סלע קיומנו או סלע קיומם? הדרך להכלה יהודית-מוסלמית עוברת בהר הבית

סלע קיומנו או סלע קיומם? הדרך להכלה יהודית-מוסלמית עוברת בהר הבית

בלב המתיחות ובזמן "שומר החומות" התקיים אירוע השקה לכבוד צאתו של הספר המחקרי החדש שבוחן את הזיקות של המקורות הקאנוניים המוסלמיים והיהודיים להר הבית

17 ביוני 2021  |  מאת: מערכת תוכן ועניינים

האיסור על הכניסה להר הבית ליהודים עולה לכותרות מדי תקופה. רק בשבועות האחרונים ראינו כיצד המתיחות בהר הבית משפיעה על המתיחות בארץ כולה. הר הבית הוא בעל חשיבות הן עבור היהדות והן עבור האסלאם והוא זוכה לשלל התייחסויות פוליטיות, ועכשיו גם להתייחסויות אקדמיות. לאחרונה יצא לאור ספר פרי כתיבתם המשותפת של פרופ' יצחק רייטר, חוקר בכיר של העולם הערבי בישראל ובמזרח התיכון ומומחה בין-לאומי בחקר סכסוכים במקומות קדושים, ודביר דימנט, בוגר התוכנית למזרח תיכון ואסלאם במרכז האקדמי שלם. הספר, "סלע קיומנו/סלע קיומם", מציג זווית מעניינת בשאלת הזיקה והקשר היהודי להר הבית. הגענו להשקת הספר וחזרנו עם ניצוץ של תקווה לעתיד משותף .

בערב העיון הוצגו גישות שונות למעמדו של אתר הר הבית/אל-אקצא באסלאם וביהדות. מלבד כותבי הספר דיברו בו גם עו"ד ריהאם מנסור, שהציגה את האופן שבו נתפסת קדושת אל-אקצא בעיני מוסלמים בארץ ובכלל. אחריה דיברה פרופ' מילכה לוי-רובין ממכון שכטר, שהציגה את התזה שלפיה כיפת הסלע נבנתה במאה השביעית כמעין תחרות עם מסגד איה סופיה בקונסטנטינופול. לבסוף חתם את ההשקה מאיר קראוס, חוקר במכון הרטמן שהציג את התפיסה המשתנה ביהדות ביחס להר הבית, לביקור ולפולחן בתחומו.

 

סלע קיומנו או סלע קיומם? הדרך להכלה יהודית-מוסלמית עוברת בהר הבית

 

סלע יציב – בשלוש שפות

"הספר פורסם בשלוש שפות: באנגלית, בעברית ובערבית, במטרה להנגיש את הידע, לאפשר שיח רחב יותר על הר הבית, ליצור נקודת מוצא עובדתית היסטורית שאינה חד צדדית ולקדם קבלה והכלה של מסורות האחר כדי למצוא דרך לחיות יחד בעתיד", פתח פרופ' רייטר את כנס ההשקה. "המטרה בכתיבת הספר הייתה לעיין במקורות קאנוניים יהודיים ומוסלמיים, כדי לוודא שכשהמוסלמים היום שוללים את זיקתם של היהודים להר הבית – הם לא יורים לעצמם ברגל".

הספר מציג את הנרטיב המוסלמי בנושא הזיקה היהודית להר הבית. לטענתם של הכותבים, הדעות המוסלמיות כיום, השוללות את זיקתם של היהודים להר הבית, מבוססות דווקא על השקפות מודרניות, בעוד מקורות קדומים נשכחים או לא באים לידי ביטוי. "בספר אנחנו טוענים שקיימים כיום שני נרטיבים", אמר דימנט, "הראשון הוא הנרטיב המסורתי, המבוסס על מקורות קדומים ומאוד דומה לנרטיב היהודי. במקורות האלו אפשר למצוא את סיפור בניית בית המקדש הראשון, הגלות, החזרה לירושלים ואפילו ציטוטים מהמקורות היהודיים. לעומת זאת יש את הנרטיב המודרני, שמתעלם מהמקורות הקדומים וטוען שאין זיקה יהודית להר הבית, ושכל הסיפור הוא למעשה 'מזימה ציונית'". בדבריו נתן דימנט דוגמאות מהמסורת המוסלמית והראה כיצד היא אימצה מקורות יהודיים כמו התנ"ך והתלמוד, וכיצד הם אלה ששימשו השראה להוגים ולכותבים מוסלמים בנושא האתר הקדוש בירושלים בימי הביניים.

דימנט, בוגר החוג למזרח תיכון ואסלאם, עוסק כיום בחקר השפה הערבית, דת האסלאם ותנועות אסלאמיות ברחבי העולם, אבל למען האמת ראשיתו של הספר טמונה במאמר שכתב יחד עם פרופ' רייטר בזמן ההתמחות אצלו, מאמר שהפך לעבודת הגמר של התואר שלו במרכז האקדמי שלם, ומשם הדרך לספר משותף הייתה סלולה.

החידוש: רוחב היריעה

הספר מהווה סקירה ראשונה של שפע המקורות האסלאמיים הקדומים המכירים בזיקה היהודית להר הבית ולירושלים, בהיסטוריה ובמסורות היהודיות הקדומות העומדות בבסיסם. טענתם של החוקרים היא שמוסלמים בני זמננו מכחישי הזיקה היהודית להר הבית פוגעים, מבלי משים, בלגיטימיות האסלאמית של קדושת אל-אקצא וכיפת הסלע באסלאם. עוד טוענים המחברים כי בכך פוגעים המכחישים דווקא באמינותם ובחשיבותם של המקורות בערבית, שהם הקלאסיקה של האסלאם ובסיס תרבותו וזהותו.

 

תמונה סלע קיומם כריכה

 

אנחנו התרגשנו מדבריו של דימנט, כשהודה לפרופ' רייטר על הליווי האנושי והאקדמי בפרסום חיבורו הראשון. הוא גם הודה למרכז האקדמי שלם, שהזרע לספר נטמן במסלול ההתמחות שלו.

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.