הסיפור הישראלי: "ערבים רוקדים" עם סייד קשוע

הסיפור הישראלי: "ערבים רוקדים" עם סייד קשוע

את סייד קשוע, הסופר והתסריטאי עטור הפרסים והשבחים, הסטודנטים שלנו פגשו מעבר לים. לא רק מעבר לים הפיזי אלא מעל התהום הרגשית שהועמקה בימים של מתיחות ביטחונית ברחבי הארץ. במפגש כן הם פגשו את דרכו הייחודית של קשוע להתמודד בהומור נוקב עם נושאים רגישים וכואבים

22 ביוני 2021

שעת אחר הצוהריים. הימים הם ימי הפסקת האש בסיום מבצע "שומר החומות". תחושת המתח עדיין לא התפוגגה וכל צליל של אופנוע שמעלה הילוך או צופר של אמבולנס קוטע את השיחה במחשבה "האם צריך לעצור הכל ולרוץ למרחב מוגן?" במסדרונות המרכז האקדמי שלם הסטודנטים מתאספים במועדון. הערב מתקיים מפגש בסדרת "הסיפור הישראלי", המאפשרת לסופרים ולהוגים בולטים בישראל לבחור טקסטים מכוננים ולדון בהם עם הסטודנטים. בסדרה התארחו בעבר דוד גרוסמן, א.ב. יהושע ואחרים.

בתזמון מיוחד נוכח המאורעות האקטואליים, האורח הפעם הוא העיתונאי, התסריטאי, הסופר והפובליציסט ערבי-ישראלי סייד קשוע, שזכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2005 ובפרס קוגל לספרות. ספריו, וביניהם "ערבים רוקדים" שבו נדון הערב, הם רבי־מכר שתורגמו למספר שפות ואין מי שלא מכיר את יצירתו הטלוויזיונית שהפכה לקאלט – "עבודה ערבית".

הסיפור הישראלי: מתחילים בטקסט, ממשיכים למחבר

כחלק מהרעיון ההומניסטי שמוביל את המרכז האקדמי שלם, לקראת מפגשי הסיפור הישראלי, הסטודנטים קוראים את ספרי המקור ללא תיווך ומגבשים עליהם דעה ישירה. לפני ההרצאה הסטודנטים נחלקים לקבוצות דיון ומשוחחים על הספר.

הדיונים בכיתות השונות היו טעונים ומרגשים במיוחד, שכן הקריאה של הספר שמתאר את סיפור התבגרותו של נער ערבי מטירה ואת יחסי המשיכה–דחייה שלו עם החברה הישראלית מגיעה על רקע ימים של מתיחות ביטחונית בעזה ובערים המעורבות בישראל. בשיחות העלו הסטודנטים את סף הרגישות העולה, את מורכבות הקונפליקטים, והיו גם שתיארו את המתח בכך שלא יכלו להכיל אותו ושמדי יום הספר נותר יתום על השידה.

כיוון שמקום מושבו של קשוע כיום הוא ארה"ב, המפגש מתקיים כמיטב המסורת בשנת הקורונה – על מסכים. בזמן שהסטודנטים והסטודנטיות תופסים את מקומם על המרקע, מופיעות דמויותיהם של סייד קשוע היישר מסנט לואיס, ושל בוגר מחזור ג' און דגן היישר מתל אביב. המושבים מתחממים לקראת שיחה על תהליך הכתיבה, על הרקע האוטוביוגרפי של סייד קשוע ועל איך כל אלו משתלבים בתוך החוויה הישראלית שלו.

"אני נראה יותר ישראלי מישראלי ממוצע. אני תמיד שמח לשמוע את זה מיהודים. 'אתה ממש לא נראה ערבי' הם אומרים. יש כאלה שטוענים שזאת גזענות, אבל אני תמיד התייחסתי לזה כאל מחמאה. כהצלחה. הרי זה מה שרציתי להיות, יהודי. עבדתי על זה קשה ובסוף הצלחתי"
[ערבים רוקדים, 67]

כריכת הספר "ערבים רוקדים"

הספר "ערבים רוקדים" נכתב בגוף ראשון מפיו של גיבור הספר איאד. הוא מוזכר בשמו פעמים ספורות. כל אלו, בשילוב קווי הדמיון הרבים בין עלילת הספר לחייו של קשוע, מחזקים את הקול האישי שלו ומקנים את התחושה שהספר ספק עלילתי-בדיוני ספק אוטוביוגרפי. לא פלא, אם כן, שהשיחה עם קשוע הפליגה מהר מאוד מדיון ספרותי טהור למחוזות המציאות הישראלית-פלסטינית כפי שאנחנו מכירים אותה.

"אם אתה רוצה להגיד לאנשים את האמת – כדאי להצחיק אותם"

"כנראה אם היינו מדברים לפני שלושה שבועות כולנו היינו בתודעה אחרת", פתח און את השיחה, "אבל דווקא בגלל המצב הזה, ברור לנו שהדרך לריפוי היא בהקשבה לכאביו של הצד האחד וזה בדיוק מה שהצליח לעשות סייד קשוע, ועוד בעברית".

סייד, מהי חשיבותה של השפה בעיניך?

"השפה היא כלי חשוב במלחמה הלאומית. השפה מגדירה תרבות וזהות, ובמובן הזה אני תמיד מרגיש מואשם על השימוש בעברית. האמת היא שאני לא אוהב לכתוב. אם הייתי מוצא עבודה אחרת הייתי לוקח אותה, אבל מהמקום שבו אני נמצא אני יכול להגיד שהבלבול התלת שפתי אידיאלי לכתיבה, פחות לשיווק".

כיצד מגיע הומור לתוך סיטו%D

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.