באיזה תואר זכתה תל אביב? למה יש חור לבן בקורות החיים של דורות שלמים לאורך ההיסטוריה? סיור אחד בעקבות האתגר הכלכלי של מדינת ישראל נותן מענה לכל התשובות הללו, או לפחות לרובן
באיזו תחרות תל אביב עקפה בסיבוב את ציריך, הונג קונג, סינגפור, פריז ואפילו את ניו יורק? ובכן, העיר העברית הראשונה היא הזוכה בתואר "העיר היקרה בעולם" על פי מדד יוקר המחיה בערים של ה"אקונומיסט". את הזכייה בתואר הספק-מחמיא הזה אפשר לתלות בהתחזקות השקל לעומת הדולר, במחירי התחבורה והמזון המאמירים, ובייחוד "בזכות" העובדה שהשכר הממוצע בישראל נמוך מזה שבשאר המדינות המפותחות בעולם.
מה ליוקר המחיה בתל אביב ולמוסד אקדמי בלב ירושלים? במסגרת קורס החובה "אתגרים בחברה הישראלית" נפגשים הסטודנטים באופן בלתי אמצעי עם סוגיות בוערות בחברה הישראלית דרך סיורי שטח, סמינרים והרצאות מפי הוגים ומובילי דעת קהל. הפעם האתגר הוא כלכלי, ואין מקום טוב יותר לסיור שעוסק בכלכלה מאשר העיר היקרה בעולם.
את הסיור פתח יאיר טלמון, יועץ ארגוני למדיניות כלכלית ומקים מיזם "כלכלה לדוברי עברית", עסק חברתי שמכלכל את עצמו עם 15 מרצים ומרצות שמגיעים לכל הארץ להרצות על כלכלה.
מהי ההגדרה של יוקר המחיה? הסטודנטים, שללא ספק מרגישים את השפעת יוקר המחיה, לא ממש ידעו כיצד להגדיר את המונח, והעלו השערות בסגנון "כמה עולה לחיות בלי מותרות ביחס למשכורת" או "הפער בין עלות החיים בירושלים מול עלות החיים ביישובי הפריפריה". מתברר שזו הייתה שאלה מכשילה: ליוקר המחיה אין הגדרה כלכלית, ישנה הגדרה תרבותית.
ליוקר המחיה אין הגדרה כלכלית, ישנה הגדרה תרבותית
"בישראל ישנם כ-9 מיליון אזרחים, מתוכם כ-4 מיליון עובדים. בואו נזמין אותם להיכנס לכיתה, ולצורך העניין נעמיד אותם בשורה לפי סכום השכר שאותו הם מרוויחים", הזמין יאיר את הסטודנטים לדמיין איתו יחד כדי להמחיש. "זה שעומד בדיוק באמצע מרוויח כ-8,000 ₪ בחודש. זהו החציון, נעים להכיר. כדי להבין מהו השכר הממוצע נחבר את כל המשכורות ונחלק את הסכום במספר האנשים העובדים כלומר, ב-4 מיליון. זה יצא משהו כמו 11,000 ₪. אם אנחנו מחפשים את שכר המינימום – נצטרך ללכת עד קצה השורה", אמר יאיר בעודו מנופף לאדם דמיוני אי שם בקצה השורה. באופן דומה ממחיש יאיר מושגי יסוד נוספים בכלכלה כמו העשירון העליון, מדד המחירים לצרכן והשכר הריאלי, שהוא "הנגטיב של יוקר המחיה. אם יוקר המחיה עלה – השכר הריאלי ירד".
האם באמת כל כך יקר לחיות פה? אם תשאלו את יאיר הוא יגיד שלא בהכרח: "התקשורת מתחזקת את התחושה שלא טוב פה למרות שהנתונים לא בהכרח משקפים את זה. הבעיה שלנו בישראל היא יחסית, ולא נפתור אותה כי במקום להתעסק במה שחשוב – פרודוקטיביות – אנחנו עסוקים בסיסמאות", ומסכם: "המסר הוא לא שאין יוקר מחיה בישראל, אלא שהשיח הכלכלי בישראל נותר נמוך ומבולבל, המטרה שלנו כציבור היא להבין מה קורה ולהציף את הקשיים האמיתיים לנבחרי הציבור. אני מזמין אתכם היום בסיור, ובכלל, להיות ביקורתיים ותמיד לשאול שאלות".
תל אביב נקשרת לא רק לעלות החיים בה, אלא גם למחאות החברתיות שנולדו בה, כמו מחאת האוהלים בשנת 2011. באופן טבעי, המפגש הבא של הסטודנטים היה עם אחת ממובילות אותה מחאה חברתית, דפני ליף.
אין דבר חזק יותר מרעיון
איך מתחילה מחאה, והאם אפשר לתכנן אותה ואת האופן שבו היא תתפשט? לדברי דפני הכול התחיל בסיפור אישי שהתחבר עמוק למציאות בשטח. "בעל הדירה שאותה שכרתי הורה לנו לעזוב את הדירה בתוך חודש, מה שהכריח אותנו לחזור לעסק הרגיש מאד של שוק השכירות, שבו יש תחרות, זלזול, שאלוני קבלה ותנאים משונים של החלפת דירות. אחרי הדירה ה-40 שבדקתי – נשברתי. כתבתי פוסט בפייסבוק על הקושי במציאת דירה והוא הפך למה שהיום קוראים ויראלי. את ההמשך אתם מכירים כמחאת האוהלים".
"אין דבר חזק יותר מרעיון", הסבירה דפני. "ההישג הכי חשוב של המחאה החברתית זה שהיא קרתה: מחאה חוצת מעמדות שפתחה תרבות של מחאה". סטודנטית הרימה את היד לשאלה: "כשיצאת לרחוב, ידעת למה את מכוונת? מה היו המטרות שלך?" "לא הייתי פעילה פוליטית, לא הייתה לי מטרה, לא ידעתי אם נשרוד עד סוף השבוע. היה לי חשוב שלא תהיה לנו רשימת דרישות, כי המשמעות של רשימת דרישות זה פלסטר, מענה מקומי בתוך תרבות אזרחית שלמה של התנערות".
"המחאה שלנו הייתה מהבטן", המשיכה דפני, "מחאה של מיליון אנשים ברחוב שאומרים: קשה לי וכואב לי. זו לא מחאה על כסף, אנשים לא יוצאים לרחוב על מספרים המחאה הייתה על אנרגיית החיים. כסף הוא ביטוי לכבוד, לערך, לתגמול ולחופש. כסף זה אפשרות בחירה והיכולת להתקדם. עד 2011 זה לא היה חלק מהשיח. מאז אנשים פתחו את הלב ואומרים – 'קשה לנו', ובשביל השורה התחתונה הזאת לא צריך ועדה של מומחים".
"מה המחאה החברתית לא הצליחה לפתור?" שאל סטודנט אחד. "יקר פה" ,השיבה בפשטות דפני והוסיפה: "שאלות על הצלחת המחאה צריך להפנות לדרג המדיני". סטודנט אחר המשיך ושאל: "אז למה לא רצת לכנסת?" דפני השיבה: "לא יכולתי לרוץ לכנסת, הפכו אותי לסמל וזה היה לשבור את האמון שנותנים בי. הייתי אחד מהאנשים המשפיעים במדינה בשנת 2011, האמנתי ברחוב ובאנשים".
מה המחאה החברתית לא הצליחה לפתור
ההרצאה הבאה התחילה בסיור קצר לגן החשמל, גן ציבורי שמאז שהוקם בשנת 1925 עבר כמה גלגולים והפך מאזור מטופח למוקד פשע שמפחיד להסתובב בו או לגור קרוב אליו. רק בתחילת שנות האלפיים, כמאה שנה אחרי שנבנה, שופץ וקרנו עלתה מחדש. זאת הייתה אחת ההמחשות של דנה פרנק, כתבת ויוצרת תוכן עצמאית ואחת מיוצרי הפודקאסט הכלכלי "חיות כיס" של תאגיד השידור הציבורי, לתנודות הכלכליות החדות בשוק הדיור בתל אביב ולמצב שבו צעירים הנדרשים לעבוד בתל אביב לא יכולים להרשות לעצמם לגור בה. אחד הדברים הראשונים שהציגה דנה כשכולם שבו לאולם ההרצאה היה פוסט של הפשוטע שמציג בדיוק את החלום ושברו:
"כרגע אנחנו בעיצומו של מעגל קסמים הרסני בתל אביב: יש צורך במלצרים ובמורים שלא יכולים להרשות לעצמם לגור בעיר", אמרה דנה. "כלכלה ומספרים הם דרך לספר סיפור".
דנה דיברה על המשבר הכלכלי שאנחנו נמצאים בעיצומו כיום ועל מה שהוביל אליו, בין השאר מגפת הקורונה, אך במבט מקיף יותר מגלים שמדובר בתהליכים מעגליים. היא דיברה על המשבר הכלכלי בארה"ב בשנת 1982 ועל מחקר שליווה את מי שהיו אז בגילאי העבודה, במשך 40 שנה. במחקר גילו כי למשבר היו השלכות אישיות מרחיקות לכת, הרבה יותר ממה שהיינו מצפים. מסתבר שה"חור" בקורות החיים של מי שחיפש עבודה ללא הצלחה באותה תקופה, והיו הרבה כאלה, השפיע על כמעט כל תחום בחיים: קושי כלכלי, בעיות בריאותיות וקושי בהבאת ילדים לעולם.
דנה פרנק: "כלכלה ומספרים הם דרך לספר סיפור"
"אז מה אפשר לעשות? את מי אנחנו צריכים להזמין לשולחן כדי לפתור את בעיית יוקר המחיה?" שאלה סטודנטית בייאוש. "אנחנו בנקודת שינוי", השיבה דנה. "המצב כמו שהוא פוגע בכולנו ועל כולנו מוטלת האחריות לטפל בו. התפקיד שלנו כציבור זה להציף את הסוגיה הכלכלית ולהשאיר אתה בכותרות כדי לעטוף אותה באינטרס פוליטי".
בסופו של יום ארוך וגדוש במספרים, נתונים ורגשות ביחס לכסף ולעתיד הכלכלי של ישראל, התיישבו הסטודנטים לשיחת עיבוד. "אני אמורה להכיר את הנושא המדובר של כלכלה וכסף", אמרה סטודנטית מודאגת, "אז איך יכול להיות שאני פוגשת בו בפעם הראשונה בגילאי ה-20?" "בסופו של יום כזה אני מבינה שהאתגר הכלכלי בישראל מלא סדקים ואני מרגישה מחויבת לעשות עם זה משהו", אמרה סטודנטית אחרת. "אני נשארתי עם השאלה אם כסף הוא אמצעי או מטרה", חתם סטודנט נוסף את הסבב. עם כל התחושות והשאלות הללו עלו הסטודנטים והסטודנטיות על האוטובוס שייקח אותם חזרה לירושלים, עיר שבה המסעדות זולות ב-4.52% מבתל אביב.
רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.
