הסכם השלום עם איחוד האמירויות משנה את כללי המשחק במזרח התיכון

"הסכם השלום עם איחוד האמירויות משנה את כללי המשחק במזרח התיכון": ריאיון עם רוברט ג'יי סילברמן

האם האירועים האחרונים במזרח התיכון מבשרים על תפנית ביחסי ישראל ומדינות ערב, או שמדובר באירוע זניח שאין לו השלכות משמעותיות? פוליטיקאים ופרשנים רבים מנסים לנבא מה יקרה בעקבות הסכם השלום המתגבש עם איחוד האמירויות. רוברט ג'יי סילברמן, דיפלומט אמריקאי בכיר ומרצה במרכז האקדמי שלם, מספק לנו זווית מבט ייחודית.

29 בספטמבר 2020  |  מאת: מערכת תוכן ועניינים

במשך 27 שנים שירת רוברט סילברמן בתפקידים בכירים במשרד החוץ האמריקאי. במסגרת עבודתו במחלקת המדינה של ארה"ב שימש במגוון תפקידים במזרח התיכון, וכיום הוא חולק את הידע הרב שצבר כמרצה למדינות המפרץ בתוכנית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם במרכז האקדמי שלם, ובקורס דומה שיתחיל ללמד בקרוב בטורקיה. נוסף על כך הוא מכהן כנשיא Inter Jewish Muslim Alliance, ארגון אמריקאי המאגד מנהיגים יהודים ומוסלמים בארה"ב לדיון בענייני אנטישמיות וחוסר סובלנות, מייעץ לארגונים נוספים בעלי מטרות דומות וכותב לכתבי עת ולעיתונות מאמרים בענייני מדיניות חוץ.

הסכם השלום עם איחוד האמירויות משנה את כללי המשחק במזרח התיכון

רוברט בארוחת ערב בביתו של ראש עיריית תיכרית עיראק, דצמבר 2003.

נסו לדמיין מצב שבו שלושה רבעים מהאוכלוסייה בישראל הם עובדים זרים

האם אתם יודעים לנקוב בשמותיהן של מדינות המפרץ? כדי להתחיל לדון במשמעות הסכם השלום עם איחוד האמירויות הערביות, כדאי לקבל קודם רקע ולהבין את האזור שבו שוכנת המדינה ואת האתגרים העומדים בפני המדינות באזור.

רוברט, מהן מדינות המפרץ ומה חשוב לדעת עליהן? 

אנחנו מדברים על שש מדינות קטנות יחסית – איחוד האמירויות הערביות, קטאר, כווית, עומאן, בחריין וערב הסעודית, שהיא דווקא מדינה גדולה ושטחה כמעט שווה בגודלו לשטח של כל מערב אירופה. מה שמעניין במדינות האלו זה שהרוב הגדול של האוכלוסייה הם לא אזרחים. קטאר זו הדוגמה הטובה ביותר: מתוך כשני מיליון תושבים רק כ-300,000 הם אזרחי המדינה. נסי לדמיין לעצמך מצב שבו שלושה רבעים מהאוכלוסייה בישראל הם עובדים זרים ולא אזרחים, זה משנה את התבנית החברתית לחלוטין.

כיצד נוצר המצב הזה? 

הממשלות במדינות המפרץ רצו לבנות ולפתח את המדינות במהירות גדולה, אבל לא היו להן מספיק אנשים ובעלי מקצוע. היה חוסר גם מבחינה מספרית וגם מבחינה איכותית. לכן, הביאו המון אנשים מאירופה, ארה"ב וגם ממדינות ערב, וכך קרה שאפילו שרים בממשלות לא היו אזרחי המקום. כששֵירַתִי במצרים, היה לי חבר במשרד החוץ המצרי שהגיע ממשפחת מקומית אך נולד בקטאר, שם כיהן אביו כשר המשפטים עקב מחסור בעורכי דין קטארים המתאימים לתפקיד.

איך משפיע הנתון הזה על סדר היום הציבורי במדינות המפרץ? 

זה באמת מצב מעניין. כל מדינה מתמודדת עם זה באופן שונה, ואיחוד האמירויות מתמודדת עם זה באופן היצירתי ביותר – הם הקימו למשל משרד מיוחד לסובלנות, מתוך רצון ליצור מדיניות רשמית של סובלנות ולגרום לאנשים להרגיש חלק מהחברה ומהמדינה על אף שהם לא אזרחים שלה. אגב, יש גם קהילה יהודית גדולה מאוד שנמצאת במדינה. יש להם בית כנסת וחיי דת מלאים והם עובדים שם, חלקם אפילו המון שנים.

"השלום עם איחוד האמירויות הציב פרדיגמה חדשה לנורמליזציה של היחסים עם ישראל"

בשבועות האחרונים נמצא הסכם השלום עם איחוד האמירויות הערביות בראש הכותרות, ולא בכדי. מדובר בצעד מפתיע שעשוי לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון, ולהשפיע על מעמדה של ישראל באזור ועל הסכסוך הישראלי–פלסטיני.

האם הסכם השלום עם איחוד האמירויות הוא מאורע היסטורי או שאנחנו מפריזים בחשיבותו? 

השלום הזה הוא אירוע היסטורי חשוב מכמה סיבות. הסיבה הראשונה היא סיבה כלכלית – מדובר במדינה עם כלכלה מאוד חזקה ומתקדמת במזרח התיכון, ושיתוף הפעולה עם ישראל יכול להועיל לשתי המדינות. הסיבה השנייה היא צבאית – לאיחוד האמירויות יש צבא חזק מאוד, ויחד עם ישראל הם יכולים להפוך לכוח הרתעה משמעותי במזרח התיכון, הנצרך לאור איומי טרור ואחרים מכל מיני כיוונים. הסיבה השלישית, שהיא חשובה, היא הפרדיגמה החדשה שנוצרה.

מהי הפרדיגמה החדשה הזו? 

עד היום, הפרדיגמה בארצות ערב הייתה שישראל צריכה לפתור את הבעיה שלה עם הפלסטינים ולעשות איתם הסכם מלא, הכולל בירה פלסטינית במזרח ירושלים, ורק אז תישקל אפשרות לנרמל את היחסים. עכשיו נוצרה פרדיגמה חדשה, הנובעת מתוך הבנה שנורמליזציה טובה לשני הצדדים ולא רק לישראל, ואף משפיעה על היכולת לסייע לפתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני. גם בחזית מול איראן ההסכם הזה מחזק את ישראל, כי שתי המדינות יכולות לעבוד כעת באופן רשמי ומוצהר נגד האיום האיראני.

האם השלום עם איחוד האמירויות דומה לשלום שנעשה עם מצרים וירדן? 

זה מצב שונה, כי איחוד האמירויות הסכימה לעשות הסכם "חם" ומלא שכולל שיתופי פעולה הדדיים. ההסכם לא נבע מתוך פחד שישראל תפגע במדינה, אלא מתוך הבנה שיש פה תועלת לשני הצדדים. אגב, זהו הסכם רביעי ולא שלישי לישראל – יש גם את ההסכם עם מאוריטניה משנת 1999 שהרבה אנשים לא זוכרים.

חודשיים לפני: הסטודנטים בשלם כבר עסקו באפשרות להסכם השלום המפתיע

במסגרת עיסוקו כדיפלומט הסתובב סילברמן בארצות רבות בעולם, הכיר אנשים חשובים ובעלי ידע מקצועי וכעת, כשהוא עוסק בהוראה ביותר ממדינה אחת, הוא מביא איתו פרספקטיבה רחבה ותפיסת עולם מעניינת אל מסדרונות האקדמיה.

רוברט, נשמע שלא משעמם לך. מה גרם לך לעזוב את העשייה הדיפלומטית ולעסוק בהוראה ובעשייה חברתית? 

אהבתי מאוד את העשייה הדיפלומטית, אבל יש שלב בחיים שבו בן אדם רוצה לעשות דברים אחרים. זאת הרגשה פנימית ואינדיבידואלית. אני נהנה מאוד ממה שאני עושה היום, ואני חושב שזה המשך ישיר של מה שעשיתי קודם – אני עוזר ליצירת קשרים בין אנשים וקהילות, וגם העיסוק שלי בהוראה במרכז האקדמי שלם הוא חלק מזה, כשאני בעצם מעניק לסטודנטים ידע שיסייע להם להשפיע חברתית.

מדוע בחרת ללמד במרכז האקדמי שלם? 

אני חושב שלימודים הומניסטיים הם הבסיס החשוב ביותר למימוש תוכניות גדולות, ולכן אני אוהב מאוד את מה שקורה במרכז האקדמי שלם וגם מלמד שם בעצמי. לימודים הומניסטיים הופכים אדם לבעל מחשבה ופרספקטיבה שמאפשרות לו להבין את העולם טוב יותר. לפני כמה שנים הבן שלי רצה ללמוד לתואר שני, והגיע לאוניברסיטת "ייל" בסינגפור, שם מוצעת תוכנית לימודים לתואר שני שדומה מאוד לתוכנית של המרכז האקדמי שלם לתואר ראשון. הסיבה שהתוכנית נוצרה היא שלסינגפורים אין מספיק ידע מערבי, שחשוב מאוד בעולם המודרני. אני מאוד בעד הבסיס הזה לקידום החברה והבנה של העולם. אם יש לך את הבסיס הזה – כל השאר יגיע מאליו, ויוכיחו זאת ניירות העמדה המצוינים שקיבלתי מהסטודנטים בשלם.

ניירות עמדה של סטודנטים? על מה מדובר? 

לפני כחודשיים אפשרתי לסטודנטים להגיש ניירות עמדה במקום עבודת גמר. הם הגישו לי ניירות עמדה בנושא איחוד האמירויות לפני שהסכם השלום עם ישראל יצא לפועל, והתרשמתי מאוד מהרעיונות היצירתיים שעלו שם. הרעיונות נגעו לשיתופי פעולה במגוון עולמות תוכן, מקולנוע ותיירות ועד חקר החלל, ואני חושב שאת חלקם יהיה אפשר לקדם.

"אנחנו לוקחים כמובן מאליו את מה שיש לנו פה בישראל"

אחד הדברים שעליהם שמים דגש ב"שלם" הוא לימוד השפה הערבית. הסטודנטים משקיעים נתח נכבד מזמנם בלימוד ובתרגול השפה הכתובה והמדוברת כאחד. הם נעזרים במתרגלים ויוצאים להתנסויות בשטח.

מהי החשיבות של ידיעת השפה הערבית כשרוצים להבין את המזרח התיכון? 

המזרחן וההיסטוריון הנודע ברנרד לואיס ז"ל, שהיה הפרופסור שלי כשלמדתי בארה"ב, אמר לי פעם: אם אתה רוצה להבין את המזרח התיכון אתה צריך לדעת לפחות ארבע שפות: עברית, ערבית, טורקית ופרסית. להכיר שפה זה הבסיס להיכרות עם התרבות, והשפה הערבית חשובה ביותר לפיתוח מנהיגות אזרחית חכמה שמבינה את הקונפליקטים המקומיים.

כמה השפעה יכולה להיות למנהיגות אזרחית?

אני באופן אישי חושב שהיכולת והאפשרות של החברה האזרחית להשפיע בחברה דמוקרטית הן גדולות מאוד. אני מאמין מאוד במנהיגות אזרחית, ולכן אני מעודד מקומות כמו המרכז האקדמי שלם, שמכינים אנשים לעולם שבחוץ ומלמדים אותם מה שצריך כדי להיות בעלי ידע והבנה על העולם ועל מה שקורה בו, שזה הבסיס להובלת מהלכים חברתיים משמעותיים.

מהי לדעתך המשימה שלנו במזרח התיכון? 

אנחנו לוקחים כמובן מאליו את מה שיש לנו פה, אבל הסבא והסבתא שלנו יכלו רק לחלום על זה. המשימה שלנו עכשיו היא להיות ארץ יהודית עצמאית וחזקה, ואחד הפרמטרים לחוזק של מדינה זה יחסים טובים עם השכנים שלה. זאת המשימה, לשם אנחנו צריכים לשאוף, ומתוך הניסיון המקצועי שלי – אני יודע שזה אפשרי ושיש הרבה מדינות שרוצות בזה.

הסכם השלום עם איחוד האמירויות משנה את כללי המשחק במזרח התיכון

במחבואו של סדאם חוסיין "חור העכביש" יום לאחר שנלכד סדאם, עם מושלי המחוז

מדברים על האפשרות שמדינות נוספות יעשו הסכם שלום עם ישראל. מה אתה חושב על זה? 

מה שישפיע על הרצון של מדינות אחרות לנרמל את היחסים שלהן עם ישראל יהיה כנראה התועלת שתצמח מההסכם החדש עם איחוד האמירויות. אני אישית אופטימי ומאמין שגם עם עיראק יהיה שלום בסוף. אני יודע שהם היו רוצים, גם הסונים וגם השיעים, אבל האיראנים לא מאפשרים את זה. בכל מקרה, ההסכם עם האמירויות כל כך חשוב, שגם אם ייחתמו הסכמי שלום רק עם איחוד האמירויות ובחריין בזמן הקרוב אני אומר "דיינו".

שאלה לסיום: מכל מה שסיפרת על עצמך ועל העשייה שלך, מה הדבר שאתה הכי אוהב לעשות? 

אני נהנה מהכול, אין לי איזו רשימה של דברים שאני אוהב יותר לעשות, אבל אני יכול להגיד שאני מאוד אוהב להיות בארץ ישראל.

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.