29.12

פינת היום לפני – והפעם: היום שבו הוקמה קק"ל

הרעיון להקים קרן לאומית, שתרכוש אדמות בארץ ישראל, עלה כבר בשנת 1897, בזמן הקונגרס הציוני הראשון שנערך בבזל. פרופסור צבי הרמן שפירא העלה אז את הרעיון, אך למרות שההצעה עוררה התלהבות בקרב רבים, אישורה וביצועה נדחו מקונגרס לקונגרס. רק בשנת 1901, בקונגרס הציוני ה-5, הצליח חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, לאשר את ההצעה בין כל משתתפי הקונגרס.

בדומה להחלטות פורצות דרך בתולדות הציונות, גם במקרה של הקמת קק"ל התחוללה מאחורי הקלעים דרמה אמיתית.

לדחות לימות המשיח…

באותו יום נערך בקונגרס מרתון דיונים בנוגע להצעה להקמת קק"ל. מקס בודנהיימר, ראש התאחדות ציוני גרמניה, ביקש לדחות שוב את הרעיון ממניעים פרוצדורליים. כיאה ל"יקה" טיפוסי, ששאף לסדר ולשקיפות, בודנהיימר התעקש כי בלתי אפשרי להקים את הקרן לפני שמנסחים תקנון רשמי. אבל אז מיהר אחד הנוכחים לעדכן את הרצל שההצעה עומדת להידחות שוב. הרצל רץ חזרה לאולם, ובנאום חוצב להבות שכנע את המאזינים להימנע מדחייה נוספת. "ברשותכם אפשר לדחות את בעניין לעוד שנתיים או לימות המשיח", הטיח הרצל בחברי הקונגרס, והקהל ענה ב"לא" אדיר. אגב, באירוניה שרק ההיסטוריה יכולה לנפק, מקס בודנהיימר עצמו כיהן כיו"ר השני של קק"ל.

הדמעות שריגשו את הרצל

הסיבה המרכזית לכך שהרצל התעקש לייסד את הקרן הייתה הקשיים שבהם נתקל בניסיונותיו להשיג מידי הטורקים צ'רטר – זיכיון להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – קשיים שגם פגישות רבות עם השולטן, מלכים, רוזנים ושרים לא סייעו להתגבר עליהם. הרצל ביקש לקבוע עובדות בשטח ורכישת קרקעות בארץ ישראל שירתה מטרה זו. אבל הרצל לא היה רק שכלתן, אלא גם רגשן. דיווחים מהשטח מספרים כי דמעותיו של יונה-יוהאן קרמנצקי, מהנדס חשמל ותעשיין ציוני נלהב מווינה, שהיה אחד מחסידי רעיון הקמת הקרן, נגעו לליבו של החוזה ודחפו אותו לשאת את הנאום.

מפעל לאומי שלא נס לחו

חודש לאחר ההחלטה נבחר יונה קרמניצקי למנהל הקרן. קרמניצקי התחיל מייד לפעול: הקים לשכה בווינה, חיפש דרכים לפרסם את הקרן, והחל לגייס תרומות להגשמת המטרות הציוניות. אחת הדרכים לגיוס כספים לקרן הייתה קופת התרומות הכחולה, שהפכה מייד לסימן ההיכר של קק"ל. נוסף על כך השיקה הקרן את הבולים המפורסמים, וכן את "ספר הזהב", שריכז את רשימת התורמים ונחשב עד היום לתעודת כבוד ראשונה במעלה ליהודים בכל העולם.

האדמה הראשונה שרכשה קק"ל הייתה אדמת חיטין. מאז הפכה למכשיר החשוב ביותר של התנועה הציונית ברכישת אדמות, הכשרתן ויישובן. לאורך השנים סייעה קק"ל ביוזמות ציוניות בולטות, ביניהן עזרה לייסוד העיר העברית הראשונה, תל אביב, הקמת חוות חקלאיות והפעלתן, עזרה להתיישבות – חומה ומגדל – בספר, בנגב, בערבה, בבשור ובגליל, וסיוע למוסדות חינוך על-יסודי וגבוה.


מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום הפתוח הקרוב.