ביבליה ערביקה: המיזם הבינלאומי שהוליד לד"ר אריק סדן ספר חדש

ביבליה ערביקה: המיזם הבינלאומי שהוליד לד"ר אריק סדן ספר חדש

כולנו מסוגלים לזהות את היידיש והלדינו, לשון הדיבור היהודית של יוצאי אשכנז וספרד, אך כמה מאיתנו יודעים לזהות את הערבית-יהודית? ד"ר אריק סדן, הממונה על ניהול מערך הערבית בתוכנית ללימודי המזה"ת והאסלאם במרכז האקדמי שלם, הוא אחד מעמיתי המחקר בפרויקט "ביבליה ערביקה" – פרויקט מחקר בינלאומי המתחקה אחר פירושי התנ"ך בקרב דתות שונות, ואשר במסגרתו הוציא ד"ר סדן לאור ספר פירושים מיוחד.

12 באוקטובר 2020  |  מאת: מערכת תוכן ועניינים
ביבליה ערביקה: המיזם הבינלאומי שהוליד לד"ר אריק סדן ספר חדש

ד"ר אריק סדן

ד"ר אריק סדן הוא חוקר, מחנך ומורה, ובשנים האחרונות מכהן כממונה על ניהול מערך הערבית בתוכנית ללימודי המזה"ת והאסלאם במרכז האקדמי שלם, זאת לאחר שלימד כמעט בכל האוניברסיטאות בארץ. הוא מתמחה בשפה ובבלשנות הערבית, בדקדוק ובכתבי יד, וגם בערבית-יהודית. לאחרונה השלים ד"ר סדן את כתיבתו של ספר מיוחד המביא תרגום ופירוש לספר איוב בשפה הערבית-יהודית.

ספר איוב כפי שלא הכרתם: פירוש יפת בן עלי

ערבית-יהודית היא שפת היהודים שחיו תחת האימפריה המוסלמית. כמו הלדינו בספרד והיידיש באשכנז, היא נכתבת לרוב באותיות עבריות (אך לעיתים באותיות ערביות), ואחת הדמויות המזוהות איתה ביותר הוא הפרשן המקראי יפת בן עלי.

אריק, מיהו יפת בן עלי ובמה עוסקים פירושיו?

יפת בן עלי הוא קראי בן המאה העשירית שחי ופעל בירושלים, והוא פירש ותרגם את כל ספרי התנ"ך לערבית-יהודית. הוא עשה זאת מאחר שהיהודים שחיו באותה תקופה לא ידעו עברית ולא הבינו את ספרי הקודש, ולכן תרגם אותם לשפת האם שלהם וגם פירש אותם. אגב – באותו זמן רס"ג, רב סעדיה גאון, עשה דבר דומה בזרם היהודי-רבני.

מה מאפיין את הפירושים של בן עלי?

פירושיו של בן עלי מורכבים משלוש שכבות: הפסוק העברי שיפת מביא, תרגום הפסוק לערבית-יהודית והפירוש שלו לפסוק. הפירושים שופכים אור על המבט הקראי על ספרי התנ"ך בכלל, ועל ספר איוב בפרט, בצירוף תובנות מעניינות. תובנה אחת, למשל, קשורה לעובדה שאיוב לא מסכים עם רעיו, ולמרות זאת הוא שומע ומקשיב לדבריהם עד תום. גם הם מצידם לא מסכימים איתו, אבל אף אחד לא מתפרץ לדברי האחר. יפת מזמין ללמוד מהם תרבות דיון, ובאופן כללי יש בספר רעיונות רבים החורגים מפרשנות מקרא סטנדרטית ומהפרשנות הקלאסית של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו".

מה גרם לך לעסוק בפירושיו של בן עלי? 

גויסתי לפרויקט שמטרתו לשבור מחיצות בין מחקר המקרא למחקר האסלאם והשפה הערבית. זהו פרויקט שעוסק בתרגומים שונים של התנ"ך שנעשו על ידי יהודים, נוצרים, מוסלמים, שומרונים ואחרים, ואשר שותפים לו חוקרים מכל העולם. בדרך כלל, חוקרי מקרא וחוקרי ערבית לא תמיד יתעניינו האחד בתחום של האחר, וכל צד מפסיד מזה המון. יש מסורות שונות לנוסח התנ"ך שלא כולן שרדו כנוסח המסורה המוכר לנו. היום, יותר ויותר חוקרי מקרא מבינים שהם צריכים להכיר את השפה הערבית ברמה סבירה כדי לפגוש את הפרשנים הערבים והקראים, ויותר חוקרי ערבית מבינים עד כמה פרשנות המקרא בערבית-יהודית יכולה לתרום להם למחקר פרשנות הקוראן.

"יצירה שלמה אך לא מושלמת"

"ביבליה ערביקה", פרויקט המחקר שאליו גויס ד"ר סדן, הוא מחקר בינלאומי בתחום מדעי הרוח המנסה להתחקות אחרי תרגומי התנ"ך שכתבו היהודים, המוסלמים, הנוצרים והשומרונים תחת האימפריה המוסלמית. הספר שכתב ד"ר סדן הוא אחד התוצרים של הפרויקט.

ספר לנו על הספר שכתבת. 

שמו של הספר הוא The Arabic Translation and Commentary of Yefet ben ʿEli the Karaite on the Book of Job והוא ההדרה, כלומר, הגעה למהדורה מדעית ביקורתית של התרגום והפירוש בערבית-יהודית לספר איוב, שכתב יפת בן עלי הקראי. זהו מחקר מבוסס על 25 כתבי יד, העתקות של העתקות, בהיקף כולל של 3,000 עמודי פוליו שצריך לעבור עליהם, ולהחליט בכל מקום שבו יש גרסאות שונות בכתבי היד אם מדובר בשיבוש או בשיקוף של היצירה המקורית. כל כתבי היד הם פרגמנטריים וקטועים, אין אפילו כתב יד אחד שכולל את כל היצירה מתחילתה ועד סופה.

איך ההרגשה לסיים פרויקט כזה? 

אני שמח מאוד שהצלחתי להביא את הספר לנקודת הסיום ולפרסם אותו ימים ספורים לפני שהקורונה השביתה את כל העולם. זה היה מרוץ מטורף. זו תחושה נהדרת ואני חש סיפוק רב בגלל השלמת הפאזל המורכב כל כך, שבסופו רואה אור יצירה שלמה שגאלתי ממחשכים.

מה היית רוצה שאנשים ייקחו איתם מהספר? 

תובנות על איוב, על הקראים ועל העולם בכלל. בדיחה ידועה על ספרי אמ"ת (איוב, משלי ותהילים) טוענת שבתהילים אין קשר בין פרק לפרק, במשלי אין קשר בין פסוק לפסוק ובאיוב – אין קשר בין מילה למילה. הפירוש הזה של יפת בן עלי הקראי, לצד הפירוש של רס"ג שיצא לאור לפני כמה שנים, עשוי לעזור בהבנת פסוקים ומילים קשות בספר איוב. ישנם גם המסרים הכלליים של יפת – הוא מדבר על הצדק האלוהי ועל הסבלנות שצריכה ללוות אותנו.

"יש ערך רב בהכרת האחר באמצעות השפה"

לפני מספר חודשים הרצה ד"ר סדן על שיטת הוראת הערבית במרכז האקדמי שלם במסגרת כנס בינלאומי שנערך בגרמניה. בסיום ההרצאה ניגשו אליו קולגות ממצרים ומארצות נוספות והתעניינו בשיתוף פעולה עם המרכז האקדמי שלם בנושא של הוראת ערבית.

מה מיוחד בשיטת ההוראה של שלם?

אני חושב שהלימוד של הערבית בשלם מאפשר להבין יותר את החברה שבה אנחנו נמצאים, לקרוא ולהבין את המרחב, להבין אקטואליה בצורה טובה יותר; לא לסמוך על פרשנים ולקרוא את המקור. יש ערך רב בהכרת האחר ובמתן האפשרות לאחר להכיר אותך בעזרת השפה, ויש ערך רב ללימוד מקיף של כל השפה – לא לומדים רק דיבור, קריאה וכתיבה, אלא לומדים את כל הרבדים של השפה בצורה שהיא מאוד חווייתית ומונגשת. כל זה מאפשר, אחרי זמן קצר יחסית, לתקשר עם כל דובר ערבית ולהגיע למקומות שאי אפשר היה להגיע אליהם אילולא השפה.

איך הגעת ללמד בשלם? 

זה סיפור מצחיק שיש לו שתי גרסאות, אספר אחת מהן: הזמינו אותי לראיון עבודה, משום שכיתת לימוד הערבית הייתה גדולה מדי. רצו לחלק אותה לשניים ושאני אלמד את קבוצת המתקדמים, אבל סירבתי, כי הייתי עמוס מאוד. ברגע מסוים הבנתי שמרכז שלם נמצא במרחק של שני קילומטרים בלבד מהבית שלי, והחלטתי לנסות בכל זאת. הניסיון ההוא נמשך עד היום ולא רק בגלל הקרבה הגיאוגרפית, אלא מכיוון שהתחברתי לדרך ולגישה הלימודית. זו הפעם הראשונה שבה אני יכול להגיד שאני מרגיש חלק ממוסד אקדמי.

מה הביא אותך להוראת השפה הערבית? 

אני עוסק בלימודי שפות כבר מגיל צעיר: בחטיבת הביניים התחלתי ללמוד ערבית והתאהבתי בשפה. אהבתי גם לשון עברית, והמשכתי ללמוד את שתי השפות. נהניתי לראות את המגע בין השפות ואת הדמיון ביניהן. בצבא עסקתי גם כן בערבית, ובאוניברסיטה למדתי בלשנות כללית וערבית, התמחיתי בשפות רומניות ושמיות, למדתי לטינית וספרדית וקטלנית וצרפתית. השפה השמית האזוטרית ביותר שלמדתי היא מלטזית: דיאלקט ערבי עם המון השפעות מהאנגלית והאיטלקית. אין כובש שלא עבר באי הזה, מלטה. בסופו של דבר בחרתי להתמחות בבלשנות ערבית. עסקתי בעיקר בענייני תחביר ודקדוק, במבנה של השפה. את הדוקטורט שלי כתבתי באוניברסיטה העברית, בהנחייתו של זוכה פרס ישראל, פרופ' אריה לוין, ואחריו עשיתי פוסט דוקטורט בסורבון בצרפת ובגרמניה.

מהי הדרך הטובה ביותר להבנת החברה הערבית בעיניך?

בעיניי, חשוב מאוד להגיע לתקשורת בלתי אמצעית עם החברה הערבית שיכולה להתקיים רק בעזרת השפה הערבית. ברגע שמחסום השפה נשבר, אפשר לתקשר ולהגיע למחוזות שלא נגיע אליהם לעולם באמצעות תקשורת בעברית או באנגלית. השלב הבא יהיה שיתופי פעולה נוספים והפריה הדדית, כך שלמעשה כל חברה תפיק תועלת מזולתה. להיכרות עם הקוראן גם יש משמעות בהקשר הזה – ככל שנכיר יותר ספרי קודש, גם של אחרים, נוכל להבין טוב יותר גם את התנ"ך שלנו וגם את תרבותו של האחר.

לסיום, תן לנו טיפ: איך שומרים על אנרגיה ועל רמת עשייה גבוהה לאורך זמן?

אני רוב הזמן עושה דברים שמגרים את הסקרנות האינטלקטואלית שלי ומשביעים את הרעב שלי לגרום ליותר ויותר אנשים להכיר את התרבות והשפה הערבית. אני יודע שיש מאחוריי כמה מאות סטודנטים שלימדתי לאורך השנים, שגם אם הם לא משתמשים כל היום בשפה הערבית – הידע נמצא אצלם איפשהו ומשפיע על מה שהם עושים בעולם. זה אומנם שינוי קטן, אך בעיניי זה לא פחות משמעותי מפוליטיקה.

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.