את המציאות הוא רואה כביטוי של רעיונות והוא רוצה להשפיע על החברה הישראלית באמצעות מילים. דביר שוורץ הוא העורך הראשי של הוצאת הספרים סלע מאיר, ואחרי שכתב נאומים בכנסת, הוא רוצה להעמיק את השיח בישראל בעזרת ספרים
סלע מאיר, היא הוצאת ספרים ישראלית שמוציאה בעיקר ספרי עיון המיועדים לקהל הרחב. בין ספריה הבולטים תמצאו את המהדורה העברית של רב המכר "12 כללים לחיים" של ג'ורדן פיטרסון, "ביום בו תקרא לי אבא" מאת אביעד פרידמן, "הסדנה להנדסת התודעה" של חנן עמיאור וספרים נוספים שמאתגרים את השיח המקובל בחברה הישראלית ומעניקים אלטרנטיבה רעיונית לקהל הרחב.
העורך הראשי של ההוצאה ומנהל הפיתוח העסקי שלה הוא לא אחר מאשר דביר שוורץ (31), בוגר מחזור א' של המרכז האקדמי שלם, במקור מהיישוב שוהם וכיום מתגורר בקטמון עם אשתו עדן (שאותה הכיר במרכז האקדמי שלם) ובנותיהם ברית וסהר.
דביר, שרטט לי את הדרך מהלימודים ועד לעמדת העורך הראשי של הוצאת ספרים.
במקביל ללימודים במרכז האקדמי שלם הייתי מהמייסדים ועורך המשנה של כתב העת "השילוח" להגות ולמדיניות (בהוצאת קרן תקווה). כתב העת הזה מאופיין בדואליות: הוא עוסק בתחום המילים, הרעיונות וההגות, אבל המגמה שלו היא שיפור מעשי של המדיניות הציבורית. המטרה שלי כעורך הייתה להציע בפני הקוראים רעיונות מעניינים שאפשר גם ליישם אותם. אחרי שנה ב"השילוח" עברתי לשמש יועץ התוכן של יושב ראש הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד, ובתפקיד הזה הייתי אחראי בעיקר על כתיבת הנאומים של יו"ר הכנסת. בישראל תפקיד יו"ר הכנסת הוא הפנים של כל נבחרי הציבור, מהקואליציה והאופוזיציה כאחד, ויש בו ממד טקסי וממלכתי משמעותיים מאוד – לצד הממד הפוליטי. אני עמדתי על התפר שבין המרחב המעשי-פוליטי למרחב המילולי-רעיוני. אני אוהב את המקומות האלו.
לפני שממשיכים: איך היה לעבוד עם יולי אדלשטיין?
יולי הוא אדם נעים הליכות, מנוסה וידען והתפקיד שבו נשא היה מלא אחריות. במידה רבה הרגשתי שאני עובד עם דמות בעלת שני רבדים: יולי הסמל, אסיר ציון, דמות מופת במאבק המודרני לעלייה לארץ ולחירות אנושית, ויולי הפוליטיקאי שעוסק בשפיר ושליה של הציבוריות הישראלית. היו לנו שיחות ארוכות על העבר שלו, על הימים הקשים בגולאג ועל העלייה שלו לישראל – ואלו דברים שאזכור. לא היו לנו הרבה ויכוחים על ניסוחים של הנאומים, רוב הזמן ראינו את הדברים עין בעין. למדתי ממנו כיצד מיישמים את העצה שהיא כלל זהב בפעילות ציבורית ובפנייה לקהל: "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע".
האם אתה חושב שהלימודים במרכז האקדמי שלם נתנו לך ידע או כלים שעזרו לך בעבודתך?
בוודאי. אחד הדברים הרציניים שעשינו במרכז האקדמי שלם היה לשייף את יכולות ההבעה שלנו בכתב ובעל פה. זה מה שעשיתי כשכתבתי נאומים בכנסת וזה מה שאני עוסק בו היום. במובן מסוים, בהוצאת סלע מאיר אני "מרכז הכתיבה" של הרבה אנשים. אני פונה לאנשים מעניינים, חשובים ופורצי דרך – אבל שכתיבה היא לא בהכרח תחום המומחיות שלהם – ואומר להם: חשוב שתוציאו ספר, ואני אתן לכם את כל הכלים כדי לעשות זאת. במובן הזה היכולת לשלוט בשפה גם המדוברת וגם הכתובה זה משהו שהמרכז האקדמי שלם עזר לי מאוד לפתח.
איך היית מגדיר את העשייה שלך בהוצאת סלע מאיר?
הרעיון המכונן של מה שאני עושה זה האמונה שהרעיונות מעצבים את המציאות, לא להפך. פוליטיקאים מרימים אצבעות במליאת הכנסת או בחדר הממשלה ויכולים לשנות גורלות של אנשים רבים ואפילו של אומה, אבל מה שגרם להם להרים את האצבע בעד או נגד היה רעיון, חזון או תקווה. יכול להיות שאת הרעיון הזה מישהו שתל בשיח הציבורי לפני עשר, מאה שנה או אלף שנים. יכול להיות שהמקור שלו כאן או שהוא הגיע מעבר לים. אבל בלי הכוח והכיוון שאנחנו שואבים מעולם הרעיונות, לא היינו יכולים להתקדם לשום מקום בעולם המעשה.
זה מה שאני עושה בהוצאת סלע מאיר: הספרים שאנחנו מוציאים לוקחים חלק במאבק הרעיונות שמסתתר מאחורי המאבקים הגלויים לעין, החל מהספר שעוסק בדמותו הרצויה של בית המשפט העליון ועד התרגום של הביוגרפיה של מרגרט תאצ'ר, ראשת ממשלת בריטניה לשעבר. דוגמה מובהקת לכך היא הספר האחרון שהוצאנו לאור – "ודרך אין אחרת" (מאת אביחי ברג). זהו ספר שמאגד שיחות אישיות עם לוחמים ולוחמות מדור תש"ח, שנלחמו במחתרות, בפלמ"ח ובימים הראשונים של צה"ל. כל שיחה בספר היא מעניינת בפני עצמה אבל המגמה של כולן יחד היא לתמוך בעמדה שמברכת על הזכות לחיות כאן, במולדת, בחופש ובביטחון; העמדה שמוקירה תודה לדורות שקדמו לנו, שחלמו והגשימו, ולא מתכופפת בפני רוחות הזמן מלאות הספקנות העצמית המאכלת. אני חושב שיש בזה חשיבות רבה.
כריכת הספר ודרך אין אחרת
סקירת הספרים שיצאו לאור בסלע מאיר מגלה שיש בה נטייה ימנית. זה נכון?
אנחנו חלק מתנועת ההתחדשות הרעיונית בדור החדש של הימין. זה דור חדש שמעניינים אותו נושאים חדשים: זה דור עצמאי יותר, סקרן יותר ומחויב מאוד לעיצוב עתיד המדינה. אנחנו מנסים לתרום לתנועה הזו בניסוח שפה ובבניית מסגרות חשיבה – בנושאים כמו כלכלה חופשית, ריבונות, כוחה של מערכת המשפט, היחס בין חירות הפרט ומערכות המדינה ועוד ועוד. אנחנו גם רואים בהעמקת השיח הפוליטי עצמו מטרה חשובה, ולכן גם מוציאים לאור ספרים של פוליטיקאים כמו שר הביטחון לשעבר נפתלי בנט וח"כ גדעון סער. יחד עם זאת חשוב להדגיש: אנחנו לא עושים פוליטיקה אלא מוציאים לאור. מוטת הזמן שאנחנו מכוונים אליה היא שנים ועשורים קדימה – ולא רק הרגע הזה או מערכת הבחירות הבאה. חשוב לציין שיש להוצאה גם ספרות עיונית בנושאים שהם במובהק לא פוליטיים, כמו סדרת הספרים העסקיים שאנחנו כעת מפרסמים בנושאים של הייטק, השקעות, פודטק ונדל"ן.
איך נראה יום של עורך ראשי ומפתח עסקי של הוצאה?
בניגוד להוצאות ספרים אחרות שמקבלות אליהן כתבי יד ובוררות מהם מה להוציא לאור, בסלע מאיר מודל הפעילות הוא אקטיבי. אנחנו כמובן מקבלים כתבי יד ובוחנים אותם, אבל בחלק גדול של המקרים אנחנו אלה שפונים לאנשי חזון, מנהלי עמותות, מחנכים, או פוליטיקאים ומציעים להם לכתוב יחד ספר, כדי להציג את הרעיונות שלהם לציבור הרחב. התפקיד שלי הוא ליזום את הפניות האלה – לאתר את מי שאני חושב שיש לו משהו חשוב להגיד ולשכנע אותו לצאת יחד לפרויקט משותף. כעורך ראשי אני מלווה את התהליך יד ביד יחד עם שאר חברי המערכת ועובדי ההוצאה, ומנחה את הכותב, העורך או את צוות העורכים של כל ספר עד שהוא יוצא לאור, מקובץ הוורד הראשוני ועד לכריכה הקשה ולמדפי חנויות הספרים.
עם אילו החלטות אתה מתמודד ביומיום?
השאלה המרכזית שאיתה אני קם בבוקר היא איזה ספר אני הייתי רוצה לקרוא ומי הייתי רוצה שיכתוב אותו. בצוהריים אני מתקשר אליו להציע לו את המיזם. אחרי שיוצאים לדרך יש דילמות כל הזמן: מה נכון להגיד ואיך, מה יישמע ומה לא יישמע.
למה ספרים? האם הרשתות החברתיות לא בעלות השפעה רבה יותר?
דווקא בעולם של היום, שבו כל אחד מאיתנו מופגז במלל אינסופי מכל כיוון אפשרי, למילה הכתובה בספר יש כובד. לספר מתייחסים אחרת; זה טבוע ב-DNA התרבותי שלנו, המדיום עצמו מעניק אמינות, ואופן החוויה של הקריאה – שדורש ריכוז ופנאי – יוצר למעשה שיחה שקטה בת כמה שעות בין המחבר לקורא. אי אפשר להשיג את זה בשום מדיום אחר של כתיבה או דיבור. החזון שלנו הוא להוכיח שספרים הם הדרך הטובה ביותר לקדם רעיונות ולהשיג מגוון אדיר של מטרות אידיאולוגיות, פוליטיות, שיווקיות וכדומה. לכן אנחנו לא מכוונים לספרים שנמכרים בעשרות או במאות עותקים, אלא מתאמצים ומכינים עבור הספרים שלנו את הפלטפורמה כדי שיהפכו לרבי מכר ויימכרו באלפי ובעשרות אלפי עותקים ויחוללו את אותה שיחה שלמענה יצאנו לדרך מלכתחילה.
יש רשימת קריטריונים כדי שספר יצא?
הוא צריך להיות מעניין, כתוב וערוך ברמה גבוהה, מאיר פינות אפלות במציאות או מקדם מטרות ראויות – בקיצור, בעל ערך מוסף חיובי לחברה שאליה הוא נשלח. לא פחות חשוב מזה, אנחנו מאמינים שכדי שרעיון יוכל באמת להשפיע הוא צריך להיות פופולרי. הספרים מנתחים את המציאות לא רק עבור שכבה אינטלקטואלית צרה, אלא משתדלים להנגיש אותם לכל מי שמתעניין ומוכן להשקיע זמן ומאמץ בחשיפת הרובד הרעיוני שמניע את המציאות. לא תמיד קל לעבור את הדרך שבין רעיון מורכב לניסוח מובן ופשוט – אבל זה חלק ממהות המאמץ שלנו.
אילו ספרים נמצאים בקנה של ההוצאה?
אנחנו עובדים על מגוון ספרים בתחום הספרות העיון הפוליטית, ספרי מקור בחומים עסקיים ושלל תרגומים של ספרי מופת. נוסף על כך, בחודשים האחרונים אנחנו עובדים על ספר שייתן את ה"קייס" לאנטי-לגליזציה של קנאביס. כרגע על המגרש יש עמדה אחת ויחידה: פוליטיקאים, אנשי תקשורת, ראשי מערכות הביטחון, לוביסטים ואנשי עסקים טוענים בפנינו שאילו רק הייתה המריחואנה חוקית לגמרי בישראל – מצבנו היה מושלם. מעל כל במה אומרים לנו שוב ושוב שזה עוול היסטורי שאי אפשר לקנות סמים באופן חופשי. אני חושב שהמצב יותר מורכב מזה, ועובד, יחד עם שותפים מתחומי הטיפול, הרפואה והחינוך על ספר שיציג לציבור מידע על הנזקים שיכולים להיות חלק ממהלך כזה. זה יהיה ספר שיאתגר את הבון-טון התקשורתי וינתח את התוצאות של הלגליזציה במדינות שהלכו במורד הזה. אני חושב שמילים הן דבר חשוב, שמשנה, שמשפיע – ובסופו של דבר אני מקווה שגם לספר כזה תהיה השפעה תודעתית וציבורית חיובית.
איך אתה מרגיש שהלימודים במרכז האקדמי שלם עזרו לך לעשות את מה שאתה עושה היום?
הרעיון המכונן של המרכז האקדמי שלם הוא רדיקלי: לא הסחורה מעצבת את העולם ולא הכוח הפיזי מניע – אלא רעיונות, ובמיוחד רעיונות בעלי משקל סגולי שנחצבו ממכרות הרוח האנושית. להקדיש זמן כדי לקרוא את האיליאדה היום – זה רדיקלי. להקדיש זמן כדי לכתוב על הגות פוליטית ביהדות ימי הביניים – זה רדיקלי. לשבת ולשוחח ימים שלמים על מיתוס הבריאה הבבלי – זה רדיקלי. וכדי שרעיון רדיקלי יוכל לשגשג ולפרוח הוא צריך חממה, והחממה שלי לכך הייתה המרכז האקדמי שלם; חממה חומרית, חממה רוחנית וחממה חברתית.
מה היית אומר לצעירים שמתלבטים אם ללמוד במרכז האקדמי שלם?
מהי ההתלבטות שלכם בעצם? בואו! כל דבר בחיים אפשר לעשות בצורה הסטנדרטית שלו ובצורה המצוינת שלו. תמיד אפשר ללכת על ברירת המחדל ויש עוד אופציות טובות מאוד לעשות תואר ראשון, אבל מי שרוצה להיות בחוד החנית צריך לעשות את זה בצורה מצוינת. עבורי, הלימודים במרכז האקדמי שלם היו ההזדמנות לעשות דברים בצורה יוצאת מן הכלל, חדשנית וככל האפשר גם מצוינת.
רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.
