15.05

פינת היום לפני – והפעם: אליזבת סטנטון וסוזן אנתוני מייסדות את האגודה הלאומית לזכות בחירה לנשים

היום לפני 153 שנים ייסדו הפעילות החברתיות אליזבת סטנטון וסוזן ב' אנתוני את האגודה הלאומית לזכות בחירה לנשים בארה"ב כשהן מתפצלות מהאגודה האמריקאית לשוויון זכויות, על רקע הסתייגותן מהשאיפה להעניק לשחורים זכות הצבעה בבחירות לפני שתוענק לנשים

סטנטון נולדה ב-1815 בג'ונסטאון, ניו יורק, למשפחה אמידה ומכובדת. אביה היה עורך דין ושופט, כך שכבר מגיל צעיר נחשפה למערכת המשפט והחוק, וגם לחוסר השוויון המוסדי בין זכויותיהם של גברים ונשים שהיה מוטמע אז במערכות ה"צדק". בניגוד למרבית הנשים בתקופתה, סטנטון זכתה להשכלה פורמלית רחבה ולמדה בקולג' ולאחר מכן בסמינר לנשים. היא התחתנה עם הנרי סטנטון, עיתונאי ופעיל בתנועה לביטול העבדות, על אף הסתייגותו של אביה, ואף בחתונתה עצמה הפגינה את רוחה השוויונית הרדיקלית, כשהיא מבקשת מהכומר להסיר את המשפט "מתחייבת לציית" מנדרי הנישואים.

ביולי 1848 הייתה סטנטון שותפה להפקת הכנס הראשון לזכויות האישה, שנערך בסנקה פולס, ניו יורק, ובו הוחלט על הקמת התנועה לזכויות הנשים, אירוע חלוצי ומכונן.

בכנס, הקריאה סטנטון את "הצהרת העמדות", שאת רובה חיברה בעצמה, הצהרה שנכתבה ברוח הכרזת העצמאות של ארצות הברית וכללה גם סדרות המלצות לטובת שוויון זכויות לנשים, כולל התביעה להענקת זכות הבחירה לנשים.

(אימוג'י שמסמן שזה ציטוט) "…אנו מתייחסים לאמיתות הבאות כמובנות מאליהן: שכל הגברים והנשים נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי אפשר לשלול מהם, וביניהן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר…" (תרגום מתוך הצהרת העמדות)

ב-1851 פגשה סטנטון בסוזן ב' אנתוני. אנתוני נולדה למשפחה קווייקרית שהייתה מחויבת לשוויון חברתי בכלל ולביטול העבדות בפרט. מגיל צעיר הייתה פעילה בתנועה לביטול העבדות.

כשנפגשו השתיים, הייתה סטנטון בת 36 ואם מסורה לשבעה שהייתה מרותקת לביתה, ואילו אנתוני הייתה בת 31, רווקה וחופשייה לנוע בדרכים. "אני חישלתי את הרעמים והיא ירתה אותם", אמרה סטנטון על אנתוני. בשנים הראשונות לחברותן, שיתוף הפעולה בין השתיים היה פורה במיוחד – סטנטון סיפקה את הרעיונות, הרטוריקה והאסטרטגיה, ואילו אנתוני שכרה אולמות, נשאה את הנאומים והפיצה את העצומות ששימשו להן מנוף פוליטי.

בכינוס של תנועת הנשים ב-1866 הן ייסדו את האגודה האמריקאית לשוויון זכויות, שמטרתה הייתה לפעול למען זכויות שוות לכל האזרחים. אך גם באגודה התגלעו חילוקי דעות בין שתי קבוצות: האחת, שתמכה בתיקון לחוקה שיאפשר לגברים שחורים להצביע, והשנייה, בהובלת אנתוני וסטנטון, שטענה כי יש לפעול למען זכויות אפרו-אמריקאים ונשים יחד.

המתח בין שני המחנות החריף עד כי ב-15 במאי 1869 התרחש האירוע שלשמו התכנסנו בפוסט זה והאגודה התפצלה לשני ארגונים – אנתוני וסטנטון יסדו את האגודה הלאומית לזכות בחירה לנשים (National Woman Suffrage Association). מטרת הארגון הייתה להביא לתיקון החוקה באופן שיבטיח שוויון נשים בהצבעה לבחירות, בגישה לחינוך ולהשכלה ובגירושים.

אף כי רשמו לזכותן הישגים אדירים וראו התקדמות רבה במהפכה שחוללו, שתי הנשים נפטרו בשיבה טובה כעשור וחצי מבלי שחזו בחלומן מתגשם: חקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארה"ב שמעניק זכות בחירה לנשים. התיקון, שאושר בשנת 1920, זכה לכינוי "תיקון סוזן ב' אנתוני".

אגב, בעקבות שינוי החקיקה שסימן את הצלחת מאבקן, שינתה ליגת הנשים את שמה ל"ליגת הנשים הבוחרות", והיא פעילה מאז ועד היום בקידום מעמדן של נשים בפוליטיקה.

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.