האביב הערבי והשפעתו על ערביי ישראל

על הספר החדש של ד"ר יוסרי ח'יזראן

1 בספטמבר 2019

כיצד השפיע "האביב הערבי" על האזרחים הערבים בישראל? לדעתו של ד"ר יוסרי ח'יזראן,המחבר (יחד עם מחמד ח'לאילה) של הספר "נטושה לגורלה – החברה הערבית בצל האביב הערבי", התשובה לשאלה זו היא המפתח להבנת החברה הערבית בישראל 2019.

השורה התחתונה: את האזרחים הערבים בישראל יותר מעניינות היום סוגיות אזרחיות בנושאים כמו חינוך, בריאות, תעסוקה, בנייה לא חוקית ומאבק נגד פשיעה, מאשר סוגיות לאומיות כמו בג"ץ חאן אל אחמר או הדילמה אם לשיר את "התקווה" בטקסים.

מירכא להרווארד

האביב הערבי והשפעתוהפרופיל האקדמי של ד"ר יוסרי ח'יזראן מעורר כבוד: דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית, התמחות בת שנתיים באוניברסיטת הרווארד היוקרתית, פרסום ספרים ומאמרים, וכיום מרצה בכיר במרכז האקדמי שלם ועמית מחקר במכון טרומן. הדרך הארוכה שעשה הנער שנולד בסמטאות היישוב ירכא עד להיכלי הרווארד מרשימה ומעוררת השראה. אך ד"ר ח'יזראן לא שוכח מאין הגיע. בשיחה עימו ניכר כי נפשו קשורה בנפשם של אחיו, האזרחים הערבים בישראל, וכי את כל מרצו האינטלקטואלי הוא משקיע כדי לקרב אותם אל המרקם הישראלי ולשלבם בו.

בספר מציע לנו ד"ר ח'יזראן נקודת מבט מרעננת ומקורית על החברה הערבית הישראלית. יש שיאמרו שהוא אף נושא עימו בשורה אופטימית. אבל לפני כן – כך הוא מתעקש – חייבים להכיר בשינויים שחלו בחברה הערבית בעשור האחרון.

חוק וסדר

נייר הלקמוס לפענוח החברה הערבית, על פי ד"ר ח'יזראן, נמצא בהשלכות האביב הערבי. "האפקט האנרכיסטי שאפיין את המהפכות העממיות מתוניסיה עד סוריה מ-2011, והמגמה של התפרקות סמכותה של המדינה, האדירו את הלגיטמציה של מדינת ישראל וסמכותה כישות מדינתית עוצמתית ושומרת חוק", טוען ד"ר ח'יזראן וממשיך: "האזרחים הערבים בישראל השקיפו על המתחולל בעולם הערבי: מלחמת האזרחים בסוריה, הפגנות הדמים במצרים ומראות הזוועה בלוב – ובליבם נזרעה ההבנה כי עליהם לסמוך את ידיהם על מדינת ישראל, שומרת החוק והסדר".

מסקרים שערכו ח'יזראן וח'לאילה עולה כי בין השנים 2011 ל-2016 התפתחה בקרב ערביי ישראל מגמה מובהקת של העדפת השיח האזרחי על פני השיח הלאומי. "האזרחים הערבים בישראל הפנימו שהשיח הלאומי מוביל למבוי סתום", מסביר ד"ר ח'יזראן את המגמה. "הפשיעה, החינוך לילדים והבנייה הבלתי חוקית חשובים להם יותר מהלאומיות הפלסטינית".

כשהתחלתי לדמיין בראשי יישובים אינטגרטיביים של ערבים ויהודים, בתי ספר משלבים וריקודי הורה משותפים ביום העצמאות, ד"ר ח'יזראן הוריד אותי לקרקע. "תראה, המעבר מהשדה הלאומי לשדה האזרחי לא אומר שערביי ישראל יתחילו לתלות מחר דגלי ישראל במרפסות או ישירו בגרון ניחר את 'באב אל וואד'… הנרטיב הציוני עדיין קשה לעיכול מבחינתם. הם פשוט התבגרו והמירו את האמוציונלי ברציונלי. התפרקות המדינות הערביות במהלך 'האביב הערבי' הורידה אצלם את האסימון, ועם כל הטענות לאפליה מצד הממסד, הם מבינים שעדיין מדינת ישראל מעניקה להם הזדמנויות לקידום ולהשתלבות, בניגוד למדינות הערביות שמציעות להם רק ייאוש ומוות".

ח'יזראן לא חוסך ביקורת מהאליטה האינטלקטואלית הערבית בישראל. "יש להם אינטרס לשמר את השיח הלאומי כשיח מגייס, כי הוא משרת אותם", הוא אומר. "לצערי הם עדיין מביטים על המציאות במשקפת לאומית. לדידם, מדינת ישראל היא חלק ממזימה קולוניאליסטית ציונית שתכליתה לשעבד את הילידים הערבים שבקרבה".

המרחב הערבי לא מספק תובנות רק בהקשר העכשווי של השפעות "האביב הערבי". כחוקרים מקצועיים, ח'יזראן וח'לאילה מנסים לזהות תהליכים, ויש להם תובנות מרתקות גם על התהליך שעברה החברה הערבית מאז הקמת מדינת ישראל.

המרחב הערבי – תיבת התהודה של החברה הערבית הישראלית

לפי ח'יזראן קיימת זיקה עמוקה בין השינויים שהתחוללו בחברה הערבית הישראלית למגמות המרכזיות שהתחוללו במרחב הערבי (הכוונה לכל מדינות ערב המקיפות את ישראל) מאז הקמת המדינה. "המרחב הערבי", מסביר ח'יזראן, "הוא נתון חשוב בעיצוב דפוסי ההתנהגות והזרמים האידיאולוגיים בקרב החברה הערבית הישראלית, כמו גם בעיצוב יחסה כלפי המדינה".

האביב הערבי והשפעתו

האביב הערבי. צילום: Magharebia

ח'יזראן מסמן ארבע מגמות מרכזיות. "התבוסה ב-48' סימנה את עלייתה של תנועה פאן-ערבית מבית היוצר של נשיא מצרים, גאמל עבד אל נאצר. זו לא הייתה פאן-ערביות מתונה, כמו אצל המלך ההאשמי פייסל, שראה בעליית היהודים לארץ ברכה, אלא פאן-ערביות רדיקלית שהטיפה לחיסולה של מדינת ישראל". אחת הדוגמאות להשפעת הפאן-ערביות על החברה הערבית בארץ הייתה עליית תנועה "האדמה" בעלת האידיאולוגיה הפאן-ערביסטית המובהקת, שקראה בשנות ה-50 לחיסולה של מדינת ישראל.

לפי ח'יזראן התבוסה האדירה של צבאות ערב לישראל ב-67' פוגגה את המגמה הפאן-ערבית וסימנה את עלייתה של הלאומיות הערבית. ההתנגשות האלימה ביום האדמה בשנת 1976 ושינוי הצביון של תנועת חד"ש מתנועה קומוניסטית לתנועה לאומית הם רק דוגמאות על קצה המזלג למגמה זו. המגמה הבאה הייתה תופעת ""איסלמיזציה" של שנות ה-80, שבאה לידי ביטוי בעליית תנועת "האחים המוסלמים", התביעה להכניס חומרי לימוד דתיים לבתי הספר ועוד.

באמצעות דוגמאות רבות שמוצגות בספר מוכיחים ח'יזראן וח'לאילה כי המרחב הערבי הגדול – ממדינות המפרץ ועד צפון אפריקה – משמש תיבת תהודה אידיאולוגית למתרחש בחברה הערבית הישראלית. המגמה הרביעית והאחרונה היא כאמור השפעת "האביב הערבי", שהעלה על נס את המגמה האזרחית.

"יש כאן הזדמנות משמעותית מבחינתה של המדינה לתעל את זה", אומר ד"ר ח'יזראן, "לא בהקשר של סמלים לאומיים, אלא באמצעות יצירת שדות מגע אזרחיים בין ערביי ישראל למדינה".

לנו לא נותר אלא להסכים עם ד"ר ח'יזראן. ואם אתם עדיין ספקנים, רוצו לקנות את הספר.


מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום הפתוח הקרוב.