פינת היום לפני – והפעם: הכנס הפמיניסטי הראשון (ועידת סנקה פולס)

הכנס הפמיניסטי הראשון יוצא לדרך

נשים שחיו לפני כ-200 שנים בארה"ב סבלו ממגבלות רבות: נאסר עליהן לחתום על חוזים, לשרת בחבר מושבעים, לרשת נכסים וכמובן להצביע בבחירות. גם אפשרויות התעסוקה היו מצומצמות מאוד, ונשים הרוויחו כמחצית מן השכר של גברים בעבודה זהה. לאט לאט החלה התקוממות נגד המצב, שהתקיימה במקביל לפעילות התנועה לביטול העבדות בארה"ב.

אליזבת קיידי סטנטון ולוקרישיה מוט היו פעילות בתנועה לביטול העבדות. בשנת 1840 נסעו שתיהן ללונדון, במטרה לקחת חלק בכינוס הראשון בעולם נגד עבדות. לאחר הכנס החליטו הנשים לתכנן יחד כנס נוסף – כנס בנושא זכויות נשים, שיצא לפועל רק שמונה שנים מאוחר יותר . הכנס נערך במשך יומיים בעיר סנקה פולס שבמדינת ניו יורק, וכלל הרצאה משפטית, הצגה הומוריסטית ודיונים נרחבים על אודות תפקידן של הנשים בחברה. בוועידה דנו ב"הצהרת ההמלצות" שדרשה שוויון לנשים במשפחה, בתעסוקה, בדת ובמוסר.

זכות הצבעה – לא לגברים בלבד

את "הצהרת ההמלצות" כתבו סטנטון ומוט יחד עם נשים נוספות. הן השתמשו בנוסח הכרזת העצמאות של ארצות הברית, וניסחו אותה מחדש כך שתתאים להצהרה העוסקת בנשים. סטנטון המשיכה לעבוד על ההצהרה והוסיפה, על דעת עצמה, המלצה לזכות הצבעה לנשים. כשראה בן זוגה את התוספת, הזהיר אותה באמירה כי המלצה כזו תהפוך את הכינוס לבדיחה, ואכן, אחד החלקים השנויים במחלוקת בכינוס היה הדרישה לזכות הצבעה לנשים: חלק מהנשים דרשו להוריד את הדרישה מהרשימה אך לבסוף היא הושארה במסמך. שלוש שנים לאחר הכנס הפך נושא זכות ההצבעה לנשים לנושא מרכזי במאבק הנשים בארצות הברית, ולבסוף, 72 שנים לאחר ועידת סנקה פולס, ניתנה לנשות ארה"ב הזכות להצביע. 

הכנס הראשון, אבל ממש לא האחרון

הוועידה הייתה צעד חשוב ומשמעותי במאמץ הנשי לקבלת זכויות חברתיות ואזרחיות, והיוותה אירוע מכונן של התנועה לזכויות האישה, שחזר על עצמו בארה"ב מדי שנה. בשנת 1948, 100 שנה לאחר קיום הוועידה המקורית, הודפס בול מיוחד ועליו דיוקניהן של יוזמות הוועידה – אליזבת קיידי סטנטון ולוקרישיה מוט, ושל מנהיגת התנועה הסופרז'יסטית האמריקאית, קארי צ'פמן קאט.