07.03

פינת היום לפני – והפעם: יום מותו של אריסטו

היום לפני 2,343 שנים הלך לעולמו אריסטו, מגדולי הפילוסופים של העת העתיקה ומאבותיה החשובים והמשפיעים של הפילוסופיה המערבית.

 |  מאת: המערכת

משוטטים

בשנת 384 לפני הספירה נולד לרופא המלכותי של ממלכת מקדוניה היוונית בן: אריסטוטלס, או בקיצור אריסטו, העתיד להפוך לאחד הפילוסופים החשובים ביותר ולזכות בכינויים כמו "המאסטר" ו"הפילוסוף". הוא למד פילוסופיה בבית מדרשו של אפלטון באתונה מגיל 17 במשך 20 שנה, ולאחר מכן עזב את אתונה והפך להיות המורה של אלכסנדר מוקדון (אלכסנדר הגדול). השפעתו של אריסטו על דמותה ודרכי חשיבתה של התרבות המערבית הייתה משמעותית יותר מאשר זו של כל פילוסוף אחר שפעל לפניו ואחריו. הוא חיבר למעלה מ-150 כתבים שמהם נשתמרו רק כ-30, ואשר עסקו בנושאים רבים ומגוונים, החל מקטלוג ומיון של צמחים ובעלי חיים ועד אתיקה ומוסר. כאשר שב לאתונה בשנת 335 לפנה"ס, הקים מוסד מחקר ולימוד משלו בשם "הליסיאם". בעודו מלמד והוגה ברעיונות חדשים, אהב לטייל ולשוטט, כאשר תלמידיו הולכים בעקבותיו ומסכמים את דבריו, מה שזיכה אותם בכינוי "משוטטים" (פריפטטים) ואותנו בסיכומי ההרצאות שלהם. על משנתו המגוונת והחשובה של אריסטו אפשר לדבר ארוכות, אך אחת הדרכים המעניינות להבין פילוסופים היא להתחקות אחר שאלות גדולות ששאלו, ולא רק אחר התשובות. הינה ארבע שאלות פילוסופיות מעניינות במיוחד שבהן עסק.

1. כיצד אפשר להגיע אל האושר?

אריסטו היה סקרן מאוד לגבי האופן שבו דברים עובדים סביבו. הוא חקר את טבע האדם וניסה להבין מהו המתכון לאושר האנושי – "אֶוּדימוניה". בספרו "אתיקה ניקומאכית", שבו מוצגת הגותו כפי שסוכמה ע"י בנו, ניקומאכוס, מציע אריסטו להתחקות אחר תכונותיהם של אנשים טובים ומצליחים כדי להפוך למאושרים. במסגרת כך, הוא מונה 11 תכונות המאפיינות אנשים אלה: אומץ, שליטה עצמית, חירות, פאר והדר, נדיבות, גאווה, סבלנות, כנות, שנינות, ידידותיות וצניעות. כל תכונה טובה כזו היא למעשה האמצע בין שתי תכונות שליליות, מה שהוביל את אריסטו להגות את רעיון "שביל הזהב" – היכולת לאזן בין התכונות השליליות שלנו כאמצעי לאושר וחיים טובים.

2. מהי מטרת האומנות?

אריסטו היה חובב אומנות מושבע, וכמו כל יווני בעת העתיקה נהג לצפות בטרגדיות שהוצגו על בימות ענק. במסגרת ניסיונו לפרש ולהבין את מטרת האומנות בכלל והטרגדיה בפרט, כתב את החיבור "פואטיקה", שבו הניח כמה הנחות יסוד הנוגעות לכתיבת סיפור טוב. אריסטו התחקה אחר המניע של הקהל לצפות בטרגדיות נוראיות שבהן הגיבורים סובלים ייסורים נוראיים, כמו אדיפוס המלך, וכך טבע את המונח "קתרזיס" (היטהרות). הוא הסביר כי הצפייה בתכנים טראגיים מציפה רגשות שליליים ומאפשרת לאדם להבין כי אירועים טראגיים יכולים לקרות לכל אדם, הבנה שגורמת להיטהרות מרגשות קשים ומקבעת אצלנו אמיתות שונות על החיים.

3. למה אנחנו צריכים חברים?

אריסטו עשה הבחנה בין שלושה סוגים של חברים: חברים למטרות הנאה, חברים משיקולים אסטרטגיים, ולבסוף – חברי אמת.
חברי האמת הם כאלה שאכפת לנו מהם באותה מידה שבה אכפת לנו מעצמנו, המקבילה היוונית לפתגם היהודי "ואהבת לרעך כמוך". אריסטו טוען שהיכולת להתמזג עם אדם אחר היא האידיאל החברי, הטומן בחובו לא מעט יתרונות, ומהווה את אחד החלקים החשובים ביותר בחיים.

4. איך להציג טיעון מנצח?

גם ביוון של העת העתיקה היו מובילי דעת קהל, כפי שאנחנו מכירים כיום. למעשה, החלטות חשובות התקבלו לאחר עימותים ודיונים פומביים בכיכר העיר. המתודה הייתה פשוטה – הקהל היה מתכנס בכיכר העיר ("אגורה"), וכל אדם יכול היה לנסות ולשכנע את ההמון בדעתו כאשר "הרוב קובע". למורת רוחם של חכמים כמו אפלטון ואריסטו, הקהל לא נטה להשתכנע מטיעונים לוגיים ומבוססי עובדות. אריסטו הוטרד מהעובדה הזו, ובנסותו לפצח את השיטה פיתח את אומנות הרטוריקה. הוא הסביר כי כדי לשכנע אחרים אין די בטיעון הגיוני, אלא יש מקום להתחשב גם ברגשות ולעשות שימוש באמצעים כמו הומור, דוגמאות ואילוסטרציות.

"דעת אריסטו היא תכלית דעת האדם"

אריסטו היה הראשון שעשה הבחנה בין תחומי דעת שונים, שהפכה בסיס למיון של המדע והידע האנושי. פעמים רבות המסקנות המדעיות שלו היו שגויות והופרכו עם השנים, ובכל זאת, יש לו השפעה עצומה על המדע המודרני. הוא נותר בקרבתו של אלכסנדר מוקדון תלמידו, וכאשר גברה העוינות כלפי משפחת מוקדון – ספג אש ציבורית רבה ונאלץ להימלט מאתונה. כך קרה שעל אף תרומתו הרבה לאנושות, אריסטו מת בודד בגלות בגיל 62. רוב עבודתו לא נשמרה, אך הכתבים והסיכומים של תלמידיו שנמצאים איתנו עד היום השפיעו רבות על המחשבה היוונית והרומית ואף על החכמים היהודים. בכתביו, מקדיש לו הרמב"ם התייחסות מכובדת, ומחשיבו ליחיד שממנו אפשר ללמוד בכל הקשור לענייני העולם הזה. במכתב שכתב לרבי שמואל אבן תבון הוא אומר כי "דעת אריסטו היא תכלית דעת האדם מלבד מי שנשפע עליהם השפע האלוהי עד שישיגו אל מעלת הנבואה, אשר אין מעלה למעלה ממנה".

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.