מסטודנט לאיש סגל: מורדי מילר מדבר על כתיבה

"יכולת הכתיבה מתפקדת כמו שריר לכל דבר: ככל שהיא מתפתחת המיומנות הופכת לקלה יותר". מורדי מילר, בוגר המרכז האקדמי שלם, הפך מסטודנט לחבר בצוות ההוראה, וחונך את דור הכותבים הבא

27 בדצמבר 2018  |  מאת: המערכת

"אנשים היום פחות קוראים ופחות כותבים. הכתיבה ברשתות החברתיות היא תמציתית מאוד ומרדדת את הטקסט. גם סטודנטים מבריקים, פחות יודעים להתנסח בכתב. אני לא שופט את האנשים, אבל צריך להבין שזה המצב".

ואולי, פשוט, מיומנויות אחרות מחליפות את הכתיבה?

"בחיים, ובמיוחד באקדמיה, חלק משמעותי מהתקשורת מבוסס על כתיבה, אבל זו לא רק הכתיבה אלא ההבנה. לפני הכול סטודנט צריך ללמוד להתנסח בצורה ברורה בינו לבין עצמו, וכך יֵדע להעביר את הדברים בצורה ברורה לאחרים. כתיבה אקדמית משפיעה מאוד על דיוק ועל בהירות, ואלה דברים שאינם מובנים מאליהם. כדי להיות אדם רחב אופקים חשוב מאוד להתנסח נכון".

לפתח את שריר הכתיבה

מורדי מילר (28) הוא איש המילה הכתובה. הוא בוגר המחזור השני של המרכז האקדמי שלם, שעשה התמחות בלימודי פילוסופיה מערבית והגות יהודית, וכיום לומד לתואר מוסמך במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. השנה חצה מורדי את הקו הבלתי נראה: מבוגר הפך לחלק מסגל המרכז האקדמי שלם כשהתקבל להיות מרצה בקורס הכתיבה ותומך כתיבה במרכז הכתיבה.

מורדי, בוא נדבר על כתיבה. זהו כישרון מולד או מיומנות שאפשר לשפר?

"גם וגם. יש כמובן אנשים שקל להם יותר להתבטא בכתב מאשר לאחרים, זה תלוי בגורמים פנימיים וחיצוניים, אבל בכל מקרה אדם יכול לשפר את הכתיבה שלו. ברור שמי שמסתפק בכישרון מולד ולא מפתח את שריר הכתיבה – הדבר אינו מספיק. לעומת זאת, מי שהכתיבה קשה לו אך יתנסה בכתיבה מרובה יגיע לרמה גבוהה".

מה חשוב לעשות כדי להשתפר בכתיבה?

"יש שני ערוצים מרכזיים שעליהם אני ממליץ: למידה מאחרים והתנסות אישית. הלמידה מאחרים נעשית באמצעות קריאת מאמרים. כשקוראים מאמר אקדמי, הרבה פעמים מספיק לעיין במבוא ובסיכום המופיעים במאמר, להתרשם מהנושא, משאלת המחקר ומהטענה. חשוב לשים לב לאופן הצגת הדברים, לפרופורציות של הטקסט וכן הלאה. הערוץ השני הוא ההתנסות האישית: ככל שכותבים יותר משתכללים יותר. כדאי להתחיל עם נושא שמעניין אותנו, למצוא – ואפילו להמציא – שאלת מחקר, להעמיד טענות ונימוקים ולהשתכלל".

קורס הכתיבה הוא חובה. למה נחוצה גם הנחייה פרטנית?

"כל אחד מהשניים מקנה כלים חשובים שעונים על צרכים שונים. העבודה הכיתתית מאפשרת משוב הדדי, סיעור מוחות או עבודה מפרה בזוגות. יתרונותיו של מוסד ה'חברותא' ידועים: קריאת טקסט, דיון וניתוח שלו מזוויות שונות מעוררים חשיבה. בכיתה יש גם את הממד החזיתי: העברת רעיון באופן מרוכז לסטודנטים רבים. ההנחיה הפרטנית נעשית עבור סטודנטים שמרגישים צורך בחיזוק נוסף. היא נקודתית ואינטנסיבית יותר, ולעיתים לא פשוטה לסטודנט המקבל אותה. אני מאוד מעריך את הסטודנטים שמגיעים למרכז הכתיבה. הדבר מראה שיש להם מודעות ורצון לשיפור".

יש לך דוגמה למשהו שמספק אותך במיוחד בעבודה?

"אני נהנה לראות סטודנטים שבתחילה הכתיבה האקדמית עוררה בהם התנגדות, לומדים לכתוב בצורה טובה ואפילו לאהוב את הסגנון. אני מאמין – ואמרתי את זה גם לסטודנטים שלי – שמה שנראה בתחילה כמגבלה מיותרת הוא זה שבסוף עוזר לנו להתנסח הרבה יותר טוב. כך קורה, למשל, שלאנשים יש מחסום כתיבה דווקא משום שיש להם שפע של רעיונות, וההצפה הרגשית מונעת מהמילים להופיע. דווקא צמצום המחשבות והרגשות עוזר להוציא טקסטים נהדרים".

מורדי מילר. מדבר על כתיבה

לקרוא את הזוהר. במקור

התואר השני, שאותו לומד מורדי באוניברסיטה העברית, הוא בתחום מחשבת ישראל. המלגה שאותה קיבל נחשבת למלגה היוקרתית ביותר במדעי הרוח, מלגת מנדל. למורדי אין ספק שהלימודים בשלם סייעו לו לזכות במלגה היוקרתית. "בתהליך קבלת המלגה נעזרתי מאוד בידע ובכלים שרכשתי בשלם. הייתי צריך להגיש תוצרים כתובים כמו קורות חיים וכוונות מחקר שישכנעו לתת לי את המלגה, ואנשים כמו פרופ' מנחם קלנר, ראש החוג ללימודי פילוסופיה והגות יהודית, עזרו לי מאוד בייעוץ, ואודליה יצקן, ראש מדור התמחות ומנהיגות, סייעה ברמה הטכנית. לשלם יש חלק משמעותי בכך שצלחתי את הדרך עד למלגה".

אם כבר מדברים – איך הגעת לשלם? למה בחרת דווקא בו?

"לפני הלימודים התלבטתי מה ללמוד ואיפה. באותו זמן הכרתי את ד"ר עשהאל אבלמן שהיה מרצה להיסטוריה בשלם והוא זה שסיפר לי על המקום, שהיה אז חדש לגמרי. היו לי ספקות אבל אהבתי את מה שראיתי: רמה גבוהה מאוד ומרצים מובילים. גם הסטודנטים שהגיעו כמוני לבדוק נראו לי אנשים שאוכל להתחבר אליהם בקלות".

האם הלימודים בשלם עוררו אצלך את הרצון להעמיק בתחום?

"בהחלט. התחום שבו אני מתמקד במסגרת התואר השני הוא קבלה. קורסים בשלם כמו 'מבוא לקבלה' של פרופ' צחי וייס והקורס 'קריאה בספר הזוהר' של ד"ר שפרה אסולין, שהועברו בצורה מעניינת, מעמיקה ומסקרנת, חידדו אצלי את ההבנה שאני רוצה להתמקצע ולהתמקד בתחום. בשלם יש דגש מאוד גדול על קריאת ספרות מקור. כך למשל בקורס של ד"ר אסולין קראנו קטעים נבחרים מתוך ספר הזוהר עצמו. גם סביבת הלימוד בשלם היא סביבה תומכת מאוד: מבנה הכיתה בגורן, השיעורים ללא סלולרי או מחשבים – כל אלו הם דברים שמעוררים הפריה הדדית ומעודדים את הסטודנטים לקחת חלק בשיעור, כך שקיבלתי את המרב מהקורסים".

אתה עובד היום במרכז הכתיבה בשלם. איך התחושה להפוך מסטודנט לחלק מהצוות?

"אני אוהב מאוד גם ללמוד וגם ללמד, ולאחר התואר בשלם החלטתי להתמסר לעולם האקדמי. קיבלתי כמה הצעות עבודה, אבל אז שמעתי על התפקיד במרכז הכתיבה. התפקיד שלי הוא כפול: גם הנחיה פרטנית של כתיבה וגם העברת קורס כתיבה לסטודנטים בשנה א'. זהו קורס חובה שבעבר הנחה אותו ראש מרכז הכתיבה. בשבילי זו הזדמנות מעולה לעמוד מול כיתה וללמד תחום שאני אוהב. הרגשתי טוב לעבוד במקום שצמחתי בו. תחושות הסיפוק עוצמתיות יותר".

קומה אינטלקטואלית עשירה

מורדי מתכנן להתפתח בשדה האקדמי, ויש לו תקווה מיוחדת להתפתח בתחום המחקר הכתיבה. עם זאת חשוב לו שהמחקר האקדמי לא יישאר רק ב'מגדל השן' ונראה שהחינוך הוא חלק מהותי מחייו: "אני לא רוצה רק לפתח את הרעיונות שלי, אלא ליצור אינטראקציה עם אחרים בתוך העולם האקדמי ומחוצה לו. אני רוצה להמשיך לעסוק בהוראת סטודנטים ולאפשר לאחרים להתפתח".

מה יש לך להגיד לסטודנט שמתלבט אם ללמוד בשלם?

"המרכז האקדמי שלם הוא מקום מצוין עבור סטודנטים שרוצים לבנות קומה אינטלקטואלית עשירה, מעמיקה ורחבה. מי שנשאר בתחום התמחות צר בלי להכיר תחומים נוספים – גם אותו תחום שבו הוא מתמקד לוקה בחסר. מובן שיש מסגרות טובות נוספות, אך מניסיוני האישי ומהיכרות עם חבריי אני יכול לומר שמי שחפץ בידע ובהתפתחות אישית יוכל לקבל זאת במרכז האקדמי שלם. החשיפה לטקסטים מקוריים במגוון תחומים מבטיחה למי שיתמיד בלימודים ארגז כלים מלא ועשיר, שישפיע על המשך דרכו בכל אשר ילך".

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום הפתוח הקרוב.