27.03

פינת היום לפני – והפעם: נפטר החלוץ הציוני משה נובומייסקי

היום לפני 61 שנה נפטר משה נובומייסקי, מחלוצי התעשייה וההתיישבות בים המלח ומייסד חברת האשלג הארץ ישראלית, שסיפורו, על אף הישגיו הבלתי מעורערים – נדחק אל מחוץ לאתוס הציוני-חלוצי וכמעט שנמחק מהזיכרון הלאומי.

השנים המוקדמות: משה נובומייסקי נולד בשנת 1873 בעיירה הקטנה ברגוזין שבסיביר הסמוכה לימת באיקל, מצפון לגבול עם מונגוליה, לשם הוגלתה משפחתו. אביו, איש רב-תושייה, זיהה את פוטנציאל אוצרות הטבע באזור, ושלח את בנו ללמוד הנדסת מכרות באוניברסיטה בגרמניה, תואר ששילב לימודים מתקדמים במספר תחומים, ביניהם גיאולוגיה וכימיה, השכלה שתסייע רבות לנובומייסקי בהמשך דרכו.

זיהוי הפוטנציאל בים המלח: נובומייסקי היה מהפכן בנשמתו, תחילה בתא המהפכני של המפלגה הסוציאל ליברלית ובהמשך – פעיל ציוני. כנציג יהודי סיביר בקונגרס היהודי ב-1907, פגש נובומייסקי באוטו ורבורג, פרופסור לבוטניקה, שהציג בפניו דו"ח אשר סקר את אזור ים המלח. הדו"ח אישר את ההנחה כי קיים פוטנציאל עצום של מינרלים באזור, אך הציג גם את הבעיות הכרוכות בהקמת תעשייה באזור הצחיח והמרוחק. לאחר מספר שנים שבהן עסק בהפקת מלחים וחקר אוצרות טבע, ב-1911 ביקר נובומייסקי לראשונה בארץ ישראל, ואסף מאות דגימות מאזורים שונים בים המלח, שאותן בדק במעבדתו בסיביר. ב-1920, לאחר שנוכח כי הממשל הרוסי אינו מעוניין לשלב את היהודים כמיעוט השומר על צביון חיים ייחודי, עלה נובומייסקי ארצה והחל במפעלו הכביר ביותר: הקמתה וניהולה של חברת אשלג ארץ ישראלי. בכסף שלווה מהברון רוטשילד קנה מעגן וחוף קטן, שם ערך ניסויים ובמשך יותר מעשור נאבק לקבלת זיכיון.

תחילת הייצור: ב-1929 הוקמה חברת האשלג הארץ ישראלית כחברה בריטית הנסחרת בבורסה האנגלית. בינואר 1930 העניק הנציב העליון הבריטי סר ג'ון רוברט צ'נסלור לחברה זיכיון לשבעים וחמש שנה. כבר במהלך אותה שנה הוקמו מתקנים להפקת אשלג וברום בשטח שהוקצה לחברה בחוף הצפוני של ים המלח. תהליך הפקת האשלג באמצעות בריכות האידוי היה יוצא דופן וייחודי, שכן מפעלי אשלג אחרים באותה תקופה התבססו על כריית אשלג מוצק. הרעיון והשיטה היו פרי חשיבה מקורית ועצמאית של נובומייסקי, שאותה יישם כבר במפעליו בסיביר.

הפרחת השממה: לחברת אשלג ארץ ישראלי גייס נובומייסקי את מיטב המוחות והכוחות המקצועיים שנמצאו בארץ, במטרה לייצר גוף מדעי וטכנולוגי מקומי שיהיה מסוגל לפתח, לתפעל ולתחזק את מתקני הייצור ולתת מענה טכני וחשיבתי לבעיות השונות. בתוך שנים ספורות, ייצר המפעל אשלג וברום ושיווקם ברחבי העולם. בין 1938 ל-1947 הייתה אשלג ארץ ישראלי אחת משבע יצרניות האשלג הגדולות בעולם.

הקמת ונטישת קיבוץ בית הערבה: ב-1939 הקים נובומייסקי את קיבוץ בית הערבה, בשטח הזיכיון הצפוני של החברה. באותם ימים אסר "הספר הלבן" על התיישבות יהודית באזור, אך נובומייסקי הצליח לשכנע את הנציב העליון הבריטי כי הקיבוץ הינו חלק בלתי נפרד ממערך אספקת המזון של החברה. בזמן מלחמת השחרור, ב-1948, בהוראת המטכ"ל, ננטשו המפעל והקיבוץ, ולאחר מכן נהרסו בידי הערבים. פרשת פינוים הדרמטי של עובדי החברה, הלוחמים ואנשי קיבוץ בית הערבה והריסתם של מפעלי הייצור הייתה אירוע טראומטי. העיתונות גוללה את סיפור החורבן כנטישה מאולצת ובלתי-הכרחית של המפעל והקיבוץ – סמלי ההתיישבות היהודית המתחדשת.

השנים הקשות: לאחר המלחמה נמתחה ביקורת רבה על נובומייסקי כאחראי לנטישה, בין היתר על ידי בן-גוריון, והיו אף שהרחיקו לכנותו בוגד לאומי. נובומייסקי קיבל הזדמנות שנייה להקים את מפעלי האשלג במדינה המתחדשת, אך לנוכח הביקורת הציבורית והחששות מפני הלאמת החברה בידי הממשלה הסוציאליסטית התקשה למצוא משקיעים. וכך, ב-1952, הולאם המפעל תחת החברה הממשלתית "מפעלי ים המלח", ונובומייסקי נושל למעשה ממפעל חייו. פגוע וכאוב עד יומו האחרון, הוא העדיף להעביר את שארית חייו עם אשתו בדירה קטנה בפריז, שם נפטר בגיל 88 והובא למנוחות בבית הקברות "טרומפלדור" בתל אביב.

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.