פינת היום לפני – והפעם: נרצח אנואר סאדאת

היום לפני 38 שנים נרצח נשיא מצרים אנואר סאדאת (או בשמו המלא, מוחמד אנואר א-סאדאת), מיוזמי מלחמת יום הכיפורים, והמנהיג הערבי הראשון שחתם על הסכם שלום עם ישראל.

סאדאת היה נשיא ליברלי – בטח ביחס לנאצר, קודמו בתפקיד – ולכן פעל לחיזוק הקשר עם ארצות הברית ולהחלשת האסלאם הקיצוני ותנועת "האחים המוסלמים". סאדאת אפילו ערך ביקור היסטורי בישראל ונאם בכנסת. ביקור אמיץ זה הביא בהמשך לפסגת קמפ דיוויד, ולחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים בשנת 1977.

הסכם השלום עם ישראל זיכה את סאדאת בפרס נובל לשלום, אך גם היה אחת הסיבות שהובילו בסופו של דבר להתנקשות בו כארבע שנים מאוחר יותר, בשנת 1981.

העולם הערבי & סאדאת

למרות משנתו הפוליטית המרעננת, העולם הערבי לא ראה את פעולותיו של סאדאת בעין יפה. מנהיגי סוריה ועיראק הסיתו נגדו, וראשי מדינות ערביות נוספות גינו בתוקף את ביקורו בישראל. גם במצרים לא אהבו חלק מהפעולות של סאדאת, בין היתר את ניתוקה של המדינה מההלכה האסלאמית. כל אלו הובילו לתסיסה עממית הולכת וגוברת, ולהתחזקותה של תנועת הג'יהאד האסלאמי במצרים.

שמחה מהולה בעצב

ב-6 באוקטובר 1981 נערך מפגן צבאי בשם "ניצחון אוקטובר" שמטרתו לחגוג את ניצחון מצרים במלחמת יום כיפור. המצעד התנהל כשורה, ואלפי חיילים צעדו אל מול בימת הכבוד במצעד מרהיב, לקול מחיאות הכפיים של מאות אלפי הצופים. בשעה 12:40 בצוהריים, בזמן מפגן אווירובטי, ובדיוק כשכל הראשים הופנו לשמיים, קפצו שני חיילים מאחד הג'יפים והתקדמו היישר אל בימת הכבוד, שם ישבו סאדאת ופמלייתו. שני החיילים היו מוסלמים קיצוניים, פעילים בג'יהאד האסלאמי המצרי.

סאדאת, שחשב שהחיילים מצדיעים לו, קם לכבודם. והם ירו בו מייד – שני כדורים בצד שמאל של החזה, שני כדורים בצוואר וכדור בירך. ההתקפה עצמה נמשכה כשתי דקות, ומלבד סאדאת נרצחו עשרה אנשים נוספים לצד שלל פצועים. כשעתיים לאחר מכן סאדאת נפטר מפצעיו בבית החולים.

בהלווייתו של סאדאת השתתפה צמרת הממשל הישראלי, בין היתר מנחם בגין (ראש הממשלה באותה תקופה), אריאל שרון ויצחק שמיר. הסכם השלום בין שתי המדינות, שגרר ביקורות חריפות, עומד שריר וקיים עד היום.