יואב עצמוני, יוזם "מנהיגאה": "אני מאוד מחובר לקהילה הגאה ולחברה הישראלית, ושואף ליצור ביניהן חיבורים איתנים וחיוניים"

לא קשה לזהות ברזומה של יואב עצמוני קו חברתי ברור. עד כה הספיק יואב להיות מדריך ב"מסע ישראלי", מדריך בתיכון לחינוך סביבתי בשדה בוקר, חניך במכינת "חצבה" וכעת, כסטודנט שנה ד' במרכז האקדמי שלם, במסלול ללימודי מזרח תיכון ואסלאם, הוא עוסק במקביל ללימודים בניהול תוכנית המנהיגות שיזם, "מַנְהִיגֵאָה".

מנהיגאה: מנהיגות מתוך חריגות

יואב עצמוני יוזם מנהיגאה

יואב, מה זה בעצם מַנְהִיגֵאָה?

"'מַנְהִיגֵאָה' היא תוכנית המנהיגות הראשונה בישראל לקהילת הלהט"ב המדברת את השפה של 'מנהיגות גאה' כמודל מנהיגותי ייחודי. שפת 'המנהיגות הגאה' הכתה גלים, וכיום יש כבר שלוש תוכניות דומות הפועלות במרחב. התוכנית משתלבת עם 'שנת ההגשמה' שעוברים חבר'ה צעירים בארץ – אם זה במסגרת שנת שירות, מכינה קדם צבאית או מסגרת תורנית, ומכשירה את דור המנהיגים הבא. זאת מתוך תפיסה כי אנו רוצים להגיע לצעירים והצעירות הלהט"ב אשר משולבים היטב במסגרות השונות בחברה הישראלית, ופועלים יום-יום לעשייה בתוך החברה הכללית, ולהעניק להם רובד נוסף – הרובד של 'המנהיגות הגאה'".

מאיפה קיבלת את הרעיון?

"זיהיתי צורך לעסוק במנהיגות בלי ליצור תוכנית נפרדת. תוכנית כזו עלולה להשאיר צעירים להט"בים בתוך בועה משלהם, מנותקים משאר ההחברה הישראלית. לכן, במקום להוציא אותם מהתוכניות הקיימות, הבאתי את התוכן והערכים אליהם, ואני מפגיש אותם עם הרעיון הייחודי של 'מנהיגות גאה'".

מניין השם "מנהיגאה"?

"השם 'מַנְהִיגֵאָה' הוא על משקל 'אודיסאה', המתארת את המסע והתהליך האישי שעובר אודיסאוס, כהקבלה לתהליך האישי שהחניכים עוברים בתוכנית. החניכים חווים אחת לחודש מפגש משמעותי סביב עולם תוכן, ונדרשים לשוב ולברר אותו בחברה. כך נוצר מעין תהליך של ייצוב קומה אחת על גבי קומה אחרת, בהדרגה וביסודיות, כך שהזהות הלהט"בית תיטמע באופן מיטבי ומבורר אצל כל אחד ואחת מהחניכות. יש לסגל לשם כך סבלנות רבה, רצון לברר, להתבלבל ולחדד ערכים חדשים אל מול מסורת ומורשת ולהפך, ובעיקר תעצומות נפש והבנה כי מדובר במסע ארוך ומטלטל, שבקצהו הארה". 

מה התהליך שאותו עוברים החניכים?

"אחת לחודש מתקיים מפגש שבו החניכים לומדים על מנהיגות גאה, שזו מנהיגות שנובעת מתוך חריגות. ההבנה לגבי איך זה מרגיש להיות חריג בחברה מעניקה לך פרספקטיבה שונה, ומהמקום הזה אנחנו מנסים להביא תועלת וביקורת בונה לחברה כולה. התוכנית בנויה משלושה שלבים: בשלב הראשון אנחנו עוסקים בזהות אישית, בשלב השני בזהות קהילתית, ובשלב האחרון בזהות אקטיביסטית. התהליך מאופיין בשלוש פלטפורמות פעולה עיקריות: מפגש של החניכים עצמם עם קבוצת השווים שלהם – להט"ב מכלל החברה הישראלית; מפגש עם הדמויות המשמעותיות ביותר אשר מובילות את המאבק הגאה בישראל; וקריאה לחזרה לחברה – אנו קוראים לחניכים שלנו לאמץ את מה שהם לומדים כחלק מהתוכנית על מנת ליישם במסגרות שבהן הם נמצאים – בלב ליבה של החברה הישראלית".

אתה מתחיל לראות תוצאות בשטח?

"לשמחתנו אנחנו מתחילים כבר לראות תוצאות בשטח. אנחנו לקראת סיום של המחזור השני, וכבר יש חניכים שיזמו והרימו פרויקטים במסגרות שונות, אם זה במסגרת הצה"לית, אם זה העלאת מודעות והסברה במסגרות ההגשמה, ואם זה יוזמה אישית שנועדה לתת מענה לקהילת הלהט"ב בתקופת הקורונה". 

מה החזון שלך לגבי התוכנית?
"החזון של 'מַנְהִיגֵאָה' הוא ליצור קהילה אקטיביסטית להט"בית אינקלוסיבית, היוצרת קשרים ופועלת יחד להשגת מטרות משותפות, מתוך אהבה והערכה גדולה זה לזה, ובאופן חברי ורותם. וכמובן – שלכל בוגר ובוגרת התוכנית תהיה זיקה עמוקה לקהילה הגאה ולחברה הישראלית". 

"במרכז האקדמי שלם הבנתי שהעולם הרבה יותר מורכב משחשבתי"

עד כמה הרגשת ש"שלם" מעודדים את העשייה החברתית שלך?

"יש ב'שלם' את הפרויקט שנקרא 'היזמייה', שזה פרויקט מבורך שבו כל סטודנט יכול לקבל הכוונה עם הרעיונות שלו. אני קיבלתי עזרה והכוונה מאוד משמעותית עם הפרויקט – עוד לפני שהתחלתי לעשות משהו, דרשו ממני לבנות מסמך חזון ולפרט את המטרות שלי. בזכות התמיכה שקיבלתי יכולתי לבנות תוכנית ברורה עם יעדים ומטרות, שמצליחה להתקיים עד היום. בכלל, 'היזמייה' היא חלק משמעותי מאוד בחיי – לא מדובר רק בתמיכה במסגרת הקמת המיזם שלי, אלא בכלים פרקטיים לחיים שקיבלתי שם ושהפכו אתי מאדם חולם לאדם חולם ומגשים".

זה במישור הפרקטי. האם ללימודים בשלם יש משקל בעשייה שלך?

"בהחלט. באתי לשלם נאיבי, עם זהות 'לכאורה' מובחנת ומחודדת, ועברתי תהליך למידה עמוק. פתאום הבנתי שהעולם הרבה יותר מורכב משחשבתי. זה היה כרוך בצער ובהתפעלות ובעוד הרבה מאוד רגשות, אבל צלחתי את זה בזכות החברים והמרצים שלי, שהיו שם כדי לדון איתי בכל נושא שעלה".

וזה חידד גם את העשייה שלך?

"כן. דווקא בשל העובדה שבמרכז האקדמי שלם יש מקום לריבוי דעות ותפיסות, נדרשתי לחדד את המסרים שלי ולחתור לאמת. אם הייתי בסביבה הומוגנית שבה כולם מסכימים עם מה שאני אומר – הייתי הופך לקלישאה של עצמי. מנגד, הלימודים בשלם הם סוג של 'מילטוס'. אני קורא למקום הזה 'מילטוס', על שם האי שבו התפתחו הפילוסופים הראשונים. הם ישבו בין פרס ליוון, והקרבה הגיאוגרפית לקבוצות ולתרבויות שונות יצרה המון שאלות, הכריחה אותם לחדד לעצמם את עצמם, ומהמקום הזה של האתגר והשיח המגוון צמחה הפילוסופיה. העשייה שלי הרבה יותר מחודדת בעקבות הלימודים בשלם, ואני שואף לייצר את אותו ה'מילטוס' לחניכות ולחניכים ב'מנהיגאה'". 

אוטוטו אתה מסיים את התואר, מה החלום הגדול שלך?

"להיות חלק בלתי נפרד מהסיפור של החברה הישראלית כולה. אני יודע שזה לא פשוט, אבל יש בי רצון לפעול כדי שהקווים בין החברה הישראלית לקהילה הלהט"בית יתמוססו, שאהבה תהיה ערך בפני עצמו ושאנשים יפעלו יחד, כקבוצה, ולא כסוליסטים. זה טוב בעיניי שאנשים מערערים על המצב הקיים, ואני שואף להיות חלק מהשינוי הזה ולהשתלב במגזר הציבורי, שם אני רוצה לקדם מדיניות בנושא להט"ב בשם ערכי החירות והשוויון".