השפה הערבית היא הבסיס להבנת התרבות הערבית

"השפה הערבית היא הבסיס להבנת התרבות הערבית": ריאיון עם יוסי קטש

אנגלית היא אומנם השפה הבינלאומית, אך עם כל הכבוד, ויש כבוד – השפה הרשמית של המזרח התיכון, על שלל הקבוצות האתניות המרכיבות אותו, היא השפה הערבית. כיליד דמשק שחווה על בשרו את פערי התרבות הערבית לעומת הישראלית, הציב לו למטרה יוסי קטש, מזרחן בכיר המלמד את השפה הערבית המדוברת במרכז האקדמי שלם, לגשר בין שני העולמות.

1 בנובמבר 2020

ערבית ללא פשרות

סיפורו האישי של יוסי קטש הוא לא סיפור שגרתי בחברה הישראלית: הוא נולד בדמשק, ועלה ארצה עם משפחתו רק כשהיה בן תשע. בבית שבו גדל חווה תרבות שונה לחלוטין מזו שאנו הישראלים מכירים, וכאשר נחשף לחברה הישראלית והבחין בפער הגדול בין צורות החשיבה השונות, ראה לנכון לגשר על הפער התרבותי באמצעות הוראת השפה הערבית. בימים אלו, במקביל להוראת השפה הערבית במרכז האקדמי שלם, הוא עוסק בלימודי דוקטורט בתחום המזרח התיכון.

יוסי, מדוע חלק גדול מלימודי המסלול למזרח תיכון ואסלאם בשלם מוקדש ללימודי ערבית?

"השפה הערבית היא כלי להבנת התרבות הערבית. ככל שחוקרים יותר את השפה, מבינים יותר את האנשים שדוברים אותה, את החיים שלהם, האמונות, הפחדים, המעמדות, הערכים וכל מה שהופך קבוצת אנשים לאומה בעלת מכנה משותף. מהסיבה הזו, מושקעים על ידי המרכז האקדמי שלם משאבים רבים להקניית השפה הערבית, והסטודנטים בחוג לאסלאם ומזרח תיכון רוכשים את השפה באופן שונה וייחודי מזה הנהוג במוסדות אקדמיים אחרים".

כיצד בא לידי ביטוי השוני הזה?

"במוסדות אקדמיים אחרים מתמקדים בצד התיאורטי ולא בצד המעשי. הסטודנטים מוכשרים לקרוא מקורות ומחקרים אסלאמיים ולהבין חדשות, למשל, שבהן נעשה שימוש בשפה הערבית הספרותית. כל זה חשוב מאוד, וגם נעשה במרכז שלם, אך לא מספק הבנה רחבה מספיק של התרבות הערבית – צריך לזכור שאנשים ברחוב מדברים ביניהם בערבית מדוברת. קריאת טקסט במקור וגיבוש דעה לגביו לפני שקוראים את הפרשנויות המאוחרות והמחקרים האקדמיים הם חלק מהתפיסה של לימודים הומניסטיים, ולכן בשלם משקיעים גם בלמידת השפה הספרותית וגם בלמידת השפה המדוברת, ושתיהן ברמה גבוהה מאוד".

מה ההבדל המהותי בין ערבית ספרותית לערבית מדוברת?

"הערבית הספרותית היא משלב לשוני גבוה יותר, שנהגה ונשמע באופן אחר לגמרי מהשפה המדוברת. אם ננסה להקביל את זה לשפה העברית – זה כמו שפת התנ"ך לעומת שפה יומיומית. אם אדם ברחוב יפנה אלייך בשפה התנ"כית, סביר להניח שלא תצליחו לתקשר ביניכם בכלל. יש פער משמעותי בין צריכת תוכן כפי שהוא נוצר במקור לבין צריכת תוכן מתורגם, שנתון להטיות אישיות ולפרשנויות של המתרגם". 

אם השפה המדוברת כל כך חשובה, למה להעמיס על הסטודנטים ולא ללמוד רק אותה?

"לתפיסתנו במרכז האקדמי שלם, אי אפשר באמת להפריד בין השפה המדוברת לשפה הספרותית. אלה שני חלקים של אותה שפה, וכל אחד מהם מאפשר עיסוק והבנה של חלק אחר בתרבות הערבית – ללא ידיעת השפה הספרותית אי אפשר לקרוא מחקרים או להאזין לחדשות, חלק חשוב בעבודה של מזרחן, וללא דיבור של השפה היומיומית הפשוטה – אי אפשר להבין לעומק סוגיות חברתיות, ואז נוצר פער בין התיאוריה לבין היישום בשטח. הוראת השפה הספרותית במרכז האקדמי שלם היא שונה וייחודית: השיטה מעודדת דיבור והבנה בספרותית על כל גווניה ורבדיה, כך שהסטודנטים יוצאים עם יכולות נוספות מלבד קריאה וכתיבה, כגון הבנת מהדורות חדשות ותוכניות אקטואליה, וכן יכולת להתראיין ולנהל דיונים ועימותים (Debate) בשלל נושאים".

אם יוצאים מגיעים להישגים נפלאים

במרכז האקדמי שלם פותחה שיטת לימוד ייחודית להקניית השפה הערבית. השיטה עשתה לה כנפיים, וגררה התעניינות מצד ראשי תוכניות באוניברסיטאות מובילות שטרחו והגיעו ל"שלם" כדי להתרשם מקרוב.

מה מיוחד בשיטת הלימוד של "שלם"?

"שיטת הלימוד שלנו מחולקת לכמה חלקים. בשלב הראשון לומדים את הבסיס לשפה, קריאה ודקדוק, וכך מתאפשרת היכרות עם השפה הספרותית. בשלב מאוחר יותר נכנסת השפה המדוברת. החלק המהותי והמיוחד הוא שלב התרגול, שמתבצע ע"י מתרגלים "נייטיביסטים", דוברי השפה הערבית מהבית. הם פוגשים את הסטודנטים שלנו באופן קבוע ומשוחחים איתם בשפה הערבית, גם הספרותית וגם המדוברת". 

איך זה עובד בפועל?

"בתחילה, השיח מובנה ומותאם לתוכן שנלמד בכיתה כדי להקל על השיחה, ובהמשך, כשהסטודנטים כבר מכירים את המתרגלים ומסוגלים לנהל את הסיטואציה בעצמם, השיח הופך חופשי ואישי יותר. לשיח עם המתרגלים יש ערך מוסף גדול מאוד: הם מגיעים מהעולם הערבי, ולכן אפשר לנהל דיון של ממש על אקטואליה, על חיי היום יום בחברה הערבית, על ההבדלים בין מנהגיהם של הערבים הירושלמים לבין תושבי הצפון, על סוגיות חברתיות בוערות ועוד".

מיהם אותם מתרגלים, מהיכן הם מגיעים?

"בהתחלה היה באמת קשה לאתר מתרגלים טובים. נסענו לאוניברסיטאות וחיפשנו אנשים טובים שיוכלו לקחת על עצמם את האתגר. כיום יש לנו כבר מאגר של מתרגלים, רובם בעלי רקע אקדמי שעוסקים בזה כעבודה העיקרית שלהם וחלקם סטודנטים בעצמם, שמגיעים מדי פעם לתרגל עם הסטודנטים שלנו".

באיזו תדירות מתקיימים המפגשים?

"פעמיים–שלוש בשבוע. מאחר שהגילים קרובים והמפגשים קורים בתדירות כל כך גבוהה, נרקם הרבה פעמים קשר חברי בין הסטודנטים למתרגלים, וכך מתאפשר להם לעסוק בפועל בסוגיות חברתיות ובמה שמטריד את כולנו כאזרחים ישראלים. המתיחות הקיימת לעיתים סביב נושאי השיחה, דווקא משרתת את המטרה של לימוד השפה הערבית ומדרבנת את הסטודנטים להשתמש בה יותר".

ומעבר לתרגולים, האם יש עוד אמצעים ייחודיים שמשמשים אתכם לצורך הלימוד?

"מאוד חשוב לנו ליישם את התיאוריה בשטח, ולכן מעבר ללימוד השגרתי שכולל את הלימודים בכיתה ואת התרגולים, אנחנו מקיימים תוכניות קיץ מרוכזות בשנה השנייה ובשנה השלישית ללימודי התואר. במסגרת תוכנית הקיץ אנחנו נחשפים לשפה הערבית בשטח ועוסקים במשך שלושה שבועות בפרקטיקה באופנים שונים: שומעים הרצאות, משתתפים במפגשים דו-לשוניים ומסתובבים ברחוב הערבי לצורך תרגול השפה. אנחנו מקיימים ימים מרוכזים בכל מיני מקומות – אם זה סיור בשוק הערבי במזרח ירושלים, בסכנין או בשפרעם, ומשתדלים לייצר מפגשים להתנסות בדיבור חופשי".

אתה יכול לתת דוגמה למפגש כזה שקורה בשטח?

"במהלך ימי הלימוד המרוכזים, אנחנו עושים קמפינג בשטח, ישנים על איזו צלע הר באזור ערבי ומכינים יחד ארוחת ערב אותנטית. לצורך כך אנחנו עורכים רשימת קניות והסטודנטים יוצאים לרכוש פרודוקטים ברחוב הערבי בליווי המתרגלים, כאשר הרכישה מתקיימת בערבית כמובן. כשסטודנט נכנס למאפייה ומבקש לרכוש לחם, הוא פוגש את השפה כפי שהיא בחיי היום יום, ומתמודד עם האתגר של יישום הלמידה באופן לא מלאכותי ולא מתוכנן שמועיל מאוד לביטחון שלו וליכולת לעשות שימוש נכון בשפה בהמשך".

סיור של ישראלים באזור ערבי יכול להיות רגיש. האם יש מפגשים מורכבים יותר?

"אנחנו כמובן לא מגיעים לאזורים שמסוכן לשהות בהם, אבל בהחלט חשוב לנו שהסטודנטים יחוו את הפערים והמורכבות, כדי שהידע שיקבלו יהיה כמה שיותר מחובר למציאות. דוגמה מצוינת לחיבור הזה הוא סיור שאנחנו מקיימים בכפר ברטעה שנמצא באזור ג'נין. מדובר בשטח שחלקו שייך לישראל

וחלקו לרשות הפלסטינית, כאשר רק כביש אחד מפריד בין שטחי הרשויות. באמצע הכפר יש שוק, ובו אנחנו מסיירים יחד עם הסטודנטים שפוגשים את אנשי הכפר פנים אל פנים ולומדים מהמפגש על גודל המורכבות במציאות הישראלית. הסיור הזה מחבר את הסטודנטים לקורס שהם לומדים על תרבויות וזהויות שהתפתחו בקרב ערביי ישראל, שזו סוגיה מעניינת בפני עצמה".

"מי שמתאמץ – מוצא"

הצורך באנשים שמבינים את שתי השפות ויכולים לתווך ולגשר על הפער החברתי הקיים הוא צורך שעולה מן השטח במספר רבדים.

כך, למשל, אורי איזק, בוגר המרכז האקדמי שלם ומגיש חדשות בערוץ 12 שמשתמש באופן יומיומי בהבנת השפה הערבית המדוברת והכתובה במסגרת עבודתו. ידיעת השפה הערבית על בורייה מאפשרת לאורי לפרש אירועים המתרחשים במזרח התיכון באופן ישיר, ללא תיווך ופרשנות של אנשים אחרים בדרך. גם ההתפתחויות האחרונות במזרח התיכון, הכוללות נורמליזציה של היחסים בין ישראל ובין איחוד האמירויות הערביות ובחריין, הן דוגמה טובה למקרה שבו חשוב להבין ערבית: הבנה בלתי-אמצעית של הלך הרוח ברחוב הערבי סביב צעדים דרמטיים אלו היא בגדר הכרח עבור מי שעוסק באקטואליה ובמזרח התיכון.

בוגרת נוספת שעושה שימוש יומיומי בידיעת השפה הערבית היא שירה לאורנס, מקימת פרויקט 0202, מרחב וירטואלי רב-לשוני המגשר על פערי תרבות ותקשורת. פעילי המיזם מאתרים טקסטים בעלי חשיבות ברחבי הרשת, מתרגמים אותם לשפות נוספות כדי להנגיש אותם לכמה שיותר אנשים, ומפרסמים אותם באתר ובדף פייסבוק ייעודי. התוצאה: החדשות המקומיות כפי שמעולם לא הכרתם: בתרגום ישיר מעולם הערבי לעולם היהודי ולהפך.

יוסי, בסופו של דבר – מה הופך מזרחן למקצוען בעיניך?

"מזרחן טוב צריך להבין את התרבות הערבית לעומק. זה אומר להכיר את ההיסטוריה של האוכלוסייה שאותה הוא חוקר, לדעת לקרוא ולכתוב מחקרים, ולא פחות חשוב מכל זה – להיות מסוגל להבין את רחשי הלב של הציבור הרחב ולא רק את כותרות העיתונים. האינטגרציה בין כל החלקים הללו מאפשרת את הפרספקטיבה הנכונה לגיבוש דעות ולהסקת מסקנות רלוונטיות למציאות".

לסיום, ספר לנו על משפט שאתה אוהב בשפה הערבית.

"'מן ג'ד וג'ד ומן סאר עלא אלדרב וצל', שמשמעותו: מי שמתאמץ מוצא, ומי שהולך בדרך – מגיע".

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.