לקרוא את האודיסאה ביחד | המסעות

בעונה החדשה של ההסכת "הספרים הגדולים", נלמד יחד (כמעט) כמו שלומדים בשלם, את ״האודיסאה" של הומרוס. בהנחיית נעה שורק, מרצה, משוררת ובוגרת של שלם ובהובלת ד"ר עידו חברוני, ראש החוג ללימודים הומניסטיים ע״ש לובל נעמיק במחשבה על האפוס הכי גדול של תרבות המערב.

בפרק הזה העמקנו במסעות של אודיסאוס, ובחלק מהתחנות בהן היה צריך לעבור כדי לחזור לביתו באיתקה. קליפסו, הפיאקים,

הקטעים שמוזכרים בפרק

פרק חמישי "קליפסו":

(202) אז קליפסו היפה באלות פתחה ואמרה לו:
״בן לאו־טס וצאצא זאוס, אודיסאוס פקח,
עדין אתה להוט מיד ללכת הביתה
(205) אל אךצך? אף על פי כן, לך ומצא אישר.
אלו היית צופה בלבך כמה קישי וסבל
מכין לך הגוךל עד שתשוב למולדת,
היית נשאר כאן ומקים אתי את הבית,
והיית פטור מהמות, אף שאתה כיה כמה
(210) לראות את אשתך, ויום־יום משתוקק לה.
אבל אזכיר שאינני נופלת ממנה במאומה,
לא בגוף, ולא בחן. אין זה מדרך הטבע
שנשים יתחרו עם אלות בקומה ובייפי.״

אז אודיסאוס המחכם השיב ואמר לה:
(215) ״אלה כבודה, אל תכעסי על כך, אני יודע
שפנלופה הנבונה, אם מתבוננים בה,
לעמתך אינה מךשימה בקומה ובייפי,
כי היא בת־תמותה, ואת נצחית, לא תזקיני.
אלא שזה ךצוני, אל ביתי אני מתגעגע,
(220) תמיד מצפה לךאות את היום שאשוב בו.
אם אל:כה בי שנית בןם הכהה כיין ,
אעמיד גם בכך, כי לבי בחזה למוד סבל,
כבר התנסיתי לרב ביסורים וביגע
בין הגלים ובקרב, ואוכל אף לסבל עוד.״

פרק תשיעי "הקיקלופ"

(105) בלב כבד שטנו הלאה ובאנו לארץ
של עם שחצני וחסר חיק, הקיקלופים.
הם מבטחה בחסות האלים בני־האלמוות
אינם חורשים ואינם נוטעים עץ בידיהם,
הכל גדל בארצם בלי לחרש ולזרע,
חיטה ושעורה וגפנים שמהן מופק יין
ערב. את אלה מצמיח להם מטר זאוס.
אין להם אספות מועצה, אין חקי קבע,
במערות חלולות הם שוכנים על כתפיה ם
של ההרים הגבוהים, כל אחד מחוקק חיק
לילדיו ולנשיו, ובין אחד לשני אין שום יחס.

…

(203) ׳נכרים, מי אתם? ומאין באתם בדרכי המים?
האם אתם סוחרים, או משוטטים סתם,
כשודדים שתועים על פני הים המלוח,
את חייהם מסכנים ולזרים נושאים הרס?׳

…

(502) ׳קיקלופ, אם בן־תמותה ישאל אותך פעם
מה ארע לעינך ואיך בחלפה התעולת ,
הגד שעור אותה מחליב העדים אוליסאוס
(505) בנו של לאלטס, זה שביתו עומד באיתקה.׳
כך אמרתי, והוא השמיע גניחה וענה לי:
׳אוי לי, אותה נבואה ישנה הנה באה.
היה כאן איזה נביא, איש מצין וגבוה,
טלמוס בנו של אולימוס, שהתיחד כיודע
(510) להתנבא וחי עד זקנה בין הקיקלופים.
מפיו שמעתי שיום אחד כל זה יקרה לי,
שאאבד את עיני הרואה ביד אודיסאוס .
אבל צפיתי תמיד שגבר נאה וגבוה
יבוא לכאן, אחד שעצמה כבירה יצוקה בו.
(515) הנה כעת איש קטן, חלש, לא שווה כלום,
בא ועוור את עיני לאחר ששתקני ביין"

…

פרק אחד עשר  "בארץ המתים"

משהו

(372) 7
אז אלקינואוס שנית השיב ואמר לו:
״אתה, אוךיסאוס, אינך מצטיר בעינינו
כשרלטן או נוכל, אחד מאותו מין שכיח
שהאדמה השחורה מצמיחה במספר רב,
הם ממציאים בךיות שאין איש יוךע מאין .
כמה קסם.יש בךבריך ואיזו חכמת לב.
ספךת בידע כמו משורר את מסכת
האסונות הקשים שלך ושל כל הארגיאים.
אך בוא, וריק לספר לי את זאת, אם ראית
כמה מהגברים הדומים לאלים שהפליגו
לאיליוס יחד אתך ומצאו את מותם שם.
לילה ארך לאין שעור לפנינו, לא בא ה
עת השנה באךמוץ. ספר את נפלאותיך .
אחזיק מעמד עד זהר השחר, כל עוד
תספר לי באולם על התלאות שעברת.״

(487) ׳אודיסאוס זוהר, אל תפיס אותי עם המות,
טוב לי היה עלי אדמות לעבד כשכיר של
גבר שאין לו חלקה משלו ומוצדק בקשי,
מאשר למלך על כל רוחות אלה שמתו.
אך בוא, ועל בני הגאה הואל לספר לי,
אם כבר יצא למלחמה כמנהיג, ואולי לא.
ספר לי גם על פלאוס הרם, אם שמעת.
אם מצבו עוד איתן בקרב המיךמידונים,
או משפילים את כבודו בהלס ובפתיה,
מאחר שזקנה את ודיו וךגליו מסרבלת,
וכבר אינני עומד לימינו לאור השמש ,
כאותו איש שהייתי כאשר בשדות טרד ה

 

פרק 13
(86) היא טסה לבטח הישר לדרכה, ואפלו
הנץ, המהיר בעופות, לא היה מתחרה בה.
כך מפלחת את הגלים בלי קישי היא שטה
נושאת איש שדומה לאלים ברחב הךעת,
הוא בעבר סבל הרבה כאב ועגמת לב
במלחמות בין אנשים ובשצף גלי דים,
וכעת הוא ישן בשלוה ונשכח כל הצער"
…

(116) והם זיךדו מעל ספסלי הספינה אל החוף,
תחלה נשאו מהספינה את אודיסאוס
עם ידיעת הפשתן והמרבד הזורח,
ועל החול שקוע כלו בשנה הניחוהו"