ומי במגפה: על פיוט עתיק שמחבר אותנו להווה

ומי במגפה: על פיוט עתיק שמחבר אותנו להווה

מבין התפילות בימים הנוראים, יש פיוט עתיק אחד שזכה למעמד מיוחד בחברה הישראלית. בפיוט "ונתנה תוקף" ישנם רגעים מצמררים שהופכים אותו להיות נוקב בכל שנה מחדש, אבל אולי גם קצת… ארכאי? חלק מהדימויים בפיוט עשויים להישמע לנו עבשים, אלא שהמציאות דואגת שננער מהם את האבק

3 בספטמבר 2021  |  מאת: מערכת תוכן ועניינים

יש פיוטים שפשוט אי אפשר להישאר אדיש אליהם. אחד הפיוטים האלה הוא "ונתנה תוקף", והאופן שבו הוא מתאר את הגורלות הנחרצים בימים הנוראים, לא יכול להשאיר אותנו אדישים אליו:

"בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן

כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן

מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת

מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ

מִי בַמַּיִם וּמִי בָאֵשׁ

מִי בַחֶרֶב וּמִי בַחַיָּה

מִי בָרָעָב וּמִי בַצָּמָא

מִי בָרַעַשׁ וּמִי בַמַּגֵּפָה

מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה"

מצמרר מצד אחד, אבל אולי גם קצת ארכאי מצד שני? בימים שבהם הסכנות המשחרות לפתחיהם של אזרחי מדינת ישראל הן לא עונש סקילה או מפגש לא רצוי עם חיית טרף, הדימויים של דרכי המיתה השונות בפיוט עשויים להיתפס כאזוטריים, ארכאיים ופחות נוגעים ללב. ואז מגיעה המציאות ומזכירה לנו שההיסטוריה, גם אם עגומה, עשויה לחזור. מאמצע שנת 2020, מגפת הקורונה שגבתה את חייהם של יותר מ-6,800 ישראלים והדביקה יותר מ-212,600,000 אנשים ברחבי העולם גורמת לנו להתחבר מחדש למלים "ומי במגפה". כיצד הפך הפיוט "ונתנה תוקף" לעל זמני ולכזה שמחובר לכל כך הרבה ישראלים? בואו נכיר את הפיוט ואת גלגוליו בחברה הישראלית.

פיוט עתיק בלחן קליט

"ונתנה תוקף" הוא פיוט ארץ ישראלי קדום שנהוג לייחס לר' אמנון ממגנצא שחי בגרמניה סביב המאה ה-11, אך למעשה הוא כנראה קדום יותר כיוון שהוא מוכר גם מהגניזה הקהירית – אוסף כתבי יד שנכתבו החל מהמאה ה-9 ונשמרו בעליית הגג של בית כנסת בקהיר.

בחלקו הראשון הפיוט מתאר בפשטות ובישירות את הנעשה בשמיים ביום הדין, הלוא הוא ראש השנה:

וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע.
וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע.
וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן.
וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן.
וְיֹאמְרוּ הִנֵּה יוֹם הַדִּין.

בהמשך הפיוט מתוארת עוצמתו של האל מול אפסותו של האדם. בחלקו המוכר ביותר, הפיוט מתאר את גורלם של בני האדם שנכתב בראש השנה ונחתם ביום כיפור, מי יחיה ומי ימות ובאיזה אופן, במילים שבהן פתחנו כתבה זו. אפשר בהחלט לומר שהפיוט מנכיח את אימת האדם אל מול גורלו בצורתה הפשוטה והישירה ביותר, אך כל זה לא מספיק כדי להכניס לתודעה הציבורית בישראל טקסט שנתפס כחלק מתפילה – כדאי שמלחין מוצלח יצטרף לעניין. זה בדיוק מה שעשה יאיר רוזנבלום, מגדולי המלחינים והמעבדים בזמר הישראלי, ומי שמזוהה כמלחין שירי הלהקות צבאיות. בשנת 1990, לפני שרוזנבלום עזב את קיבוץ בית השיטה שבו גר אותה עת, הוא העניק לקיבוץ מתנה: לחן לפיוט העתיק, וזאת לזכרם של 11 מחברי הקיבוץ שנפלו במלחמת יום כיפור.

באותה שנה בטקס יום הכיפורים בקיבוץ ביצע את השיר חבר הקיבוץ וחבר הרכב הגבעטרון, חנוך אלבלק. הביצוע שהוקלט הופץ, שודר והושמע ברדיו ובטלוויזיה ומאז הגיע הלחן שלו לכמעט כל בית בישראל. הלחן שמשלב מוטיבים מתפילות אשכנז וספרד ושמאחוריו עומד סיפור שכול כה ישראלי גרם ללא מעט אנשים להתאמץ להגיע לבית הכנסת כדי לשמוע דווקא אותו לצד תקיעות השופר. אפשר לומר שהלחן נתן לראש השנה וליום כיפור הקשר מיוחד של מסורת וישראליות שחיבר אליו הרבה מאוד אנשים.

לאונרד כהן פורט על הגיטרה במוצב

הפיוט עשה לו שם בתרבות היהודית העולמית. בזמן שתותחי מלחמת יום כיפור הרעימו, הסתובבו כמה זמרים ויוצרים בין המוצבים בסיני ושרו לחיילים. אחד מהזמרים היה לאונרד כהן, שבעקבות אווירת הלחימה, הפצועים והמתים כתב והלחין את השיר "Who By Fire" ("ומי באש?"), השואב מהפיוט העתיק. השיר של כהן לוקח את דרכי המיתה המשונות המנויות ב"ונתנה תוקף" ומרחיב את האפשרויות. ל"מי במים" "ומי באש" מצטרפים "מי במעידה" "מי מרוב בדידות" "מי בידיו שלו" ועוד שלל דימויים מטלטלים. כהן מספר איך הפנייה בסוף כל בית: "מי זה קורא בשמי", הופכת אותו לתפילה בתנאים שלו. השיר הפך להיות אחד משיריו המוכרים של כהן גם כיום – עם מעל 12 מיליון השמעות בספוטיפיי לבד, והוא אחת הדוגמאות היפות לחיבור בין מסורת, חידוש ויצירה.

לפני כשנתיים, היוצרת והזמרת איה כורם יצאה לעולם עם פרויקט התרגומים ״שלך, א. כורם״, שבו היא מבצעת תרגומים שלה לשיריו של לאונרד כהן. "מי באש" הוא אחד השירים שהיא תרגמה בעקבות חיבור אישי שלה למלחמת יום כיפור. בדומה לכהן, גם היא נטלה לעצמה את החירות הפרשנית היצירתית, והוסיפה דימויים לרשימת המיתות בפיוט. היא אף הגדילה לעשות ושילבה דימויים בלשון נקבה: "מי בחדרה לבד| מי בחיק אהוב ליבה, מי בחפץ חד…". כורם מבצעת את השיר יחד עם החזן הצבאי הראשי שי אברמסון והיא שילבה בו חלקים מהלחן של כהן וחלקים מהלחן המסורתי.

פיוט לכל דורש

ריבוי הביצועים, התרגומים בין השפות והפרשנויות השונות שהם מביאים מעידים עד כמה הפיוט נוגע בשאלות אנושיות טעונות וכואבות: האם יש רגע אחד שבו נחתם גורלו של אדם? האם יש סוף לרשימת המיתות המשונות שכל איש ואישה יכולים למות בהם, או לסבל שהוא מנת חלקו של כל מי שבחיים?

מילותיו של הפיוט העתיק יכולות להיוותר במחזור התפילה באין דורש, אבל מלחמות ומגפות מגיעות לעולם ומזכירות לנו את גבולות השליטה האנושית. דימויים בספרים עתיקים ובעטיהם של אומנים ויוצרים מהעבר מזכירים לנו עד כמה למילים יש כוח לתאר מציאות של חיים, של מוות ושל פחד אנושי משניהם.

כשתשמעו השנה את הפיוט "ונתנה תוקף", בין אם בבית הכנסת, מהמרפסת, ברדיו או בספוטיפיי הקרוב למקום מגוריכם, על מה תחשבו? האם על הפייטן העתיק, על נופלי קיבוץ השיטה במלחמת יום כיפור, על לאונרד כהן עם הגיטרה במוצב בסיני או על מישהו או מישהי שמגפת הקורונה הפכה את עולמם?

כפי שלימד אותנו לאונרד כהן, לכל אחד מאיתנו יש נגיעה משלו בפיוט העתיק.

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.