בן גוריון חותם על מגילת העצמאות

חמישה דברים שאולי לא ידעתם על מגילת העצמאות

למי ממוענת מגילת העצמאות? כיצד יכול טקסט לברוא מציאות? למה נמצא אלוקים בכל מקרה בשמה של המדינה? מה הקשר בין הכרזת העצמאות למעמד הר סיני ולמה זכתה תל אביב שבה תקום מדינת ישראל? ד"ר אסף ענברי ודב אלבוים מגלים רבדים חדשים במגילת העצמאות

4 במאי 2022  |  מאת: מערכת תוכן ועניינים

יש קטעים במגילת העצמאות שאנחנו מזהים מייד: "בארץ ישראל קם העם היהודי", ו"היא מדינת ישראל" עומדים בראשם. אך האם אי פעם הפנינו מבט לפסקה הטכנית החותמת את המגילה?

הפסקה האחרונה במגילת העצמאות

"מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל־אביב, היום הזה, ערב שבת, ה׳ אייר תש״ח, 14 במאי 1948"

ד"ר אסף ענברי, סופר ומרצה בתוכנית ללימודים הומניסטיים, ישב לשיחה עם דב אלבוים על הפסקה הזו, וחשף שדווקא הפרטים שנראים טכניים במבט ראשון – מהווים את שיאה של המגילה. הינה חמישה מהם, או במילים אחרות: הינה חמישה דברים שאולי לא ידעתם על הפסקה האחרונה של מגילת העצמאות:

1. נמעני המגילה: העולם שבחוץ והעם שבפנים

ההכרזה על עצמאותה של מדינת ישראל מורכבת משתי פעולות דיבור מקבילות. הראשונה היא הדיפלומטית שמוכוונת החוצה כלפי העולם: האומות המאוחדות, השלטון הבריטי, העם היהודי בתפוצות, העמים הערביים במזרח התיכון והערבים בתוך הארץ. "הרבה רגעים בטקסט הזה הם עיבוד ולפעמים אפילו תרגום מילה במילה של המסמכים שאבות האומה התחייבו עליהם, ובראשם החלטת האו"ם שנחתמה חצי שנה קודם לכן".

פעולת הדיבור השנייה מוכוונת פנימה ותפקידה ליצור עם. טרם ההכרזה, האווירה היא אווירת מלחמה, מלחמת גרילה בין ערבים ויהודים שפרצה כבר ב-30 בנובמבר, ובמאי 1948, קשה לקרוא ליהודים שנמצאים בארץ "עם". ההכרזה כולה מופנית לכל יושבי הארץ ולמחיר הדמים שהם ישלמו בעקבותיה. הכרזת המדינה מלווה בחשש שזו תהיה הזמנה לפלישה כוללת של צבאות ערב, וזו בין השאר הסיבה לכך שההחלטה להכריז עצמאות הוכרעה על חודו של קול. הם מבינים שברגע שהם חותמים את המגילה בפסקה הזו – מתחילה מערכה חדשה שצריכה להצדיק את עצמה, ולכן צריך עם שיש לו מולדת.

ההכרזת העצמאות מורכבת משתי פעולות דיבור מקבילות, הראשונה כלפי העולם והשניה מוכוונת ליצור עם.

ההכרזת העצמאות מורכבת משתי פעולות דיבור מקבילות, הראשונה כלפי העולם והשניה מוכוונת ליצור עם

2. טקסט בורא מציאות

לנקודה הבאה נידרש למונח בלשני מהשפה היוונית: "דאיקסיס". המשמעות המילולית היא "הורָה באצבע", אבל מהותית, משמעותו היא התייצבות במרחב ובזמן. זה בדיוק מה שעושים חברי מועצת העם במגילת העצמאות במילים "הננו חותמים … על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל־אביב, היום הזה, … ה׳ אייר תש״ח, 14 במאי 1948" הם הגדירו לעצמם וכלפי חוץ מי הם, מה הם עושים, אל מי הם מדברים, מתי ואיפה. בעצם ההכרזה הם בראו ברצף ההיסטורי את לידתו של עם ישראל בארץ ישראל.

3. צור ישראל: סתירה ותיאולוגיה פוליטית

בניגוד למה שמקובל לחשוב, מי שדחף את הביטוי "צור" למגילת העצמאות כביטוי לאלוהים לא היו חברי המפלגות הדתיות והחרדיות, ולא עליו הייתה אמורה הכרזת המדינה לקום וליפול. מתברר שהמונח הופיע בכל הטיוטות. נכון, חברי המפלגות הדתיות רצו להכניס את האל באופן מפורש יותר, אבל, טוען ד"ר ענברי, אפילו אם היינו מוחקים את ה"צור" היינו נותרים עִם ישראל – שם תיאופורי המכליל את האל בתוכו בסיומת "אל". כלומר, ברגע לידת העם ומתן השם ישנו רגע מכונן של התחדשות יהודית. לא מדובר בפלישה חיצונית של תוכן דתי אלא דווקא בביטוי פשוט של התיאולוגיה הפוליטית שהייתה במקורות מאז ומעולם.

השימוש בביטוי "צור" כבר בתנ"ך רווי במשמעויות שונות: החל מסלע, חוסן וחוזק, בהמשך נפש ואמונה, וכלה בשם של מקום – נקרת הצור. וכן, גם כינוי לאלוהים. בכל מקרה השימוש בביטוי "צור ישראל" מאפשר שתי הבנות שונות ואף הפוכות שירצו את שני הצדדים: מי שמרגיש שבנקודה הזאת בזמן של הקמת מדינת ישראל יש צורך ב"סייעתא דשמיא" ובנוכחות אלוהית, וגם מי שמאמינים שדווקא ברגע כזה אין לנו אלא להישען על חוסננו-אנו.

רחל כהן כגן, חברת הוועד הלאומי ומועצת העם הזמנית, חותמת על מגילת העצמאות. "חתימת ידינו לעדות"

רחל כהן כגן, חברת הוועד הלאומי ומועצת העם הזמנית, חותמת על מגילת העצמאות. "חתימת ידינו לעדות"

4. בין מעמד ההכרזה למעמד הר סיני

בפסקה האחרונה של מגילת העצמאות, צור ישראל הוא לא הביטוי הרב-משמעי היחיד. חברי מועצת העם הזמנית שניסחו את המגילה הקפידו לשזור "הֶרמזים" תנ"כיים רבים. ובכלל, חובה עלינו לקרוא את המגילה לצד תנ"ך פתוח, ועדיף לצד ספריית מדרשי חז"ל שלמה ברקע, ספרייה שהייתה מוכרת לפני ולפנים למייסדי המדינה. כך, נוכל בקלות לקשור את הביטוי "היום הזה" ליציאת מצרים מהפסוק "וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם" [שמות י"ב, נ"א], ואת הביטוי "חתימת ידינו לעדות" מהמגילה לקבלת התורה וללוחות הברית שעליהם נכתבו עשרת הדיברות ולפסוק "וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ …" [שמות ל"ב, ט"ו]. וזו רק ההתחלה. המגילה רוויה בהרמזים נוספים.

הכרזת המדינה, קשר ישיר למעמד הר סיני. ההמון עומד בשדרות רוטשילד בעת הקראת המגילה

הכרזת המדינה, קשר ישיר למעמד הר סיני. ההמון עומד בשדרות רוטשילד בעת הקראת המגילה

5. "בעיר תל־אביב" – לכתחילה או בדיעבד?

את התזמון של הכרזת העצמאות, במה שלימים יהפוך להיות "הימים הלאומיים", במהלך ספירת העומר ובמעבר בין פסח לשבועות, היינו אולי רוצים לזקוף לזכותם של מייסדי המדינה, שכן מדובר בצירוף מקרים פואטי ורב משמעי; אך למעשה זהו צירוף מקרים של ההיסטוריה שנקבע מעזיבתם של הבריטים את פלשתינה. התזמון הכריח את חברי מועצת העם הזמנית להכריע להכריז על המדינה מייד ולא להותיר אותה בוואקום שלטוני. הם כנראה היו רוצים להכריז עליה בירושלים, עיר רבת משמעות ותוקף היסטורי, אך באותם ימים ירושלים נמצאת בעיצומה של מלחמה. לאור הנסיבות העיר לא יכלה לשמש אותם להכרזה והם נאלצו להכריז עליה דווקא בתל אביב, העיר שלא אליה התגעגעו היהודים לדורות במשאלתם לציון. אבל לבחירה בתל אביב יתרונות רעיוניים משלה.

העיר שנבחרה להכרזת העצמאות היא תל אביב, והבחירה הזו סימנה בחירה בחיים של הווה ישראלי יותר מאשר בחיי גלות ותפילה לציון. תל אביב קרוייה על שם ההווה ועל שם חיבורו של ההוגה היחיד שנזכר בשמו במגילה – בנימין זאב הרצל וספרו "אלטנוילנד". משמעות השם "תל אביב" היא עיר חדשה-ישנה, עיר ההווה שקמה מתוך החורבות. תל אביב מבטאת את ההווה ההיסטורי; היא עיר שהופכת להיות בירת הישראליות והודפת הצידה את ירושלים, העיר שלה מטענים יהודיים גלותיים, כנראה גלותיים מדי.

***

אלו היו חמישה דברים מתוך שיחתו של ד"ר אסף ענברי עם דב אלבוים על הפסקה האחרונה במגילת העצמאות. אתם מוזמנים לצפות בשיחה בעצמכם, ואם תצפו בסרטון עד תומו תגלו הזמנה להשוות את מגילת העצמאות דווקא לשיר "מגש הכסף" שכתב פחות או יותר באותה תקופה המשורר נתן אלתרמן.

 

רוצים להכיר עוד זוויות חדשות על טקסטים מכוננים בתרבות שלנו?  > הירשמו ליום הפתוח 

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.