יום העגונה בשלם

קפסולת המתח בין דת ומדינה: יום העגונה במרכז האקדמי שלם

בערב מורכב שנע בין אופטימיות לכאב, התכנסו הסטודנטים לעסוק בנושא עגינות וסרבנות גט. בין הדוברות היו ח"כית לשעבר, מסורבת גט, ונציגות מארגונים העוסקים בנושא, שאחת מהן היא בוגרת שלם שהיום ממנכ"לת את ארגון "חופות" שמאפשר לזוגות להינשא

9 במאי 2022  |  מאת: הודיה רפינט

אישה הנשואה לאיש ומעוניינת לשים קץ לנישואיה בעוד בעלה מסרב או לא יכול להעניק לה גט מכונה בהלכה היהודית "עגונה". ממש כמו עוגן המגביל את יכולת התנועה של הספינה וכובל אותה לקרקעית. נראה שהשפה העברית העתיקה מעולם לא היטיבה לתאר את מצבן העגום של נשים רבות גם במאה ה-21 בישראל: הן תלויות בחסדיהן של הגברים בחייהן ושל הממסד הדתי. איך הדברים הגיעו לידי כך? ובכן, זה סיפור ארוך שקשור לתפיסה הלכתית ולצירוף מקרים היסטורי שמתחיל בפקודה עות'מאנית, ממשיך בסטטוס קוו ומסתיים במונופול של הרבנות הראשית לישראל. בכל מקרה השורה התחתונה נשארת זהה: גם היום נשים רבות המעוניינות לצאת מנישואים ולשנות את מעמדן האישי – לא יכולות לעשות זה כל עוד הגבר שאליו נקשרו בנישואים לא יעניק להן גט.

יום העגונה מצוין מדי שנה בתענית אסתר. סטודנטיות מהמרכז האקדמי שלם קפצו על ההזדמנות וארגנו כנס שבמרכזו עומדת סוגיית העגינות, סרבנות הגט בישראל והשאלות המגדריות שצפות מסוגיה זו. אירוע שהיה פתוח גם לקהילת המרכז האקדמי שלם זימן אליו לא רק סטודנטים וסטודנטיות אלא גם משתתפים רבים מבחוץ, ביניהם זוגות לפני נישואים שהגיעו לאירוע במטרה לשמוע על האפשרויות השונות להסכמי קדם נישואים ולנישואים שלא במסגרת הרבנות.

אחת ממארגנות הכנס, ציביה גוגנהיים, סטודנטית שנה ב' ומתנדבת בארגון המסייע לעגונות, סיפרה שחלק ממה שעומד מאחורי היוזמה שלה הוא מקרה של עגינות במשפחתה, ועל מה שהיא רואה כאבסורד: "עשרות ומאות נשים בשנה נקלעות לסיטואציה שבה הן לא יכולות להמשיך בחייהן, וזה קורה גם כיום במדינה שבה אנחנו שרות 'להיות עם חופשי בארצנו'". הכנס, שלווה בסיוע של מחלקת קהילה וחברה במרכז האקדמי שלם, הוא הזדמנות לתת ביטוי ליוזמות סטודנטיאליות ולהעלות את המודעות לנושאים שעשויים לחמוק מסדר היום הציבורי.

יום העגונה בשלם

צרות של מגדר

"המפגש בין ההלכה היהודית לאישה במאה ה-21 עומד בבסיס האתגר ההלכתי של דורנו", פתחה את הכנס חברת הכנסת לשעבר תהילה פרידמן ואחת מהקולות האידיאולוגיים הבולטים בפמיניזם הדתי והפוליטי. "אנחנו חיים בעידן מודרני, ובעידן מודרני האישה שהיא אנחנו, שהיא אישה עובדת עם הכנסה והשכלה, את האישה הזו ההלכה היהודית לא מכירה, וזה מייצר הרבה מאוד שאלות חדשות, וקשה להתעלם מכך שמתחי דת ומדינה קשורים בעיקר בנשים, בין אם אלה סוגיות של הפרדה במגזר הציבורי, סוגיית המקוואות ועוד".

פרידמן הוסיפה כי היא רואה בסוגיית העגינות קפסולה של המתח הרחב בין יהדות למדינה, מתח שלדבריה נמצא נמוך בסדר העדיפויות הישראלי, ופנתה אל הסטודנטים באולם: "הדרך להתמודד עם הדבר הזה היא מה שאתם עושים. מודעות ואקטיביזם יביאו לשינוי, והדרך לעשות את זה היא באמצעות אזרחות פעילה. צריך להפוך את הנושא הזה לנושא חשוב, לנושא פוליטי, כזה שח"כים יחשבו עליו. בסוף, אתם שחקנים פוליטיים הרבה יותר ממה שנדמה לכם, והרבה יותר מאותו רגע אחד שבו אתם מצביעים בקלפי. אתם שחקנים פוליטיים ברעש שאתם עושים ברשתות ובהחלטה למי אתם מאזינים ברדיו, שנמדד גם הוא ברייטינג". היא חתמה בנימה אופטימית והוסיפה: מהפכות יכולות לקרות.

קפסולת המתח בין דת ומדינה: יום העגונה במרכז האקדמי שלם

האישי הוא הפוליטי: סיפורה של מסורבת גט

אם המושב הראשון עסק בחזון ובהצגת הבעיה, המושב השני צלל עמוק פנימה ונפתח בסיפורה של יפעת חיים שרעבי, מסורבת גט שסיפרה באומץ על התהליך שנאלצה לעבור בדרך אל החופש. סיפורה של יפעת חשף את הסטודנטים למורכבות הבירוקרטית שעימה מתמודדות הנשים העגונות נוסף על המצוקה מבית, ועל תעצומות הנפש שלהן הן נזקקות לאורך הדרך. מרגש במיוחד היה לשמוע כיצד מינפה את הקושי לעשייה כשהתעלתה מעבר למשבר האישי שחוותה והקימה פרויקט התנדבותי של איסוף מזון למשפחות מעוטות יכולת.

המושב השלישי של הערב נפתח בהנחייתו של עו"ד אלעד קפלן, מנהל מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן, ובהשתתפותן של עו"ד אורית להב, מנכ"לית עמותת "מבוי סתום" למען מסורבות גט ושל רבקה ארביב, בוגרת מחזור ב' במרכז האקדמי שלם ומנכ"לית ארגון "חופות". אלעד פתח במסגור של הסוגיה, ובדומה לפרידמן מיצב את דבריו כנקודת בוחן של המתח בין דת למדינה. לטענתו, סרבנות גט היא אתגר שעומד בלב דמותה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, וקשה לחשוב על סוגיה שמשלבת כל כך הרבה היבטים את של מפגש דת ומדינה.

קפלן הדגיש שמדובר בשני אתגרים שונים, האתגר הדתי-ההלכתי והאתגר הדמוקרטי-אזרחי של סרבנות הגט: "ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה שבה אנשים אינם יכולים להינשא בכל מקום שבו הם רוצים, ובאופן אבסורדי זו המדינה הדמוקרטית היחידה שבה ליהודים אין חופש דת ביחס לשאלה של איך הם מתחתנים ומתגרשים".

קפסולת המתח בין דת ומדינה: יום העגונה במרכז האקדמי שלם

הסכמי קדם נישואים – ביטוח זוגי

בהמשך לדבריו של קפלן, חידדה עו"ד אורית להב את האבסורד שבבעיית העגינות וסרבנות הגט: "אנחנו לא מכריחים להתחתן, אז איך אנחנו מאפשרים לאנשים להישאר נשואים בכוח?" כדי להמחיש את האבסורד היא נתנה דוגמאות למקרים שבהם נשים מעוגנות לקשר עם בן זוג אלים ומואשם בפלילים בלי שהן יכולות לעשות דבר.

אחת הדוברות בפאנל כאמור הייתה רבקה ארביב, מנכ"לית ארגון "חופות", המאפשר לזוגות להינשא כהלכה מחוץ לרבנות. ארביב , בוגרת מחזור ב' במרכז האקדמי שלם, הייתה שותפה בהקמת "חופות" כבר במהלך הלימודים, והנוכחות שלה בפאנל כמנכ"לית הייתה מעוררת השראה והעניקה לסטודנטים בקהל חלון הצצה אל מסלול שבו רעיונות, אידיאולוגיות ויוזמות שנולדים ומלווים אותם לאורך שנות הלימודים יכולים להפוך למיזם בר קיימא ובעל השפעה. לא הייתה יכולה להיות דוגמה מוחשית יותר מכך לדברים שאמרה פרידמן בפתיחה על הכוח הפוליטי שטמון בכל אחד מהנוכחים והנוכחות.

ארביב התייחסה לסוגיה מכיוון אחר וסיפרה על המפגש עם הזוגות בשלב שבו מושגים כגט ועגינות עשויים להישמע להם דמיוניים לחלוטין. "אנחנו נפגשים עם הזוגות בכניסה שלהם לנישואים, אבל דווקא ברגע הזה שזוג הכי אוהב ומחובר ומכוון לשנים ארוכות ביחד אנחנו בוחרים לעצור ולחשוב מה יקרה אם זה לא ייגמר טוב". במילים אחרות, הסכמי קדם נישואים הם מסמכים משפטיים-הלכתיים המשמשים עבור הזוג תעודת ביטוח שאיש מהם לא ישאיר את האחר בקשר שהוא לא מעוניין בו. סוגי ההסכמים משתנים, אבל העיקרון שלהם דומה: כשאחד מבני הזוג מביע נכונות לפרק את הקשר, האחר, גם אם הוא מסרב לכך, מחויב לשלם "קנס" על התקופה שבה הוא מונע את הפּרֵדה.

"סרבנות גט זו אלימות", המשיכה ארביב. "זו החזקה בכוח של מישהו או מישהי במערכת יחסים שהוא לא רוצה בה". היא הסבירה שכל מי שמתחתנים דרך "חופות" חותמים על הסכם קדם נישואים ועל שטר התחייבות למניעת סחטנות גט וסרבנות גט.

הפאנל לא הסתכם רק בקריאה לפעולה של זוגות לחתום על הסכמי קדם נישואים, אלא ממש עבר לעשייתם בפועל, כשלהפתעת הקהל עלו לבמה סטודנטית המרכז ובן זוגה, שבחרו לחתום על הסכם קדם נישואים ובכך להביע את מחויבותם ההדדית לחירותו ולשלומו של האחר. יתר על כן, במהלך ההפסקות בין המושבים קיבלו הסטודנטים הזדמנות להתוודע לגרסאות השונות של הסכמי קדם הנישואים, ואפילו לחתום עליהם.

 סיכום: אופטימיות זהירה

"האם נגיע ליום שבו לא תהיה סרבנות גט?" נשאלה בסוף הערב עו"ד להב. "זה עוד ייקח זמן", השיבה בכנות. "כדי שמצב כזה יקרה, נצטרך להפעיל לחץ על מספיק גורמים, ביניהם חברי כנסת ובתי הדין הרבניים". אבל להב גם לא חששה להיות אופטימית: "כל דבר נראה בלתי אפשרי עד שהוא נעשה, וזו דוגמה קלאסית למקרה שנוכל להסתכל עליו בעוד כמה שנים ולשאול איך יכול להיות שכך היה".

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.