18.04

פינת היום לפני – והפעם: מותו של אלברט איינשטיין

היום לפני 66 שנים הלך לעולמו האיש ששמו הפך לשם נרדף לגאונות, אלברט איינשטיין.

 |  מאת: מערכת תוכן ועניינים

 גאון נולד

אלברט איינשטיין נולד בגרמניה ב-14 במרס 1879 להרמן, איש עסקים כושל, ופאולינֶה, בתו של סוחר מצליח. הוא הצטיין בלימודיו ובפרט בלימודי מתמטיקה, אך סבל משיטת הלימוד שהתמקדה בשינון ולא עודדה שאלות מצד התלמידים. בילדותו קיבל מאביו מצפן, והתפעל מאוד מהכוח המניע את המחט. לימים סיפר שתחושת התפעלות זו הניעה אותו כל חייו. הוא למד לנגן בכינור, וכאשר בגר נהג לשקוע בנגינה כשהתעמק בבעיות מדעיות, כדי להתרכז בהן. כשהיה נער בן 15 עזב את בית הספר, בין היתר מחשש שיידרש להתגייס לצבא. הוא עבד בחברה המשפחתית, והמשיך ללמוד באופן עצמאי פיזיקה ומתמטיקה. בגיל 16 כתב מאמר מדעי ראשון, שלא פורסם, וניגש לבחינות הקבלה למכון הפוליטכני בשווייץ. את המבחן במתמטיקה ובמדעים מדויקים עבר בהצטיינות, אך נכשל בתחומים אחרים, בהם צרפתית, ספרות ופוליטיקה. הוא השלים את הידע החסר לו, וכעבור שנה עבר בהצלחה את בחינות הקבלה והחל ללמוד בתוכנית להכשרת מורים ומומחים למתמטיקה ולפיזיקה.

שנת הפלאות

איינשטיין הסטודנט נהג להבריז משיעורים שלא עניינו אותו אך הצטיין בתחומים שאהב, הרגיז את מוריו בדרישות ללמוד חומר מתקדם יותר ונהג לערוך ניסויים עצמאיים. הוא התאהב במילָבָה מַארִיץ', בחורה סרבית שהייתה מבוגרת ממנו בשלוש שנים, ונישא לה כעבור כמה שנים. לזוג נולדו שלושה ילדים, אך הראשונה, שנולדה טרם נישואיהם, הופקדה למשמרת בידי קרובים וגורלה לא נודע. איינשטיין סיים את לימודיו ב-1900 בציונים נמוכים יחסית בשל הסכסוכים עם מוריו, והתקשה למצוא משרה בתחום הפיזיקה. הוא התפרנס בדוחק משיעורים פרטיים, בעוד מאריץ' נכשלה בלימודים ולא קיבלה תעודת גמר. לבסוף הצליח למצוא עבודה קבועה כבוחן במשרד הפטנטים בברן, שווייץ. הוא היה מתוסכל שלא מצא משרה אקדמית, אך נהנה מהגיוון בעבודתו מהחשיפה לרעיונות חדשים. העבודה הפשוטה השאירה לו זמן למחקר, וב-1905 פרסם ארבעה מאמרים בכתב העת המדעי החשוב "שנתון הפיזיקה" הדנים באפקט הפוטואלקטרי, תנועה בראונית, תורת היחסות הפרטית ובשקילות המסה והאנרגיה. מאמרים אלה נחשבים לאבני יסוד בפיזיקה המודרנית, ושינו את התפיסות שהיו מקובלות עד אז לגבי הקשרים שבין מרחב, זמן וחומר. בשל חשיבותם כונתה שנת הפרסום בשם "שנת הפלאות".

אבי תורת היחסות

המאמר המפורסם ביותר של איינשטיין עוסק בתורת היחסות, הבסיס להבנת מבנה היקום והתפתחותו. איינשטיין אומנם הכיר את עקרון היחסיות שפיתח גלילאו, עיקרון שהיה קיים במשך מאות שנים, זה הטוען כי אין דרך פיזיקלית להבדיל בין גוף הנע במהירות קבועה לבין גוף נח, אך משהו בעיקרון זה לא הסתדר לו. במהלך שיחה תמימה עם קולגה בעבודה נדלקה אצלו נורה, והוא הבין שמהירות האור בריק קבועה ואינה משתנה, אבל הזמן הוא שמשתנה. כלומר הזמן הוא יחסי, ושני אירועים שקורים בו זמנית במערכת אחת לא קורים בו זמנית במערכת ייחוס אחרת. כעבור תקופה קצרה כבר ביטא את הנוסחה המוכרת שלו: .E=mc2בעקבות תרומתו לפיזיקה העיונית, ובמיוחד על גילוי חוק האפקט הפוטואלקטרי, זכה איינשטיין בפרס נובל לפיזיקה.

הנשיא שלא היה

לאיינשטיין יש חשיבות גם בסיפור של מדינת ישראל. הוא היה תומך נלהב בתנועה הציונית, והיה לאחד מהאבות המייסדים של האוניברסיטה העברית בירושלים, שלה הוריש את ארכיונו האישי ואת זכויות היוצרים של כתביו. עם זאת, דחה את ההצעה לכהן כנשיא האוניברסיטה, ובשנת 1952 אף דחה את ההצעה לכהן כנשיא השני של מדינת ישראל, בשל רצונו להמשיך לעסוק במדע. הוא נחשב לגדול המדענים בכל הזמנים, ושמו הפך לשם נרדף לגאונות. טרם פטירתו ביקש לשרוף את גופתו בטקס מצומצם, אך למרות שתרם את מוחו למדע, נתיחת המוח לא התקיימה במלואה, וסוד הגאונות שלו נותר חידה.

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.