דויד גרוסמן במרכז האקדמי שלם

סיפור ישראלי: "אישה בורחת מבשורה" עם דויד גרוסמן

את הסופר דוד גרוסמן אין צורך להציג. מילותיו מפוזרות במדפי ביתנו, ודמויותיו מלוות אותנו כמו צל – מילדות להורות, ומנעורים ועד זקנה. ספרות ילדים, מסות, כתיבה פוליטית ואקטואלית, וכמובן רומנים שזיכו אותו באינספור פרסים. זכינו לארח את גרוסמן בערב בלתי נשכח של סדרת "הסיפור הישראלי" וקיבלנו הרבה תובנות על כתיבה, על אנושיות ועל הסיפור הישראלי של כולנו.

25 בפברואר 2020

השעה 12 בצוהריים. ירושלים מתעטפת באדרת עננים, והקור בחוץ חודר עצמות. במבואת האודיטוריום בקריית מוריה בירושלים מתקבצים כ-200 סטודנטים וסטודנטיות מהמרכז האקדמי שלם. בתוך האודיטוריום חם ונעים, ועל השולחנות מונחים סירים מתפקעים ממרק קובה רותח מהביל, שמוגש כארוחת צוהריים. בעוד מספר דקות יחל המפגש הראשון בסדרת "סיפור ישראלי: להכיר את האחר". הסדרה היא המשך ישיר לסדרה שהתקיימה בשנה שעברה ואירחה סופרים והוגים מהשורה הראשונה. האורח הראשון בסדרה החדשה הוא הסופר חתן פרס ישראל ופרס מאן-בוקר היוקרתי דויד גרוסמן, שישוחח על הרומן פרי עטו "אישה בורחת מבשורה".

מציאות או דמיון? על נבואה שהתגשמה 

זהו המפגש הראשון מתוך ארבעה במסגרת "הסיפור הישראלי: להכיר את האחר". בכל מפגש מגיע סופר שמשוחח על יצירה בולטת, הנתונה לבחירתו. גרוסמן בחר ברומן "אישה בורחת מבשורה", שאותו החל לכתוב בשנת 2003 וסיים כעבור חמש שנים, בשנת 2008. גיבורת הרומן היא אורה, אימא של חייל שמשתתף במבצע צבאי, אשר יוצאת לטיול ברחבי ישראל כדי "לברוח" מהבשורה על מות בנה. באירוניה מצמררת לקראת סיום הכתיבה, בנו של גרוסמן, אורי, נהרג במהלך הקרבות של מלחמת לבנון השנייה.

את הסופר דויד גרוסמן אין צורך להציג. מילותיו מפוזרות במדפי ביתנו, ודמויותיו מלוות אותנו כמו צל – מילדות להורות, ומנעורים ועד זקנה; ספרות ילדים, מסות, כתיבה פוליטית ואקטואלית, וכמובן רומנים שזיכו אותו באינספור פרסים. "כל הסיפורים שלי מתרחשים בישראל וכתובים בעברית", אומר גרוסמן. "גם אם אני הרבה פעמים כועס עליה, אין לי ארץ אחרת".

אבל הרומן "אישה בורחת מבשורה" הוא יותר מעוד יצירה גרוסמנית טיפוסית. "אישה בורחת מבשורה" הוא טקסט נבואי שעל אף שהוא מקומי, הוא גם אוניברסלי, ועל כך יעידו הצלחת הספר והביקורות המשבחות אותו ברחבי העולם.

מה החרטות שלכם? למה אתם מתגעגעים?  

המרכז האקדמי שלם הוא היחיד בישראל שמעניק תואר בלימודים הומניסטיים. חלק מיסודות התפיסה של לימודים הומניסטיים הוא שאת הטקסטים יש לקרוא במקור, הרבה לפני שנחשפים לפרשנות עליהם. לכן, לא מפתיע לגלות שכל הסטודנטים שפגשנו קראו לפני המפגש את הרומן של גרוסמן, וזאת כחלק מהרף הגבוה של הדרישות מהסטודנטים, שמהם מצופה להפגין מצוינות, השקעה ואיכות ללא פשרות. אישה בורחת מבשורה עם דויד גרוסמן

מעניין לשמוע את דעות הסטודנטים על הספר עוד בטרם הרצאתו של גרוסמן. "יש קטע ברומן שאורה, הגיבורה, פוגשת זר שמשאיר עליה רושם עז", מתארת ג', סטודנטית שנה א', את התובנות שלה מהרומן. "הזר הזה שואל עוברים ושבים שתי שאלות: מה החרטות שלכם, ולמה אתם מתגעגעים. אני חושבת ששתי השאלות האלו ממצות את הקיום האנושי בכלל ואת הישראלי בפרט. בעיניי הרומן הוא כתב וידוי של חרטות וגעגועים".

ד', סטודנטית שנה ב', מנפקת תובנה אחרת: "העובדה שאורה עושה את שביל ישראל בזמן שבנה נמצא בלוחמה מבצעית היא מאוד סמלית. יש כאן אמירה. האימא עושה 'טיול אחרי צבא' שהיא ובנה תכננו לעשות, בזמן שבנה עדיין בשירות הצבאי. לדעתי מדובר בתגובה ללחץ ולמתח שמלווים את המציאות הישראלית, שבה הורים שולחים לצבא ילדים בני 18, בהבנה שאולי הם לא ישובו".

"מה עוללת השבוע לדמויות?" 

גרוסמן נוטל את המיקרופון. הוא נראה נינוח ושלו, אך מבטו, כמו תמיד, מעט מיוסר. גרוסמן בוחר את מילותיו בקפידה, מנוסח ומדויק כמו אזמל משונן. טוב, אחרי הכול מדובר באחד הסופרים הגדולים ביותר שצמחו בישראל.

"'אישה בורחת מבשורה'", מציין גרוסמן, "הוא ספר על 'המצב', מילה די ערמומית שהשתרשה במציאות הישראלית. לכאורה המילה 'מצב' מגיעה מהשורש י.צ.ב, כלומר 'יציב'. אבל הסיפור שלנו בישראל הוא הכי רחוק שיכול להיות מהגדרה של יציב. רציתי להראות איך 'המצב' מחלחל וחודר באופן ברוטלי אל תוך הרקמה העדינה של משפחה אחת, משפחה שרצתה לחיות חיים רגילים והאמינה שהיא תצליח לחמוק מהאסונות, לחיות בין הטיפות ובין הכדורים. רציתי להראות כמה חזקה היא החרדה מפני הפגיעה ומה קורה אחרי שהיא מתממשת".

בהמשך מספר גרוסמן על הסיבה שהניעה אותו לכתיבת הספר. "שבוע לאחר שבני יונתן השתחרר, התגייס בני אורי. שניהם שירתו כמפקדי טנקים בשריון. רציתי לכתוב רומן שילווה את אורי בצבא, כדי שהספר ישמש מעין דיאלוג שלי איתו במהלך השירות הצבאי. בכל פעם שהיו לי שאלות טכניות שקשורות לשירות שלו, נהגתי להתקשר אליו, והוא תמיד התעניין לדעת איך מתקדם הספר. או במילותיו: "נו, מה עוללת השבוע לדמויות?"

עמוס עוז אמר לי: "הספר יציל אותך" דויד גרוסמן במרכז האקדמי שלם

בסיום השיחה, ברגע קשה במיוחד, מתאר גרוסמן כיצד בשורת האיוב השפיעה על כתיבת הספר.

"ביום הראשון של השבעה", מספר גרוסמן, "הגיעו לניחום אבלים חברים שלי, הסופרים עמוס עוז ז"ל וא.ב יהושע. השניים הכירו את הרומן, אנחנו נוהגים להראות זה לזה כתבי יד במהלך הכתיבה. אמרתי להם שאני שוקל לזנוח את הרומן, כי עכשיו כשאורי נהרג, אין לי סיכוי להציל אותו. אני זוכר איך עמוס החכם אמר לי: 'אתה לא תציל את הרומן. הוא יציל אותך'. ואכן, זה מה שקרה. כעבור כמה שבועות חשתי את אותו צורך עז להזרים דם חם לדמויות, להחיות אותן שוב. זו הייתה הנחמה פורתא שלי אחרי האסון הנורא שפקד אותנו".

מפגש עם סופר בשיעור קומתו של דויד גרוסמן הוא תמיד מרגש, אך דומה שהסיפור האישי והאמיתי שהתערבב באורח מופלא ונורא בסיפור העלילתי יצר כאן משהו מיוחד מאוד, ישראלי מאוד, ועם זאת – אוניברסלי מאוד. הרי כולנו בסופו של דבר בורחים מבשורה.


מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום הפתוח הקרוב.