#לפנתיאון – והפעם: הרקליטוס
למצוא פשר בעולם מלא סתירות
מנימוקי השופטים:
הרקליטוס, פילוסוף בן המאה ה-6 לפנה"ס, חי בעיר היוונית העתיקה אפסוס שבאסיה הקטנה (מערב תורכיה של היום). מהגותו נשארו רק פרגמנטים – ציטוטים קצרים, לרוב נטולי הקשר – אך יחד עם הפרשנויות של אפלטון ואריסטו ותוצאות המחקר הפילולוגי המודרני, פרגמנטים אלה מספקים לנו הצצה חלקית לתפיסת עולם מרתקת.
הרקליטוס היה הראשון שהצביע על התפיסה האנושית בכלל, ובעיקר על תפיסת האדם את עצמו, כתחומי מחקר, וכך העמיד את הבסיס לאפיסטמולוגיה ולפסיכולוגיה. בעולם העתיק הרקליטוס לא תמיד הוא הובן כהלכה, אך הוא תמיד הוערך כפילוסוף מעמיק. בתקופה המודרנית שלנו הוא זוכה להערכה עצומה וספרות המחקר עליו מתעצמת משנה לשנה. במידה מסוימת, תורת השינוי והיציבות שלו מקדימה את הכימיה המודרנית, לפיה גם מבנים קבועים מורכבים מחלקיקים שזזים כל הזמן, ואת הכלכלה המודרנית, שבנויה על תנועה יציבה ואפשרות שינויים פיננסיים מהירים.
על קצה המזלג:
האדם הרוצה להכיר את העולם נתקל במתח בין הקבוע והמשתנה. בעוד הפרטים (חפצים, צמחים, חיות אנשים) משתנים כל הזמן, העולם ככלל נראה לנו מסודר ויציב. קודמיו של הרקליטוס סברו שישנו משהו קבוע – יהיה זה מים או אויר – אשר הוא המהות של הדברים. התופעות שאנו חווים בחושים שלנו אינן אלא פרטים של אותה מהות אחת ויחידה. חידושו הגדול של הרקליטוס הוא שהשינוי והיציבות בעולם הם היינו הך. למעשה, בבסיסו של כל עצם נמצאים שינוי ותנועה. עם זאת, תנועה ושינוי אלה אינם כאוטים; אלא מסודרים לפי הלוגוס – מעין חוק שמסדר את כל המאבקים היוצרים את העצמים בעולם. כך יוצא שיציבות העולם אינה תלויה בחומר כזה או אחר, אלא בשינוי ותנועה תמידיים אך מסודרים. בנוסף, הרקליטוס הצביע על הקשר בין האדם והלוגוס, שבאמצעותו הוא יכול להכיר ׳באמת׳ את העולם. הרקליטוס טען שמבנה ההכרה האנושית דומה למבנה המציאות, ולכן לצורך הכרת המציאות על האדם לחקור גם את עצמו ואת הכרתו.
ציטוט:
לאותו נהר אין נכנסים פעמיים