20.06

פינת היום לפני – והפעם: זלדה, משוררת ישראלית, זוכת פרס ברנר, פרס ביאליק לספרות ופרס ורטהיים נולדה

היום לפני 107 שנים נולדה המשוררת זלדה. אדמו"רית השירה העברית שכבשה בכתיבתה את לב הציבור הישראלי, זוכת פרס ברנר, פרס ביאליק לספרות ופרס ורטהיים.

לכל איש יש שם שנתנו לו הוריו

זלדה נולדה בכ' בסיוון תרע"ד, 16.6.1914, ביקאטרינוסלב שבאוקראינה. בת יחידה לשלמה שניאורסון ולרחל חן – שניהם בעלי ייחוס: מצד אימה מוצאה מר' יהודה בן ברזלי הברגלוני, המכונה "הנשיא", שחי בתחילת המאה האחת עשרה בברצלונה שבספרד, וסב סבה מצד אביה היה ר' שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד. בן דודה, אגב, היה (יהיו שיגידו – הינו) רבי מנחם מענדל שניאורסון, הלוא הוא הרבי מלובביץ'. כלומר, היא חונכה וגדלה במשפחה חסידית מיוחסת.

כשהייתה בת 11 עלתה המשפחה ארצה וזמן קצר אחר כך נפטרו סבה ואביה. כבת יחידה אמרה עליו זלדה קדיש בשנת האבל – מאורע נדיר בירושלים של אותן שנים. היא התגוררה עם אימה בשכונת שערי חסד בירושלים ולמדה בבית הספר שפיצר, שבו לימים גם לימדה כשסיימה את הסמינר למורות מזרחי. זלדה התחילה ללמוד ציור ופיסול בבצלאל ולימודיה נקטעו כשאימה חלתה והיא נסעה לטפל בה. באותן שנים התחילה לשלוח שירים ורשימות לפרסום.

ונתנה לו אהבתו, ונתן לו מותו

בשנת 1950 נישאה לחיים מישרובסקי, רואה חשבון ממשפחה ליטאית מיוחסת (שכונה בחיבה "חיים ארוכים" בשל גובהו). לאחר נישואיה פרשה זלדה מההוראה והתרכזה בכתיבה ובפרסום בעיתונים. שנתיים לאחר מות אימה, בשנת 1967, כשהייתה בת 53, התפרסם ספר שיריה הראשון שנקרא "פנאי". בן זוגה חיים נפטר כארבע שנים אחר כך, אירוע שרשמיו ניכרים בכתיבתה. זלדה צברה לה ידידים ומעריצים. ביתה היה מעין חצר חסידית שאליה כולם היו יכולים לעלות לרגל. היא נפטרה מסרטן בערב יום השואה 1984.

ונתנה לו מלאכתו

שירתה וספריה זכו לפופולריות ונעשו במהרה לרבי-מכר. החוקרת חמוטל בר-יוסף כתבה ששירתה של זלדה פרצה מחסום התנגדות כפול: את המחסום הדתי נגד שירה מודרנית ואת המחסום החילוני נגד הדתיות. שיריה מדגישים את אופייה יוצא הדופן על רקע שירת התקופה הבוהמית התל אביבית.

קשה לומר היכן הייתה התרבות הישראלית בלי שיריה כמו "לכל איש יש שם", "ערב יום הכיפורים", "לא ארחף בחלל" ו"שני יסודות". היא זכתה להכרה ציבורית נלהבת ונרחבת, שהתעלתה מעל מחלוקות פוליטיות ופואטיות. הביקורות שיבחו את שירתה שוברת התבניות שמפעילה בקורא מערכת רגישות חדשה, נורמה פואטית אחרת.

"פאן פאקט"

זלדה לימדה את הסופר עמוס עוז כשהיה ילד. את תיאורו אותה אפשר לקרוא בפרק ל"ח בספרו "סיפור על אהבה וחושך": "מורה זלדה דיברה כה בשקט, עד שאם רצינו לשמוע לא די היה שנשתתק אלא הכרח היה לרכון לפנים על שולחנותינו. כל מה שדיברה מורה זלדה היה מושך לב וקצת לא צפוי, כאילו למדנו אצלה שפה חדשה".

מפגש פואטי נוסף היה לה עם יונה וולך, שהגיעה לביתה של זלדה ובראותה את השירים והרשימות של זלדה מפוזרים בפתקים, השאילה לה את מכונת הכתיבה שלה כדי שתכנס ותוציא אותם לאור במה שלימים הפך לספר שיריה הראשון.

 

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.