16.02

פינת היום לפני – והפעם: נחקק חוק המעבר להקמת הכנסת

רגע לפני סבב הבחירות השלישי לכנסת, קבלו הזדמנות להכיר את החוק שהקים את הכנסת – חוק המעבר שנחקק ממש היום לפני 71 שנים, מעט אחרי קום המדינה. חוק המעבר להקמת הכנסת נחקק עם תחילת כהונתה של ה"אספה המכוננת", אספה שנבחרה בבחירות מיוחדות ותפקידה המקורי היה לחוקק את חוקת המדינה. חוק המעבר הוא למעשה החוק היחיד שכוננה האספה המכוננת. 

למעשה, האספה החליטה לשנות את ייעודה מאספה מכוננת לבית מחוקקים, ונתנה לעצמה את שמה הרשמי החדש – הכנסת. המהלך הזה נחשב לשנוי במחלוקת עד היום, שכן הוא הסיבה שאין חוקה רשמית בישראל. בן-גוריון נתן את הצידוק לפעולה זו, וטען כי חוקה תכבול את ידי המחוקק.

הכנסת הראשונה והחוק הראשון

חוק המעבר הפך את האספה המכוננת לכנסת הראשונה בישראל, והוא עצמו נחשב לחוק הראשון שנחקק על ידי גוף נבחר. מטרת החוק הייתה ליצור תשתית ראשונית למבנה השלטון בישראל, והוא כלל סעיפים שונים הנוגעים למשטר.

כך, באופן פשוט ובהיר, עוגן בחוק תפקידה של הכנסת, לפי הסעיף הראשון בחוק המעבר: "בית המחוקקים במדינת ישראל ייקרא 'הכנסת'". החוק כלל סעיפים המביעים את כוחה של הכנסת – למשל, הממשלה שואבת את כוחה מהכנסת, כינונה של הממשלה תלוי באישור הכנסת וכן הכנסת יכולה להפיל את הממשלה באמצעות הצעת אי אמון.

כמו כן, בחוק המעבר סעיפים נוספים המבססים את תפקידיה השונים של הרשויות בישראל: נקבעו סמכויותיו של נשיא המדינה, ובאותו היום נבחר חיים ויצמן לנשיאה הראשון של מדינת ישראל. נקבעו גם הוראות ראשונות לתפקידה של הממשלה, והוחלט כי הממשלה הזמנית צריכה להתפטר על מנת לאפשר הליך בחירה דמוקרטי. סעיף נוסף קבע את עקרון האחריות המיניסטריאלית של השרים.

האם חוק המעבר רלוונטי היום?

התיקון האחרון לחוק המעבר נערך בשנת 1990. כל סעיפיו של חוק זה בוטלו עם חקיקתם של חוקים מתקדמים יותר, כמו "חוק יסוד: הממשלה" ו"חוק יסוד: נשיא המדינה". סעיף אחד בלבד נותר תקף – כל חוק ייחתם בידי יושב ראש הכנסת, ראש הממשלה והשר הממונה על ביצוע החוק. פעולה זו היא החותמת את הליך החקיקה בישראל עד היום.


מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום הפתוח הקרוב.