23.06

פינת היום לפני – והפעם: נאצר "נבחר" לנשיא מצרים

בבחירות של 1956 במצרים ההתלבטות בין המתמודדים לא הייתה קשה – היה רק מועמד אחד.

גמאל עבד אל נאצר – או בקיצור, נאצר – היה נשיא מצרים השני. הוא נשא בתפקיד כ-15 שנים, עד ליום מותו בשנת 1970. נאצר נחשב לדמות בולטת מבין מנהיגי מדינות ערב של המאה ה-20, והיה אויב מר של מדינת ישראל.

הוא נולד בשנת 1918 באלכסנדריה, וכבר בגיל צעיר הראה התעניינות בעולם הפוליטי. בזמן מלחמת העצמאות של ישראל – שקרויה בפי הערבים "מלחמת 1948" – שירת כקצין מודיעין בצבא המצרי.

מהפכת הקצינים

לאחר כישלון מצרים במלחמה הקים נאצר את תנועת "הקצינים החופשיים". בשנת 1952 יזם הארגון מהפכה צבאית נגד המלך המצרי פארוק. המהפכה שינתה את שיטת השלטון המצרית משיטה מלוכנית לשיטה רפובליקנית, וב-1953 מונו מוחמד נגיב לנשיא הרפובליקה ולראש הממשלה ונאצר לסגנו. אבל בעוד נגיב היה מעוניין ברפובליקה אמיתית, נאצר נטה לשלטון אוטוקרטי. מאבק הכוחות בין נגיב לנאצר הביא להדחתו של נגיב. בבחירות שנערכו שנתיים לאחר מכן, ב-23 ביוני 1956, נבחר נאצר לנשיא ברוב מוחלט. הוא היה המועמד היחיד.

תורת הנאצריזם

נאצר היה מנהיג ריכוזי אך כריזמטי ובעל יכולות רטוריות יוצאות דופן. אישיותו החזקה גרמה לו להתבלט לא רק במדינתו, אלא גם בעולם הערבי כולו, והוא הפך לסמל המאבק נגד ישראל. האידיאולוגיה שלו, שקיבלה את השם "נאצריזם", דגלה בהקמת אימפריה מוסלמית שתחלוש על המזרח התיכון. נאומיו הסעירו מיליוני אנשים בארצות ערב והוא היה למנהיג פופולרי מאוד.

נאצר וישראל

נאצר הצהיר פעמים רבות על התנגדותו לישראל ועל כוונתו "לשחרר את פלסטין". ב-1956 ניצחה ישראל את מצרים ב"מבצע קדש". שנה לאחר מכן הצהיר נאצר כי מצרים ערוכה להשמיד את ישראל, והכניס כוחות צבאיים לחצי האי סיני. פעולות אלו, בין היתר, הביאו למלחמה נוספת ב-1967, שגם בה ספגה מצרים תבוסה משפילה. נאצר לא אמר נואש, ובשארית ימיו ניצח על "מלחמת ההתשה" שנועדה לשבור את צה"ל במערכה ארוכה ושוחקת.

ב-28 בספטמבר 1970, בגיל 52 בלבד, מת נאצר מהתקף לב. סגנו, אנואר סאדאת, כתב: "אלה שהכירו את נאצר יבינו, כי לא ב-28 בספטמבר 1970 מת האיש אלא ב-5 ביוני 1967, שעה אחת בדיוק לאחר שפרצה המלחמה".


מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום הפתוח הקרוב.