פינת היום לפני – והפעם: נפתחות שיחות השלום בין ישראל למצרים בקמפ דייוויד

הקץ למלחמות 

חמש מלחמות ניטשו בין ישראל למצרים ב-25 השנים מאז הכרזת המדינה: מלחמת העצמאות, מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. במלחמת ששת הימים כבשה ישראל את חצי האי סיני, במלחמת יום הכיפורים (1973) הצליחה ישראל להדוף את צבא מצרים מסיני, אך במחיר כבד מאוד. עם סיום המלחמה, בתיווכו הנמרץ של מזכיר המדינה של ארצות הברית דאז, הנרי קיסינג'ר, החלו הדיונים בין ישראל למצרים.  

רבין, בגין והסכמי הביניים 

סדרה של הסכמי ביניים שנחתמו בין שתי המדינות פתחו את הדלת להמשך שיחות השלום. ב-1975 נחתם בין שתי המדינות "הסכם הביניים", שבו התחייבו הצדדים לשאת ולתת בדרכי שלום. מי שחתם אז על ההסכם בשם ממשלת ישראל היה ראש הממשלה יצחק רבין. בראש המתנגדים להסכם היה חבר הכנסת מנחם בגין, שכעבור שנתיים יהיה זה שיקבל את פניו של סאדאת בירושלים ויפתח מולו בתהליך השלום. 

סאדאת מפתיע 

בנובמבר 1977, בנאומו בפני הפרלמנט המצרי, הטיל סאדאת "פצצה מפתיעה", כשהצהיר על כוונתו לצאת לירושלים ולקדם את תהליך השלום. הצעד עורר זעם במדינות ערב ותדהמה במצרים, אך סאדאת היה נחוש בדעתו, וב-19 בנובמבר, 1977 הגיע לביקור ממלכתי רשמי. מה גרם לשינוי החד בעמדתו של נשיא מצרים? גורמים רבים עומדים מאחורי ההחלטה, אך בראשם העובדה שמצרים של אותם שנים התמודדה עם משבר כלכלי חריף, שהוביל למהומות קשות שאיימו על משטרו של סאדאת. הסכם שלום עם ישראל, שיבטיח את החזרת חצי האי סיני לידי מצרים, כמו גם סיוע כלכלי נרחב מארצות הברית, הפך לאפשרות לא כל כך גרועה.  

אצלי או אצלך? 

לאחר ביקורו של סאדאת החל תהליך מייגע וממושך של שיחות שלום בין שני הצדדים, שהתנהל במשך מספר חודשים מבלי לשאת פרי. נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, שהיה נחוש בדעתו להביא את הצדדים לחתימה על הסכם שלום, הזמין משלחות משני הצדדים למעון הנופש הנשיאותי שלו בקמפ דייוויד, מרילנד. ב-4 בספטמבר 1978 הגיעו המשלחות והחלו בדיונים המפרכים שהבשילו לכדי הסכם השלום. עם חברי המשלחת הישראלית נמנו, מלבד בגין, שר החוץ משה דיין ושר הביטחון עזר ויצמן. לאחר יותר מעשרה ימי שיחות, נערך בבית הלבן טקס חגיגי ב-17 בספטמבר 1978, ובו חתמו ראשי הממשלות על שני ההסכמים, בנוכחות הנשיא קרטר.  

פרס נובל והתנקשות בסאדאת 

ב-27 בספטמבר 1978, אישרה כנסת ישראל את ההסכמים, ברוב של 84 מול 13 שהתנגדו. כבר בדצמבר, עוד בטרם נכנסו הסכמי השלום לתוקף, הוענק לבגין ולסאדאת פרס הנובל לשלום על מאמציהם וב-26 במרץ 1979 נחתם הסכם השלום הסופי עם מצרים – הסכם השלום הראשון של ישראל עם מדינה ערבית.  

בקרב חלק מהמצרים ומדינות ערב התקבלו ההסכמים בזעם רב. מצרים הושעתה מהחברות בליגה הערבית, והתקוממויות פרצו במצרים. ב-6 באוקטובר 1981, במהלך מצעד צבאי, קבוצת מתנקשים התפרצה ממשאית ותקפה את הטריבונה שבה ישב הנשיא והוא נהרג במקום. ההתנקשות לא הצליחה לשנות את מסלולה של ההיסטוריה – ישראל השלימה את פינוי סיני וסגן הנשיא חוסני מובארק, שתפס את מקומו של סאדאת, המשיך את דרכו.