לקבל ציון טוב בעבודה זה משמח, לזכות לפרסם מאמר בכתב עת זה מרגש, ולזכות בפרס על אותה עבודה זה כבר כבוד של ממש. כל זה קרה לאריה גרין, שכתב עבודה מרתקת על הגותו הכלכלית של ז'בוטינסקי במסגרת לימודיו במרכז האקדמי שלם.
אריה גרין לא אוהב מבחנים, עוד מהתיכון. "אחד הדברים שהתלהבתי מהם בשלם, נוסף על התחושה הקהילתית והיחס האישי", מסביר גרין, "הוא שאת הידע שרוכשים בקורסים לא מתרגמים לשינון ובחינה כמו בכל מקום אחר, אלא רוב הציונים הם על עבודות, בדגש על כך שכאשר אתה כותב על משהו, זה חייב להיות חדשני או מעמיק".
זו הסיבה שגרין גם התחבר מאוד למרכז הכתיבה הפועל במרכז האקדמי שלם, "שבו לומדים כתיבה שמשמשת אותי באופן פרקטי יום יום". כנראה הוא יודע על מה הוא מדבר, שכן אחת העבודות הסמינריוניות שכתב גרין במהלך התואר זיכתה אותו בפרס מחקר של מכון ז'בוטינסקי בישראל.
העבודה נכתבה במסגרת קורס של דוקטור אסף ענברי על ציונות וספרות עברית, הסוקר הוגים שונים, כתביהם ומשנתם, ואף פורסמה כמאמר בכתב העת "השילוח". עוד לפני הקורס התעניין גרין בהגותו הכלכלית של ז'בוטינסקי, אך הקורס נתן לו את הדחיפה הסופית לכתיבת העבודה.
אריה, מדוע הגותו הכלכלית של ז'בוטינסקי היא נושא שמעניין אותך? 
"מה שמשך אותי בהגותו הכלכלית של ז'בוטינסקי, זה שמצד אחד יש כאלה שמעריצים את ז'בוטינסקי בחוגים ליברלים שמקדמים שוק חופשי, ומצד שני הרבה מהרעיונות שלו הם רעיונות שיותר מזוהים עם הציבור השמאלני, מה שמכונה רעיונות שתומכים בגישה של סוציאל דמוקרטיה, הכוללת תמיכה ממשלתית רחבה וכדומה. הרבה זמן אמרתי שכאשר יזדמן לי אני אחקור את זה, כדי להבין אם אלו שני צדדים של אותו המטבע, או אדם שאמר דברים הפוכים, והקורס אפשר לי לחקור זאת".
אתה יכול לתת דוגמאות לסתירה הזו?
"במאמר הנודע 'הגאולה הסוציאלית' שכתב ז'בוטינסקי ב-1934, שהוא ליתר דיוק שיחה דמיונית עם סוציאליסט, מתאר ז'בוטינסקי את עקרון חמשת המ"מים. אנחנו לומדים שם על התפקיד החשוב שהוא מייחס למדינה בכל הנוגע לשמירה על רווחתם החומרית של אזרחיה: מזון, מעון, מלבוש, מורה, מרפא. מצד שני, אפשר למצוא דוגמאות הפוכות שמעידות על רצונו של ז'בוטינסקי להגדיל את חירותו של כל אזרח ואזרח, למשל – 'האדם נועד להיות חופשי. רק במקרים יוצאים-מן-הכלל מותר להופכו לחלק ממנגנון'. מדבריו ניכרת גם השאיפה להקטין את תפקידו של הממשל ככל האפשר – 'המוסד היותר בריא ונורמלי והנעים ביותר לכל המלכים הוא "מדינת המינימום", כלומר מדינה הפועלת רק במקרה של נחיצות ממשית'/"
הצלחת למצוא הסבר לסתירות האלה במסגרת העבודה?
"המסקנה המרכזית שלי מהמחקר היא שהרעיונות החברתיים של ז'בוטינסקי כמו תמיכה ממשלתית הם יחסית מצומצמים, והרעיונות האוטופיים שיכולים לכאורה להתחבר לרעיונות סוציאליסטיים-קומוניטסיים הם רעיונות שבאים מהיסוד הלאומי שלו. בסופו של דבר, בפרקטיקה, במעשים שעשה בחייו, הכף נוטה במובהק לליברליזם"
ד"ר אסף ענברי מסכים עם מסקנת העבודה שלך?
"ידעתי שד"ר ענברי נמצא בעצמו בקונפליקט לגבי מהות עמדותיו של ז'בוטינסקי, והקונפליקט הזה כנראה נשאר, כיוון שהוא לא הסכים עם המסקנות שלי. עם זאת, באותה הנשימה הוא הוסיף שהרעיון מוצג טוב וכתוב היטב, ובמילותיו: 'זה שאני לא מסכים עם העבודה שלך, לא אומר שהיא לא טובה', והוא אכן נתן המלצה על העבודה למכון ז'בוטינסקי".
ומה עכשיו, אחרי שזכית בפרס מכון ז'בוטינסקי?
"זה היה משמח מאוד כשהתבשרתי שזכיתי, והוזמנתי לטקס מרגש מאוד. אני ממשיך להתעניין בנושא של הגות פוליטית, ליברליזם וקפיטליזם וכתבתי על נושאים אלה עבודות נוספות. אני מרגיש שאם הייתי לומד בחוג למדעי הרוח באוניברסיטה לא הייתי מקבל את ההזדמנות הזו, שכן לשיטת הלימודים ההומניסטית ולמרכז האקדמי שלם יש חלק גדול בעשייה הזו".
חוץ מכתיבה, אתה מעורב במיזמים נוספים?
"אני עושה מעברים מכתיבה לעשייה. כך, למשל, עבדתי במשרד המשפטים והתעסקתי ברגולציה ובקשיים שיש מול רשויות ממשלתיות. זה היה מעבר ממצב שבו אני לא רק מסקר ומתחקר ומנסה לשפר ברמה הממשלתית, אלא רואה בפרקטיקה את ההתמודדויות שיש לציבור. לפעמים זה באמת מזעזע לראות כמה מסבכים אזרחים תמימים שנאלצים להתמודד עם מערכת בירוקרטית מטורפת. התעסקתי לא מעט בהבנה רחבה יותר של רשויות ממשלתיות ויחסים בין רשויות שונות, רגולציה ומשמעותה ומה הרציונל מאחוריה. התופעה הזו של בירוקרטיה מרתקת אותי, ואולי בעתיד אצליח לשנות ולשפר אותה".
ובמה אתה עוסק כיום?
"כיום אני עובד ב'נפש נפש', ארגון המסייע ליהודים לעלות למדינת ישראל מצפון אמריקה ומארצות נוספות דוברות אנגלית. אני משמש יועץ עלייה לעולים החדשים ומלווה אותם עוד כשהם בחו"ל ועד שנה אחרי העלייה לארץ, ועוזר להם בתכנון העלייה, מציאת מקום מגורים מועדף, סיוע בהשמה, ובכל מה שצריך כדי לעבור את תהליך הקליטה באופן הטוב ביותר. אני חש שאני מבצע שליחות חשובה וזה נותן לי המון סיפוק".
אם יש קו אחד שמחבר כמעט את כל הסטודנטים והבוגרים של שלם זה הקשר ההדוק בין חשיבה מעמיקה, הצגת טיעון משכנעת והרצון לחבר את שני אלה לעשייה בשטח, כזו שתיטיב עם החברה.
רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.
