03.07

פינת היום לפני – והפעם: נולד הסופר היהודי פרנץ קפקא

היום לפני 139 שנים נולד בפראג למשפחה יהודית דוברת גרמנית הסופר פרנץ קפקא. הינה חמישה דברים שאולי לא ידעתם על אחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים, שתמיד חלם לכתוב, גם כאשר עסק בתחומים אחרים כמו משפטים וביטוח.

 |  מאת: מערכת תוכן ועניינים

גורל אכזר:

קפקא היה הבכור מבין שישה ילדים, אך שני אחיו הצעירים מתו בינקותם, ושלוש אחיותיו ומשפחותיהן נספו בשואה. אולי זו הסיבה לכך שברבות מיצירותיו הגיבור הוא גבר בודד שנאלץ להתמודד עם מצוקה. אגב, הגורל האכזר לא פסח גם על קפקא עצמו, שחלה בשחפת בהיותו בן 34 ונפטר ממחלה זאת ב-3 ביוני 1924, בהיותו בן 40 בלבד.

מציאות קפקאית:

קפקא הוא אחד הסופרים המתורגמים והנחקרים ביותר בעולם. בין עבודותיו המוכרות ביותר אפשר למצוא יצירות עזות ומטלטלות כגון הסיפור הקצר "הגלגול" הנפתח באדם שמגלה בבוקרו של יום שהפך לשרץ ענקי, הרומן "המשפט", העוסק בפקיד בנק העומד בפני האשמות שטיבן לא ברור לאורך הספר כולו, ו"הטירה", רומן בלתי גמור העוסק במודד קרקעות שנקלע למערכת בירוקרטית כפרית וסתומה. כפי שאפשר להבין, סיפוריו של קפקא הם לרוב מלנכוליים, וגיבוריהם מוצאים עצמם לרוב בנסיבות שהן אבסורדיות, חסרות מוצא וצדק, סוג של ביש מזל משולב בבירוקרטיה מנוכרת ואף באכזריות אנושית בסיסית, עד כדי כך שהמילה "קפקאי" נכנסה למילון כתיאור של נסיבות כאלה בדיוק.

 חרדה חברתית, מיגרנות ודיכאון:

כתיבתו המבריקה אך הקודרת של קפקא מותירה ברבים מהמקרים את הקורא כשהוא קדורני ומוטרד. ואולי לכך בדיוק כיוון קפקא, שבעצמו סבל ממצבים גופניים ונפשיים מטרידים.  כך, למשל, מעדויות של מקורביו ושלו אפשר להבין כי ייתכן שסבל מחרדה חברתית, וכמו כן יש עדויות כי סבל מתקופות של דיכאון קליני, ממיגרנות, הפרעות שינה ועוד. יתרה מזאת, כחולה שחפת, בילה את שנותיו האחרונות כשהוא מבודד בסנטוריום, מוסד רפואי שבו בודדו חולים מידבקים, לעיתים בתנאים ירודים.

הצלחה שלאחר המוות:

בימי חייו של קפקא התפרסמו רק יצירות ספורות שלו. יצירותיו הגדולות, ביניהן הרומנים "המשפט" ו"הטירה", פורסמו רק לאחר מותו. למעשה, קפקא ביקש כי כל כתביו, מכתביו וציוריו יושמדו כליל לאחר מותו, והפקיד על המשימה את חברו הטוב מקס ברוד שהיה סופר, מלחין ומשפטן.

אך ברוד, שהבין את ערכו הספרותי הרב של העיזבון, פרסם את היצירות. הוא הצדיק זאת בטיעון שקפקא, שהכירו היטב, ידע שלא יוכל לבצע את הצוואה ושאם הפקיד אותו עליה, משמע שהשלים עם פרסום כתביו. היצירות ראו אור בשנות ה-20 של המאה הקודמת, והפכו מאז לנכס צאן ברזל של הספרות העולמית.

מפראג לספרייה הלאומית בירושלים:

כשנמלט ברוד מפראג לישראל ב-1939, נשא עימו מזוודה מלאה בכתבי יד מקוריים, מכתבים ואיורים של קפקא. כשנפטר ב-1968 הוריש אותם למזכירתו האישית אסתר אליזה הופה, וביקש כי כתביו יועברו למוזיאון ציבורי בישראל. לאחר פטירתה של הופה, ביקשו בנותיה לקיים את צוואתה שלפיה הכתבים שייכים להן, אך היועץ המשפטי התנגד לבקשה בטענה כי מנהל עזבונו של ברוד הוא האמון עליהם. ב-2015, בתום מאבק משפטי של שש שנים, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי עזבונו הספרותי של מקס ברוד, הכולל את כתבי היד של קפקא, יימסר לשמירה בספרייה הלאומית בירושלים. "יסכימו כולם כי מדובר לפחות בסיפור קפקאי משובח", כתבו השופטים בהחלטתם.

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.