כנס קיימות: מה תגידו למשבר האקלים כשהוא פוגש אתכם בסופר?

כנס קיימות: מה תגידו למשבר האקלים כשהוא פוגש אתכם בסופר?

מהו יעדם של הירקות עם הגפיים, במה תורמת חקלאות שגדלה אנכית, מה הקשר בין ציונות לאקולוגיה, ומהן הבחירות שראוי שנעשה בסופר בעקבות משבר האקלים? בכנס שלם למדיניות וחברה בנושא קיימות, לכל אחד מהדוברים והדוברות הייתה תשובה קצת אחרת, אבל אנחנו יצאנו עם המסר ש(תיקון) עולם שייך לצעירים

6 ביולי 2021  |  מאת: מערכת תוכן ועניינים

לא צריך להיות זועף כמו גרטה טונברי כדי לשים את משבר האקלים על סדר היום. כנס שלם למדיניות וחברה בנושא קיימות היה אמור להתקיים לפני שנה, אך בעקבות התפרצות המגפה הוא נדחה שוב ושוב. אבל כמו שהמגפה העולמית לא עצרה את משבר האקלים – היא גם לא מנעה מהסטודנטים שלנו להקים כנס קיימות בהתראה של כמה שבועות.

האם יש מקום לכנס קיימות כשיש סביבנו קורונה ומבצעים צבאיים? לדעתה של שרי בן חמו, ממארגנות הכנס, התשובה היא חד משמעית: "קיימות היא נושא חשוב ובוער, כי בסופו של דבר זה משפיע על היומיום שלנו החל מחום האימים שאופף אותנו וכלה במחירים המאמירים של ירקות ופירות. צריך לדבר על זה והכנס רק הבהיר לי את זה יותר. אני חושבת שזה היה סוג של אסקפיזם מהמציאות האמיתית – שלוש שעות בלו"ז ש'ברחנו' לדברים החשובים באמת".

המפתח למשבר הלוהט: להבין שהטבע הוא חלק מהפתרון

כנס קיימות: מה תגידו למשבר האקלים כשהוא פוגש אתכם בסופר?

מנכ"לית החברה להגנת הטבע, הגב' איריס האן

הכנס נפתח בהרצאה של מנכ"לית החברה להגנת הטבע, הגב' איריס האן, שדיברה על הקשר בין הטבע, אנשים, ומשבר האקלים. "השנה הקרובה צפויה להיות הכי חמה בהיסטוריה של המדידות", היא אמרה. "משבר האקלים יכול להיות מעגל הרס אם לא נהפוך את הכיוון ונבין שהטבע הוא בן ברית עיקרי. קיומנו ורווחתנו תלויים בטבע. אין תחליף למרבית השירותים שהטבע מספק. מזג אוויר יכול להרוס תוצרים חקלאים. מה תעשו כשלא יהיה מלפפונים בסופר?" היא סקרה מגוון פתרונות מבוססי טבע כדי להתמודד עם משבר האקלים. המסקנה העיקרית הייתה שאין פתרונות קסם, צריך להבין את הקשר בין הדברים ולקדם פתרונות לא באופן צר שפוגע במערכות הטבעיות אלא במבט כולל שרואה את הקשר ביניהן. אחת הדוגמאות שהיא נתנה איך לעשות זאת בצורה מוצלחת היא עמק הצבאים בירושלים שהפך את אזור הניקוז לטבע משגשג עבור מינים שונים. היא סיכמה במסר שהדבר העיקרי שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעשות זה קודם כול לדבר על זה ולהציף את זה אצל מקבלי ההחלטות.

חקלאות, אבל אנכית: יש דבר כזה

עיכובים טכניים הם חלק מהלו"ז של כל כנס, אך במרכז האקדמי שלם מנצלים גם אותם. כך, כשנוצר עיכוב טכני צפוי שכזה, סטודנט שנה א', איתמר טוריסקי, לא חשב פעמיים, שלף מהכובע מצגת על יזמות ישראלית שמתמקדת בקיימות ובאגרו-טק (שיפור טכנולוגיית המזון), וחָלַק מניסיונו בתחום כמייסד-שותף ב-Agro liberty‎, חברת ייעוץ למשקיעים בקנדה שחיפשו לקחת חלק ביזמות ישראלית בתחום האגרו-טק והפוד-טק.

כנס קיימות: מה תגידו למשבר האקלים כשהוא פוגש אתכם בסופר?

איתמר טורצקי

איתמר הציג את התחום המתפתח בארץ שמנסה למצוא פתרונות למחסור המזון העולמי שצפוי להיות בשנת 2050. הוא הזכיר מגוון מיזמים, חלק מהם עוסקים בחקלאות אורבנית על גגות בניינים או על הדפנות שלהם. המטרה? שאפשר יהיה לגדל אנכית פירות וירקות כדי לענות על הביקוש בעיר למוצרים טריים ולחסוך בהובלה ובשינוע, כמו גם להוסיף ריאה ירוקה בתוך העיר. פתרון נוסף שהציג היה גידול סטייק במעבדה, שמתברר שבעוד כשלוש שנים כבר נוכל למצוא בחנויות הקרובות למקום מגורינו.

ציונות אקולוגית, גן לאומי וקומפוסט

לב האירוע כלל פאנל משתתפים, כולם מתחת לגיל 30, דבר שמצביע על כך שהעיסוק והבנת הבעיה נמצאים בעיקר אצל הדור הצעיר. חברי הפאנל היו נפתלי אופנהיימר, המוביל את "בר-קיימא", התנועה לקיימות עברית שמחברת בין ציונות ואקולוגיה; אודליה רובינס-מורגנשטרן, בת 17, פעילה מרכזית במאבק "מצילים את הרי ירושלים"; ויותם דור מ"מהפח ירוק", שמקדמים ניצול של פסולת מהמטבח כדי לבנות קומפוסטרים שכונתיים שמעודדים חיי קהילה. את הפאנל הנחה סטודנט שנה ד' וממארגני הכנס – יצחק מנדל.

כנס קיימות: מה תגידו למשבר האקלים כשהוא פוגש אתכם בסופר?

יצחק מנדל

השאלה הראשונה שמציג יצחק מנדל לחברי הפאנל עוסקת בשאלה מה כל אחד מחברי הפאנל עושה כדי למנוע את ההידרדרות לעבר משבר האקלים, ונפתלי משיב ראשון:

"התשובה שמצאנו בבר-קיימא היא להתאים את הנרטיב הציוני למאה ה-21 טכנולוגית, אקולוגית וכלכלית; לשנות את התפיסה של ישראל על קיימות על ידי כך שאנחנו מעניקים 'תו ירוק' למוסדות קדם צבאיים שמכניסים לסילבוס שלהם תוכן על קיימות. המטרה שלנו היא להביא את השיח הישראלי לדון בשאלות שהיום הוא לא דן בהן. השיח האקולוגי הפרוגרסיבי והמאיים לא עובד כאן בארץ. אנחנו מקדמים שינוי עומק שיעבוד בישראל דרך הציונות ודרך העברית".

אודליה מציגה פן נוסף כאשר היא מדברת על על מטרתה של התנועה להצלת הרי ירושלים מבנייה נדל"נית הרסנית שתפגע ברווחתם של תושבי ירושלים: "המטרה שלנו ב'מצילים את הרי ירושלים' היא להקים גן לאומי בירושלים כדי לפתור את הבעיה לתמיד, מבלי לדאוג שבעוד עשור שוב ירצו לבנות שם. אנחנו פועלים מלמעלה ומלמטה – הסברה בשטח וגם בשטח הפוליטי עם מקבלי החלטות".

כנס קיימות: מה תגידו למשבר האקלים כשהוא פוגש אתכם בסופר?

יותם ממהפח ירוק השיב: "המטרה והאתגר שעומדים כרגע בפני המיזם הם לשנות את התרבות העירונית ולהפוך את התחזוקה למשהו שעושים האנשים בעיר ולא משהו שעושים עבורם". לכן, הם מגיעים לשכונות ומסבירים לקהילות איך להקים קומפוסטר שכונתי ואף ליצור סביבו חיי קהילה. "להפרדה במקור יש הרבה יותר ערך, הרבה פחות משאבים. יש בזה ממד של החזרה לקהילה, יש ערך באדם שעושה אקטיבית ומחזיר לקהילה שלו".

"לדבר על קיימות זה כמו לדבר על יהדות ופילוסופיה: חצי פילוסופי חצי עתידני"

כשנשאלו על הקשיים שבפניהם הם ניצבים ענה נפתלי: "לדבר על קיימות זה כמו לדבר על יהדות ופילוסופיה, במובן הזה שזה נושא מדעי פילוסופי חצי עתידני שמלא באמונות מנותקות בסגנון 'אימא אדמה'. האתגר הוא לגשר על הפער העצום אצל אנשים ערכיים שלא יודעים כלום על הנושא. אנחנו פוגשים גם פערים דוריים בין ראשי המכינות למכיניסטים שפתאום יודעים יותר מהם".

אודליה מצידה ענתה שהאתגר הגדול עבורם הוא לעמוד מול גופים ובעלי כוח וכסף ולדעת שלא אכפת להם מהעתיד שלנו ומהכלכלה של ירושלים. מול האנשים האלה מתנדבים אזרחים שעומדים מול קיר. כשנשאלה על המאבק למנוע בנייה מחוץ לירושלים כשיש בעיות דיור רציניות בעיר, השיבה "אנחנו מאבק חברתי לפני סביבתי. לבנות מחוץ לירושלים זה קל, אבל הדבר הנכון הוא לבנות בפנים ולגובה; לא שכונות פרברים יוקרתיות שיהפכו את פנים ירושלים ל'סלאמס' שאיש לא משקיע בתשתיות שלהם".

קיימות: איפה זה פוגש אותי בסופר?

לאורך כל הכנס האווירה ממגנטת. קהל הסטודנטים קשוב, עם עיניים בורקות, ולא מהסס לשאול גם שאלות קשות. אחת הסטודנטיות הייתה זו ששאלה את השאלה החותמת את הפאנל: "מה הכי יעיל שנעשה בחיים הפרטיים שלנו לטובת המאבק, חוץ מפעילות פוליטית?"

יותם הציע לקחת חלק בנושא. להבין כמה פסולת כל אחד מייצר, לצמצם צריכת פלסטיק, להפריד ולמחזר מה שאפשר, ומי שיכול – שיעבור לטבעונות. אודליה הדגישה את הצורך לתת פתרונות שאנשים ירצו ליישם. לא לדרוש דברים שהציבור לא יכול לעמוד בהם, כמו להיות טבעוניים. נפתלי הציע גישה קצת אחרת: הוא הדגיש שלא לדבר בשפה של "גיהינום" והפחדה אלא בשפה של גן עדן – ולחשוב מה יכול לשפר לנו את איכות החיים, כל אחד ברמתו: "אין טעם בהלכות אקולוגיה 'חרדיות' פנאטיות, מעבר גורף לטבעונות ועריכת שינויים דרסטיים כגון אלו. מוטב שרוב הציבור יהיו 'דתיים לייט' ויצמצמו את צריכת הבשר והפלסטיק. הפער הרבה יותר משמעותי הוא בצמצום, לא בשלילה. מוטב להוריד לארוחה בשרית אחת בשבוע מאשר לשאוף לפער בין צמחונות לטבעונות".

כנס קיימות: מה תגידו למשבר האקלים כשהוא פוגש אתכם בסופר?

כשהסתיים הפאנל ראו בעיני הסטודנטים את השינוי ואת התקווה. כמה חשוב להנכיח את הנושא בסדר היום למרות שנראה שלכאורה יש שרפות דחופות יותר לכבות. חלק מהסטודנטים בקהל נהרו אל חברי הפאנל כדי לשוחח ולשאול שאלות וחלק ירדו לחצר הפנימית לרקוד לצליליה של DJ Miss Tili Tili ולאכול מהמטעמים שהכינו קייטרינג רובין-פוד ממזון מוצל שהיה עתיד להיזרק בגלל מראהו. בכנות – גספאצ'ו כזה טעים עוד לא אכלנו

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.