדרשים למעורבות חווייתית הן דרך קריאת האוטוביוגרפיה של גנדהי והן דרך המחשבה על סטיה-גרהא (האחיזה באמת), שהוא עיקרון פילוסופי ופרקטיקה של התנגדות לא אלימה במשנה הגנדהיאנית.

"אני מבקשת מהתלמידים לחשוב על מערכת סטיה-גרהא בחייהם האישיים, כמו גם על רעיונות סטיה-גרהא שהם היו רוצים ליישם בחברה. מדובר בקורס העשרה במלוא מובן המילה: הוא מעשיר את הנפש והמחשבה. אני חושבת שאין חשש להירדמות, אהבה היא דבר מעורר", חותמת ד"ר נעמה שלום בחיוך רחב.


מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום הפתוח הקרוב.