27.02

פינת היום לפני – והפעם: הנצרות הופכת לדת הרשמית של האימפריה הרומית

היום לפני 1,642 שנה הכריז תיאודוסיוס הראשון על הפיכת הנצרות מדת מותרת לדת הרשמית והיחידה של האימפריה הרומית

 |  מאת: מערכת תוכן ועניינים

הינה חמישה דברים שאולי לא ידעתם על קו פרשת המים בתהליך הפיכתה של הנצרות מכת נרדפת לדת הדומיננטית בעולם המערבי:

1. קץ לרדיפות הנוצרים: הכרזת תיאודוסיוס, המכונה "צו סלוניקי", שמה קץ ליותר משלוש מאות שנות רדיפה דתית. בתחילת דרכה של הנצרות חששו קיסרי רומא מפני הדת המתעוררת ופרסמו צווים אימפריאליים כנגד הנצרות. הסנטימנט האנטי-נוצרי באימפריה הרומית הלך והתחזק והוביל להחרמת רכוש הכנסיות, להשמדת ספרים, ואף להוצאות להורג לאלו שסירבו לזנוח את אמונתם – "הקדושים המעונים".

2. תחילת רדיפות ה"כופרים": הצו החדש פירט וקבע כי רק נוצרים המאמינים ב"שילוש הקדוש" של האב, הבן ורוח הקודש ראויים לתואר "קתולים" וזכאים לאתרי פולחן רשמיים המכונים "כנסיות". את הסטייה מדרך הישר תיאר הצו כ"מינות" או עבודה זרה. באופן זה, החל באימפריה תהליך ארוך של איסור על הפולחנים הפגניים שהיו נהוגים קודם לכן, סגירת מקדשים ורדיפת ה"כופרים" – נוצרים שמשתייכים לכתות אחרות, יהודים ובני דתות אחרות.

3. חזיון הצלב של קונסטנטינוס: נקודת המפנה הראשונה ביחס האימפריה לנצרות התרחשה כמה עשרות שנים קודם לכן, בהתגלות נוצרית שפקדה את הגנרל הרומי הסוגד-לשמש קונסטנטינוס ערב הקרב על גשר המילביוס. בחזיונו, הופיע צלב על פני השמש עם הכיתוב "בסימן זה תנצח". קונסטנטינוס הורה לחייליו לסמן את מגיניו בסמל ה"כריסטוגראם", והעמיד את הסמל בראש הכוחות שיצאו למלחמה ואף כעיטור על קסדתו. ניצחונותיו בקרבות העניקו לו את התואר "הקיסר המערבי של רומא", ותחת שלטונו, יחד עם הקיסר המזרחי ליקיניוס, פורסמה בשנת 313 "הכרזת הסובלנות הדתית" (צו מילאנו) שהפכה את הנצרות מדת אסורה לדת מותרת, ואפשרה לנוצרים ולמאמיני דתות אחרות לקיים את דתם בגלוי.

4. התפשטות הנצרות המוקדמת: לאחר מותו של ישו הופצה בשורתו על ידי השליחים, שהיו תלמידיו הקרובים, ככת יהודית בלבד. הראשון שהרחיב את האמונה לגויים היה שאול התרסי – פאולוס הקדוש – יהודי פרושי-הלניסטי שחי במאה הראשונה לספירה, ומחברן של רוב האיגרות בברית החדשה. פאולוס המיר את דתו לנצרות לאחר שישו התגלה אליו בחיזיון, עת שהיה מופקד על רדיפת נוצרים בדמשק. פאולוס ראה עצמו כאחד השליחים, אף כי לא היה שייך לשנים עשר השליחים המקוריים, ומעולם לא פגש בישו. בניגוד לשליחים המקוריים, פעל פאולוס בעיקר לקידום האמונה בישו בקרב לא-יהודים, והיה זה שהטביל לנצרות את שר-המאה קורנליוס, הגוי הראשון שהומר.

5. ישו ההיסטורי: מציאותו ומעשיו של ישו, מחוץ למסגרת האמונה הדתית, שנויים במחלוקת בעולם האקדמי. אף כי מרבית החוקרים מניחים כי יהודי בשם ישו אכן חי בממלכת הורדוס והפיץ בשורה רוחנית, הם דוחים את רוב המדווח עליו בכתבי הקודש הנוצריים ובמסורת הכנסייה, יצירות שנתחברו שנים רבות לאחר התקופה ההיסטורית שבה חי.

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.