בימים אלו יוצא לאור הספר חוקת החירות (הוצאת שלם, 2013) של הכלכלן פרידריך האייק (1899-1992). בשנים האחרונות נקשר שמו של האייק במאבקים החברתיים נגד הסדר הכלכלי הקיים, או לזכות או לגנאי. לזכות – מכיוון שניתן לראות גם היום את ההשפעה מרחיקת הלכת שהיה לכלכלן חשוב זה. לגנאי – מכיוון שכפי שבדרך-כלל קורה במקרים כאלו, גם אלו שמדברים בעדו וגם אלו שמדברים כנגדו נוטים לעוות ולתמצת את דבריו. האייק מוצג לרוב בתור קריקטורה של הוגה קפיטליסטי קיצוני, מה שגורם לכך שאנשים רבים פוסלים אותו בטרם קראו את דבריו. אך האם תדמית זו מוצדקת? חוקת החירות עשוי להפתיע את קהל הקוראים, הן את מצדדיו והן את מקטרגיו. כאן מובא החלק הראשון של ההקדמה לספר, מאת גל גרזון.
בימים אלו יוצא לאור הספר חוקת החירות (הוצאת שלם, 2013) של הכלכלן פרידריך האייק (1899-1992).
בשנים האחרונות נקשר שמו של האייק במאבקים החברתיים נגד הסדר הכלכלי הקיים, או לזכות או לגנאי. לזכות – מכיוון שניתן לראות גם היום את ההשפעה מרחיקת הלכת שהיה לכלכלן חשוב זה. לגנאי – מכיוון שכפי שבדרך-כלל קורה במקרים כאלו, גם אלו שמדברים בעדו וגם אלו שמדברים כנגדו נוטים לעוות ולתמצת את דבריו. האייק מוצג לרוב בתור קריקטורה של הוגה קפיטליסטי קיצוני, מה שגורם לכך שאנשים רבים פוסלים אותו בטרם קראו את דבריו. אך האם תדמית זו מוצדקת?
חוקת החירות עשוי להפתיע את קהל הקוראים, הן את מצדדיו והן את מקטרגיו.
כאן מובא החלק הראשון של ההקדמה לספר, מאת גל גרזון.
בתודעת רבים נקשרו פרידריך האייק וספרו חוקת החירות לתמונתה של מרגרט תאצ'ר המחזיקה בידה עותק של הספר, מטילה אותו על שולחן ועידת השמרנים ומצהירה: "בזה אנחנו מאמינים". יריביה של תאצ'ר הם שעיצבו במידה רבה את דימויה הציבורי, אך היא עצמה, ותומכיה בעקבותיה, אימצו את הממד הכוחני והפשטני שבו, ואתו גם את הדרך שבה נזכר האייק כקפיטליסט חסר פשרות, המוכן שעניים ימותו מתחת לגשר ובלבד שעקרונות השוק החופשי לא ייפגעו. מי שיעיין בחוקת החירות אכן ימצא בו דבקות בכללי השוק החופשי. אך הקורא עשוי להיות מופתע — הן בשל חלק מן התכנים, הן בשל עניין מהותי יותר. מצד התכנים, חוקת החירות מכיר בצורך בקיומה של רשת ביטחון חברתית ובקיומם של שירותי רווחה הקשורים אליה, ומסתייג מהטלת מסים עקיפים ששיעורם גבוה מזה של המסים הישירים. בצד המהותי, הקורא יופתע מן המקום הנרחב שהספר מקצה לעניינים שאינם כלכליים: שלטון החוק, משקלן של זכויות האדם ועצמאות בתי המשפט. מתוך עשרים ושישה חלקי הספר, שבעה בלבד עוסקים ישירות בכלכלה ובמינהל ציבורי. תשעה־עשר החלקים האחרים עוסקים ברעיון החירות ובמנגנונים השומרים עליו. החוק, חוזר האייק ואומר, חשוב מן היעילות ומן הרווח. מי שמוותר על החוק ועל הגופים המבטיחים אותו יוותר על החירות ועל כל מה שהחירות הביאה למערב: נוחות חומרית, מידה של רווחה, ובעיקר היכולת ליצור ולהתקדם.
החוק כבורר עליון אינו תולדה של חשיבה מופשטת. הציות לו הוא תולדה של מסורת. עלינו לכבד אותו, לא משום שכולו רציונלי ונעדר פגמים, ולא משום שהוא מיטיב תמיד עם מטרותינו האישיות, אלא דווקא משום שאינו מושלם ותוצאותיו הפרטניות לגבינו אינן ידועות לנו תמיד. ציות לעקרונות נייטרליים המגולמים בחוק אינו מורה על כך שהם נכונים פילוסופית, אלא על כך שבמהלך הניסוי והטעייה ההיסטוריים שמהם מורכבות תולדות המערב התברר שציות כזה חיוני ללכידות החברה וליצירת מידה של אוטונומיה לכל אחד מן היחידים בתוכה. ייתכן שבכל נסיעה נתונה היינו מגיעים ליעדנו מהר יותר לו היינו מתעלמים מהתמרורים, וסביר להניח שמיקומם של חלק מהתמרורים לא יעמוד במבחנה של בדיקה לוגית, אך במקום שבו אנשים מתעלמים מתמרורים מטעמי נוחות או היגיון מופשט הופכת הדרך מסוכנת מדיי למעבר. כמו הסדרי התנועה כך גם החוק הוא מערכת נייטרלית שלא כל היבטיה ניתנים לניתוח, המאפשרת לנו לנהל את חיינו המשותפים באופן סביר. הישגה העיקרי של מערכת החוק הוא שהיא מאפשרת לנו מידה של שליטה בחיינו, שכן היא מייצבת את הסביבה החברתית ומצמידה מראש תווית מחיר ידועה וברורה לכל פעולה שלנו ושל זולתנו. בסביבה כזאת יכול היחיד להיות אחראי, כלומר לצפות מראש חלק מתוצאות מעשיו, וממילא גם להיעשות צפוי לאחרים.
המוסד שעלול לסכן יותר מכל את יציבותה של מערכת זו הוא הממשלה. ממשלות הן מונופולים מעצם הגדרתן. גופים עסקיים והתנדבותיים שונים יכולים להתקיים זה לצד זה, אך בכל מדינה יש רק ממשלה לגיטימית אחת. בידי הממשלה יש עוצמה קטלנית בדמותם של צבא ומשטרה. מוסד שאין לו מתחרים ושבידו הסנקציה האולטימטיבית — השמדת הגוף — עלול להפוך את שדה הפעולה של היחיד לשרירותי. כשנעשה לו עוול פונה היחיד לרשויות החוק, אך למי יפנה אם רשויות החוק עצמן הן מחוללות העוול? החלטותיהם של בעלי עוצמה שאינם כפופים לחוק יכולות להיות מועילות ונבונות, אך הן עדיין שרירותיות, ועלולות להשתנות מהיום למחר כי אין מי שיבלום אותן או יבקרן. בצִלו של משטר כזה יפסיקו הנתינים ליזום ולחדש. הגבלת הרשות המבצעת בידי החוק היא אפוא ההכרח הדחוף ביותר הנוגע להבטחת החירות. מכאן החשיבות שהאייק מייחס לעצמאותם של בתי המשפט וליכולתם לשקול שיקולים המנותקים מן הצרכים המיידיים של השלטונות.
האייק מצדד בשוק החופשי מאותן סיבות שבשלן הוא מצדד בשלטון החוק. מחירים המשקפים איזון בין היצע לביקוש שהם תולדת פעילותם של אנשים רבים, מתפקדים כגורם נייטרלי שאינו תלוי ברצונו השרירותי של איש. בדומה לחוק, השוק מבטא הסדר ספונטני ולא שיטה סדורה: זוהי מערכת משותפת לכל המייצבת את חיי היחיד בתחום הכלכלי כשם שהחוק עושה זאת בתחום המשפטי־פוליטי. לכך מתווספים יתרונות אחרים של השוק החופשי, ובראשם גמישותו ועלותו הזולה. כדי לאתר רצונות וצרכים אין צורך לשלם לפקידים ולסוקרים. די בכך שמוציאים מוצר למכירה. אם אין הוא נקנה במחירו הראשוני — הוא יוזל עוד ועוד, עד שייעלם מן השוק. לעומת זאת, אם הוא נדרש, ניתן יהיה להשתמש ברווחים ממכירתו לחידוש הייצור כדי לספק את הביקוש העולה. התהליך הוא מהיר ויעיל משום שפרנסת היזמים תלויה בקשב לרצון הצרכנים — וזאת בניגוד לפקידי ממשלה, שמשכורתם משולמת בין שיש לשירותיהם דרישה מצד הציבור בין שלאו.
[…]
להמשך קריאה לחץ כאן.
רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.
