ביצירתם הקלאסית "Image and Pilgrimage in Christian Culture", האנתרופולוגים הבריטים ויקטור ואדית טרנר טענו כי התרבות הנוצרית הצליחה להתעלות מעל גבולות היסטוריים, גיאוגרפיים וחברתיים באמצעות מנהג העלייה לרגל. הזוג טרנר הסביר זאת בכך שהמנהג דחף אנשים לנוע – מילולית ומטאפורית – אל מחוץ לחיי היומיום שלהם, ואל עבר עולמות חברתיים ורוחניים חדשים. הזוג טרנר האמינו שהתנסות שכזו הביאה את העולים לרגל לחוות התחדשות, התעוררות, ואפילו טרנספורמציה.
מבלי לדעת, הזוג טרנר סיפקו גם תיאור הולם לטקס המעבר הישראלי מכולם: הליכה בשביל ישראל. כך ציינה אודליה יצקן, סמנכ"לית קשרי חוץ ובוגרים של המרכז האקדמי שלם. בדברי הפתיחה שלה בכנס ראשון מסוגו שהתקיים במרכז בינואר האחרון.
הרעיון להקמת השביל, שנפרש מקיבוץ דן הסמוך לגבול ישראל-לבנון ועד אילת, הוצע ב-1985 על-ידי איש הצבא והאסטרטגיה אברהם תמיר, לאחר שהשלים בעצמו את שביל האפלצ'ים עשור קודם לכן. המסלול, שאורכו כ-1040 קילומטרים, מציע לכעשרת אלפים המטיילים שמשלימים אותו מדי שנה לא רק אתגר פיזי. הוא מציע לצועדים גם מסע דרך ההיסטוריה, הארכאולוגיה והמורשת של ישראל, ואמצעי ליצירת חיבור מוחשי עם הארץ.
כפי שכל מי שהלך בשביל יכול לספר, השביל מספק הזדמנות לחיבור גם עִם החברה הישראלית: השביל ידוע לא פחות בהיותו מסע חברתי, והזדמנות לפגוש אנשים מכל הרקעים, האזורים ודרכי החיים (תרתי משמע). לאור כל זאת, מאוד הולם שבשביל ניתן גם למצוא, מאז 2015, 18 "ספריות שביל": ספריות שהוקמו על-ידי המרכז האקדמי שלם כדי להעשיר את המסע הן בממד האישי והן בממד הקולקטיבי, ולחזק את הזהות הישראלית של המטיילים.
הספריות הן למעשה ארגזים חסינים לפגעי מזג האוויר, המלאים בקלאסיקות ישראליות ומערביות – רבות מהן מתוך הקטלוג של "הוצאת שלם" – כמו גם בתובנות היסטוריות וספרותיות בכל נקודה, וכן במחברות שמיועדות לכתיבת יומן. הן מעודדות מטיילים לשאול ספר שילך עמם בחלק מהמסע שלהם, לחלוק את מחשבותיהם עם חבריהם להליכה, ולתרום ספרים משלהם למטיילים הבאים.
"הזוג טרנר האמינו שאובדן הזהות ה'ישנה' במהלך העלייה לרגל הושלם באמצעות המפגש הספונטני עם אחרים במהלך המסע. הם כתבו שיחד, אותם אנשים יצרו 'קומוניטאס'", אומרת יצקן. "זו במידה רבה המטרה של ספריות השביל: לספק למטיילים הזדמנות לחוויה משותפת שאינה רק פיזית, אלא גם אינטלקטואלית ותרבותית. חוויה שבה הם יכולים לחשוב על המשמעות של להיות ישראלי ועל הקשר שלהם למדינה ולחברה."
בינואר האחרון, התקיים המרכז האקדמי שלם כנס בנושא שביל ישראל, הכנס הופק בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע ועמותת "נפגשים בשביל ישראל", שמארגנת טיולים לאורך כל השנה. הכנס היה הראשון להביא את "ההיבטים המעשיים, התרבותיים, ההיסטוריים ואפילו נותני ההשראה של השביל, ביחד, למקום אחד", ציינה יצקן, שהפיקה את הכנס בשיתוף אבישג וירט (מחזור 20'), נגה גולדשטיין (מחזור 23') ורועי סוקולובסקי (מחזור 19'). כמעט 200 צעירים הגיעו לקמפוס שלם בינואר האחרון לערב שהוקדש כולו לשביל ישראל – לחגוג אותו, ללמוד עליו ולהתכונן לקראתו, ביחד עם אחרים שחולקים את אותה התרגשות.
הכנס הראשון בנושא שביל ישראל במרכז האקדמי שלם
התוכנית המגוונת של הכנס כללה שיחות על נושאים כמו איך לתעד את המסע באמצעות כתיבה וצילום, איך לזהות צמחי מאכל ואיזה ציוד כדאי להביא; כמו גם הרצאה על האודיסיאה והמטאפורה של נדודים בספרות מפי ד"ר עדו חברוני במרכז האקדמי שלם. בין הדוברים הנוספים בכנס היו חיליק אברג'יל, סמנכ"ל חינוך בחברה להגנת הטבע וד"ר יגיל הנקין, מרצה בשלם והיסטוריון צבאי, שכתב בין היתר את מדריך שביל ישראל.
בכנס השתתפו גם שני בוגרים : נועה שורק, המשוררת ויוצרת התוכן של המוסד התרבותי הירושלמי בית אבי חי, הובילה סדנת כתיבה יוצרת בהשראת השביל; ואורי איזק, מגיש בחדשות 12, הצטרף לבמאי יאיר אגמון בשיחה על הדרכים שבהן מפגשים מקריים יכולים להפוך לחוויות משמעותיות.
בדברי הסיום שלה, יצקן הציעה למשתתפים לשים לב לשלב הבא בפרויקט ספריות השביל סיורי שטח באתרים בעלי חשיבות היסטורית או תרבותית בהובלת בוגרים ומרצים. היא גם הביעה תקווה לראות את המשתתפים בכנס שיתקיים בשנה הבאה – אם לא קודם לכן ‐ במסדרונות הקמפוס
"תלמידים רבים סיפרו לנו שהם שמעו על המרכז האקדמי שלם או החליטו להירשם אליו בזכות ספריות השביל", אומרת יצקן בחיוך. "מאחר שההולכים בשביל ישראל הם פעמים רבות בין הצעירים הערכיים והמחויבים ביותר במדינה, זו ממש לא הפתעה. במקביל, הערכים של המרכז מתיישבים לחלוטין עם הושטת היד והנתינה בחזרה לקהילה הזו."
רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.
