פינת היום לפני – והפעם: מת הסופר הרוסי הנודע לב ניקולייביץ' טולסטוי

יתום וסטודנט נצחי

טולסטוי נולד ב-28 באוגוסט 1828, להוריו מריה וניקולאי איליץ' טולסטוי. עוד לפני גיל שלוש התייתם מאימו, ובגיל עשר איבד גם את אביו. את ילדותו, כמו את מרבית חייו, בילה טולסטוי לפרקים באחוזה הכפרית המשפחתית "יסנאיה פוליאנה" ובמוסקבה. באוקטובר 1844 התחיל טולסטוי את לימודיו באוניברסיטה הפדרלית של קאזאן, שם למד "ספרות מזרחית" (כלומר, ערבית וטורקית) ומשפטים. עם זאת, לאחר שלוש שנים ומבלי להשלים את לימודי אף אחד מהתארים, עזב טולסטוי את האוניברסיטה.

הימורים, מלחמות וטיולים

ב-1848 חזר טולסטוי למוסקבה, נבלע בחיי החברה השוקקים של העיר, והתמכר להימורים ולמשחקי קלפים. חוויותיו בתקופה זו שימשו השראה לרבות מיצירותיו מאוחר יותר, ביניהן "איוון איליץ' ואחרים" ו"סונטת קרויצר", שבהן מופיעים משחקי הקלפים והמוזיקה כמוטיבים מרכזיים. ב-1851 עזב טולסטוי את מוסקבה, ועבר לגור עם אחיו בקווקז. לאחר זמן קצר התגייס לצבא הרוסי ושירת עד סוף מלחמת קרים ב-1856. לאחר השירות הצבאי יצא לטיול ברחבי אירופה, שארך כמה שנים, שם היה עד לאלימות של המהפכה הצרפתית והתאכזב מהפערים המעמדיים החריפים שעמדו מאחורי התרבות האירופית המפוארת שהעריץ מרחוק.

שיא היצירה: "אנה קארנינה" ו"מלחמה ושלום"

ב-1862 נשא טולסטוי לאישה את סופיה אנדרייבה בהרס, אשר ילדה לו 13 ילדים, מתוכם חמישה מתו בילדותם. ב-12 השנים הראשונות לנישואיו כתב טולסטוי את שני ספריו המוכרים והמצליחים ביותר, "אנה קארנינה" ו"מלחמה ושלום". את "מלחמה ושלום" לא הגדיר טולסטוי כרומן, אלא כאפוס היסטורי. הספר מגולל את סיפוריהן של מאות דמויות היסטוריות ובדיוניות מתקופת שיא כוחו של נפוליאון ב-1805 עד נפילתו ב-1819. "אנה קארנינה", לעומת זאת, הוא רומן רומנטי, ונחשב לאחד הרומנים הטובים בכל הזמנים.

תיאולוגיה, אנרכיה וביקורת

בסוף שנות ה-70 של המאה ה-19 חווה טולסטוי משבר רוחני ונפשי, שבו הרגיש חוסר משמעות ואף החל לחשוב על התאבדות. אז התחיל ללמוד תיאולוגיה, ופרסם מאמר ביקורתי על האורתודוקסיה הרוסית. כדי לקרוא את הטקסטים הנוצריים ללא פרשנות דוגמטית, למד טולסטוי עברית ויוונית עתיקה. הלימוד העצמאי של עקרונות הנצרות המוקדמת השפיע עמוקות על חייו של טולסטוי, אשר נעשה צמחוני וסגפן, והחל לעשות עבודות פיזיות ולעסוק בפילנתרופיה. נוסף על כך הוא פיתח רעיונות של אנרכיזם והתנגדות בלתי אלימה, שעומדים עד היום במרכז תנועה רוחנית שנקראת על שמו – טולסטויזם.

לאחר שחשף רעיונות חדשים אלה, החל טולסטוי לקבל ביקורות על כתביו, בטענה שהיו מגויסים להפצת רעיונותיו. ב-1901 הוציאה הכנסייה גינוי ונידוי רשמי לטולסטוי, מפעליו ורעיונותיו. למרות זאת, לתפיסותיו של טולסטוי הייתה השפעה עצומה על התפתחותו של ההומניזם האירופי, וליצירותיו על הריאליזם בספרות העולמית.