פינת היום לפני – והפעם: נוסד הבנק העולמי

התגייסות בינלאומית

כמו יוזמות בינלאומיות רבות, גם הבנק העולמי נולד בעקבות מלחמת העולם השנייה. בשנת 1944, בשלהי המלחמה, נערכה ועידת "ברטון-וודס" בניו-המפשייר שבארה"ב, ובמהלכה נחתם הסכם סחר שקבע את שער החליפין של מטבעות בין המדינות המפותחות, הונחו היסודות לשיטה הפיננסית העולמית והוחלט על הקמת הבנק העולמי. פעילות הבנק נועדה בתחילה לסייע בשיקומה הכלכלי של אירופה, שהייתה שרויה במצב כלכלי קשה מאוד בעקבות המלחמה, אך ברגע שאירופה החלה להתאושש – – עבר הבנק לפיתוח מדינות עולם שלישי, צמצום העוני ואי השוויון בעולם. הארגון מורכב מ-5חמישה מוסדות שונים ומנוהל באופן מורכב למדי ע"י מועצת נגידים, מועצת מנהלים והנהלה ראשית, כאשר והנשיא נבחר מתוך המדינה המחזיקה בכמות המניות הגדולה ביותר, כיום ארה"ב.

הבנק שמשקם מדינות

ההלוואות הראשונות של הבנק ניתנו לצ'ילה, -למטרת הקמת תחנת כוח, להודו -, עבור פרויקט הידרו-חשמלי ולאתיופיה -, למטרת רכישת ציוד תקשורת. הבנק העולמי יוצא מנקודת הנחה שהשוק הפרטי לא ישקיע במדינות מתפתחות, שכן ההשקעה בהן כרוכה בסיכון גדול. לכן, הבנק נותן את המענה בעצמו ולוקח עליו את הסיכון. הבנק מספק הלוואות בתנאים נוחים לטובת פרויקטים חשובים כמו אנרגיה, מים, תשתיות, חינוך ועוד, הניתנות למדינות מתפתחות לתקופות ארוכות ובריבית אטרקטיבית. באופן הזה, המדינות המתפתחות יכולות לממן מיזמים שונים שלא היו יכולים להתקיים בדרכים אחרות. ההחלטות הנוגעות למימון פרויקטים מתקבלות באמצעות הצבעות, כאשר וכוחה של כל מדינה נקבע לפי חלקה היחסי במניות הבנק. לאחרונה, התערב הבנק גם במשבר הקורונה, ובמאי האחרון הכריז כי יקצה 160 מיליארד דולר לתמיכה במדינות שכלכלתן נפגעה כתוצאה מהמשבר.

ישראל והבנק העולמי

בשנותיה הראשונות זכתה גם ישראל לקבל הלוואות מהבנק העולמי, שתמך בפרויקטים כמו הקמת נמל אשדוד ותכנון נתיבי איילון. כיוון שהכלכלה בישראל התפתחה באופן מהיר יחסית, החל משנת 1979 המדינה לא זכאית להלוואות, והיא אף רכשה מניות והצטרפה למקבלי ההחלטות. ישראל משקיעה כספים בעיקר בתחומים שבהם היא בקיאה כמו חקלאות, מים וסייבר, ובירושלים קיים סניף מקומי של הבנק, אשר יוזם פרויקטים שונים בתחומי החינוך והתשתיות ברצועת עזה.