הראש של פקדה אבבה, בוגר המסלול לפילוסופיה והגות יהודית בשלם, נמצא בתיאוריות פילוסופיות כשהוא לומד לתואר השני; הרגליים שלו נטועות בעשייה יומיומית במשרד רה"מ למען הפחתת הנטל הרגולטורי. איך זה מסתדר? אם תשאלו אותו – מסתדר מצוין
ללמוד לתואר שני ולעבוד במקביל זה עסק לא פשוט. בזמן שהראש מלא בשיעורים האחרונים שנלמדו, צעירים רבים יחפשו משרות סטודנט שבהן הראש צריך לעבוד פחות. פקדה אבבה איננו אחד מהם.
פקדה הוא בוגר המסלול לפילוסופיה והגות יהודית במרכז האקדמי שלם והוא עובד על התזה שלו בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. על אף המסלול העמוס פקדה חיפש עבודה שתהיה מאתגרת ובעלת חשיבות והשפעה חברתית.
אחרי התנדבות של כשנה ב"משמר החברתי של הכנסת" – עמותה שנוסדה כדי "לחזק את חברי הכנסת אל מול בעלי ההון" – הרגיש פקדה שהוא מבין טוב יותר את אופן עבודתה של הכנסת והממשק שלה עם הממשלה והחליט "ללכלך את הידיים". "לא רציתי לעבוד בסתם עוד משרת סטודנט – רציתי להבין איך המנגנון הזה שנקרא 'ממשלה' עובד", הוא מסביר.
הבדיקה שלו העלתה כי "אגף המדיניות והרגולציה" במשרד ראש הממשלה הוא המקום המתאים ביותר עבורו. מעקב צמוד אחרי המכרזים שפרסם האגף הביא אותו לריאיון עבודה. "בראיון עם ראש האגף אמרתי לו שאני נחוש לעבוד שם", מחייך פקדה. הוא התקבל.
איך נראה היומיום של עובד באגף הרגולציה? מה הקשר בין פילוסופיה לבין מדיניות ופוליטיקה? ומה מתכנן פקדה להמשך הדרך? הצלחנו להשתחל לתוך הלו"ז העמוס של פקדה, וקיבלנו תשובות.
בשנת 2010 ישראל ביקשה להצטרף ל-OECD, ארגון המדינות האירופיות המפותחות מבחינה כלכלית. כחלק מהמשא ומתן נדרשה ישראל לבצע תהליך רפורמה בתחום הרגולציה.
פקדה, מה זה בדיוק רגולציה?
"רגולציה היא כאשר המדינה משיתה על אזרח או חברות עסקיות חוקים מסוימים. אנשים חושבים שזה לא נוגע אליהם, אבל כמעט בכל נושא יש מנגנון של המדינה שמבקש להסדיר דברים בצורה מסוימת. בקנדה, בארה"ב ובגרמניה התחילו לפשט את התהליכים האלה בשנות ה-80, וישראל הצטרפה באיחור אופנתי".
מה תפקידו של אגף הרגולציה?
"האגף בונה תכנית חומש להפחתת הנטל הרגולטורי", מסביר פקדה. "נוסף על כך, הוא אחראי על מציאת שיטות שיאפשרו למשרדים לכתוב רגולציה חכמה ויעילה, כזו שלא יצטרכו להחליף אותה כל כמה שנים".
במסגרת תפקידו פקדה היה מעורב בכמה פרויקטים, ביניהם רפורמה בתהליך הוצאת רישיון עסק, וליווי תהליך כתיבת דוח על מצב הרגולציה בישראל יחד עם ארגון ה-OECD. הנושאים נראים קטנים, אולם החשיבות שלהם גדולה: בהוצאת רישיון העסק, למשל, הרפורמה עשתה סדר בכאוס שהיה בתחום הזה לאורך שנים רבות . פקדה טורח להסביר לי את גודל האבסורד. "אם את רוצה להקים עסק מסוג מסוים את זקוקה לרישיון. את הולכת לעירייה ומבקשת את דרישות המדינה כדי להוציא רישיון. העירייה אמורה לתווך לך את הגורמים המתאימים שיפיקו אישורים: כבאות, משטרה, בריאות ועוד. אבל עד לרפורמה שלנו, לא היה מפרט אחיד. הבלגן היה כזה שמחוז צפון היה יכול לתת מפרט שונה מזה של המחוז הדרומי של אותו משרד, ובעלי העסק הוציאו זמן וכסף רב כדי לעמוד בכל התנאים".
תפקידו של פקדה היה להוות אינטגרטור בתהליך כתיבת מפרטי העסקים, קודם כול בין נותני האישור (משרדי ממשלה שונים) ולאחר מכן לוודא שהמפרט הכתוב מגיע לידי הציבור (בעלי העניין) כדי שאלה יוכלו להעיר על המסמך ולבסוף ליצור מסמך משפטי אחיד. "מבחינת העבודה שלי בשטח, כמו שאת יכולה לדמיין מדובר בעבודה סיזיפית ויומיומית מול גורמים רבים".
למה היית נחוש כל כך לעבוד במשרד הזה?
"האגף התחזק מאוד אחרי המחאה החברתית של 2011 והוא 'דוחף את האף' לכל מקום שאף משרד לא רוצה להתעסק בו. הוא עובד על דברים גדולים וחשובים כמו פינוי-בינוי של תושבים בדואים בדרום, למשל. הממשלה מבינה שהאגף עושה עבודה מצוינת ומביאה אליו עוד עבודות. רציתי לעבוד במשרה משמעותית שאלמד ממנה לעתיד, אני מרגיש שבחרתי במקום הנכון לכך".
אבל אתה לומד לתואר שני בפילוסופיה! איך זה קשור?
"פילוסופיה הוא תחום רחב ומושך מבחינות רבות. אומר בקצרה שמה שמעניין אותי זה לא רק הגייה של תיאוריות, אלא גם היישום הפוליטי שלהן בתוך חברות שונות. לאורך ההיסטוריה תיאוריות ופילוסופיות פוליטיות מצאו את עצמן מיושמות על ידי פוליטיקאים ומדינאים, מצורת חיים שבטית ועד למדינה המודרנית. תיאוריה פילוסופית עיצבה את דרך החיים שלנו כחברה ובאה לידי ביטוי בפרקטיקה ובחיים האישיים של כל אדם".
לא הבנתי. לדעתך פילוסופיה היא כלי פרקטי?
"בהחלט. אנשים שלא מכירים פילוסופיה חושבים שהיא מופשטת. זה אולי נכון לגבי הפילוסופיה האנליטית – על אף שגם שם אפשר למצוא סוגיות שנוגעות לחיינו – אבל מה שמעניין אותי היא הפילוסופיה הקונטיננטלית העוסקת גם בסוציולוגיה, באנתרופולוגיה, בהיסטוריה ועוד. השילוב של התחומים הללו מביא את התיאוריות לחיכוך הכרחי עם החיים הקונקרטיים. התזה שלי, למשל, עוסקת בטקסטים פילוסופיים של מארקס ופוקו ובסוציולוגים כמו פייר בורדייה. אני חוקר את המושג 'קונצנזוס' ושואל מהם התנאים החברתיים שמאפשרים שבירה של הקונצנזוס ועיצובו מחדש".
אתה מרגיש שהמרכז האקדמי שלם עודד אותך להגיע למקום שבו אתה נמצא היום?
"מהרגע הראשון מאוד התחברתי לצורת הלימודים במרכז האקדמי שלם. את לימודיי לתואר ראשון התחלתי בכלל במסלול של ביוטכנולוגיה במכללת הדסה בירושלים, אבל כששמעתי על שלם ידעתי שאני רוצה ללמוד שם והחלפתי מסלול. החזון שמייצרים בשלם והידע הרחב שמקנים במוסד, הדחיפה שלו לצבירת ניסיון בדברים שמעניינים אותך יחד עם המנהיגות החברתית שהוא מעודד – אלו דברים שמאוד קידמו אותי. זה לא קיים בנוף האקדמי במקומות אחרים".
באילו כלים שרכשת בשלם אתה משתמש היום?
"מדעי הרוח הם לא מדעים מדויקים שמתרגלים שלוש פעמים בשבוע במעבדה. צריך לדעת מה אתה רוצה. אתה לא מקבל אזמל, אבל אתה מקבל ידע רחב ואת הכלים ללמוד טקסטים ולנתח אותם במהירות שיא. זה משהו שאני עושה ביומיום שלי".
פקדה לא מתכוון לעצור. "אני אמשיך לדוקטורט בפילוסופיה בארץ או בחו"ל, עם עדיפות כמובן לתיאוריות פילוסופיות ומימוש שלהן בתחום הפוליטי והמדיני. נוסף על כך, חשוב לי להגיע למקומות שבהם אוכל ליישם את התיאוריות בפועל. התוכנית היא למצוא את עצמי בין אם בפקידות הממשלתית ובין אם בפוליטיקה עצמה".
פקדה אבבה. תזכרו את השם.
רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.
