"אין הסכמה בין השבטים השונים של הזהות היהודית". פרופ' ידידיה שטרן מדבר על דמוקרטיה

פרופ' ידידיה שטרן לא רוצה שאף אחד ישנה את דעתו, אבל כן רוצה שנלמד להיות סובלניים זה לזה. בקורס חדש הוא מציג את המתח בין תפיסות העולם של השבטים השונים בישראל – ומלמד איך לנהל אותו

13 בינואר 2020

"מערכת המשפט היא נושא שכולנו עוסקים בו במדינה. 'ידה בכול ויד כול בה'. בית המשפט שלנו לא עוסק רק בשאלות רגילות של הכרעה בסכסוכים, אלא גם בשאלות גדולות יותר שעוסקות בזהות המדינה – יחסים בין ימין ושמאל, דת ומדינה, יהודים וערבים, נושאים שהם נחלת הכלל. עכשיו, למשל, עומדת על הפרק השאלה אם אפשר לתת לבנימין נתניהו את המנדט להרכיב ממשלה אם יזכה בבחירות הבאות, בעוד הוא עומד בפני שלוש האשמות משפטיות. כתוצאה מזה שהמשפט מעורב בכול, גם יד כול בו— כלומר, כולם עוסקים במשפט ומדברים בגנותו או בשבחו. אנחנו במצב עדין מאוד".

בדברים הנפיצים האלה פותח פרופ' ידידיה שטרן את שיחתנו על הקורס החדש שהוא מלמד במרכז האקדמי שלם. פרופ' שטרן מתהדר בקורות חיים שרבים היו מתגאים בהם. הוא בעל תואר שני ושלישי במשפטים מאוניברסיטת הרווארד, והיה דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. לפני עשרים שנה הצטרף ל"מכון הישראלי לדמוקרטיה", העוסק בתחומי הכלכלה, הממשל והחברה בזירה הציבורית הישראלית, ואף כיהן כסגן נשיא המכון. הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, וגם איש משפחה: נשוי לקרן, פסיכולוגית במקצועה, ואב לשמונה ילדים. "יש גם נכד אחד", הוא מוסיף בגאווה.

למרות לוח הזמנים העמוס של פרופ' שטרן, הוא פינה לי משבצת קצרה שבה התיישבנו לשיחה על מדינה יהודית ודמוקרטית, על הסטודנטים שבאים לבקש עוד חומרי קריאה לקחת הביתה ועל הסיבה שלכל אחד יש דעה בנוגע למערכת המשפט.

"אף אחד מהשבטים הישראליים לא עומד להיעלם"

תחום ההתמחות שלך הוא המתח שבין מדינה יהודית לדמוקרטית. למה מתח?

"אני חושב ששני המונחים, מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית, הכרחיים לעתידה של מדינת ישראל. ללא עולם הערכים הדמוקרטי מדינת ישראל לא תוכל לשרוד את חילוקי הדעות שבתוכה. צריכה להיות שיטה שמאפשרת לנו לחיות מתוך מחלוקת. עם זאת, ללא האופי היהודי של המדינה, אין סיבה שנהיה כאן. האחד צריך לתת משמעות לשני. כל צד מייצג ציוויליזציה שלמה של ערכים, ליברליים לעומת מסורתיים, וקיים כאן מתח. המתח הזה הוא עומק הקושי של החיים הישראלים היום, כיוון שאין הסכמה בין השבטים השונים של הזהות היהודית".

למה הכוונה ב"השבטים השונים של הזהות היהודית"?

"השבט החילוני, נקרא לו כך, מפרש את היהדות כלאום, ואת הדמוקרטיה, בחלקו, כמערך ערכים ליברלי. השבט החרדי מפרש את היהדות כדת בלבד. הוא אינו מחשיב את הלאום ואת הדמוקרטיה כמערך פורמלי של כללים. השבט הדתי-לאומי, בניגוד לשניים הקודמים, מפרש את היהדות כשילוב של דת ולאום, ולגבי הדמוקרטיה הקבוצה חלוקה: יש ליברלים ויש שמרנים יותר. יש כמובן גם את אזרחי ישראל הערבים שרבים מהם אינם מוכנים לקבל את זהותה היהודית של המדינה ומבקשים שהיא תהיה ניטרלית – מדינת כל אזרחיה".

ואיך מיישבים בין חילוקי דעות כל כך מהותיים?

"כאן הבעיה. אף אחד מהשבטים הללו לא עומד להיעלם, וכל אחד מעוניין שהפרשנות שלו למדינה יהודית ודמוקרטית תתקבל, כך שיש לנו 'הורדת ידיים' מתמשכת בין השבטים. מדי יום אנחנו חווים את המתיחות הזו וצריך ללמוד איך אפשר לאזן אותה". את הנושאים הללו בדיוק פרופ' שטרן עומד ללמד בקורס החדש "ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – זהויות, זכויות, הסדרים".

"הקורס מחולק לארבעה חלקים. בחלקו הראשון אנחנו לומדים על הדואליות המשפטית והתרבותית במדינה. בחלק השני אנחנו מציגים את המנעד ואת מגוון הפרשנויות הקיימות בישראל לפי שבטים – הוגי דעות חילונים, עמדות בציבור ערביי ישראל, ציונות דתית וחרדים. כך נכיר את הפרשנויות המרכזיות. אחרי שנהיה מצוידים בהכרה של הפרשנויות המרכזיות, נעסוק בשלושה מקרי מבחן מרכזיים: האחד, מבחן השייכות. נשאל מי שייך ללאום היהודי ומי לא, נדון בסוגיות של חוק השבות ובגיור, ונעסוק בשאלה אם יש לאום ישראלי (בנפרד מהלאום היהודי או הערבי). השני, מבחן השוויון – שוויון בחובות בהקשר לגיוס לצה"ל ושוויון בזכויות בהקשר של הקצאת קרקעות המדינה. המבחן השלישי הוא מבחן המרחב הציבורי – שבת, שפה, סמלים ועוד".

"לסטודנטים בשלם גישה של רצינות, הקשבה ועניין" פרופסור ידידיה שטרן

אלא שפרופ' שטרן לא מתכוון להסתפק בלמידת המצב הקיים, אלא בדרכים לשפר אותו. "חלקו האחרון של הקורס יעסוק בשאלה החשובה: איך מכריעים בין כל השאלות שהעלינו? נדון באספקטים שונים של השאלה מי צריך להכריע – הכנסת או בית המשפט, איך צריך להכריע בסוגיות של פוליטיקה ושל חוקה, ונעלה גם איזונים שונים בכיתה".

את אותו הקורס מלמד פרופ' שטרן גם באוניברסיטת בר-אילן, והוא שמח לדבר על ההבדלים בין שיטות הלימוד בשני המוסדות. "הכנתי את הקורס למרכז האקדמי שלם באופן שונה מהאופן שבו אני מלמד בפקולטה למשפטים".

באיזו דרך?

"הקורס הוא אינטלקטואלי יותר, בעל היבטים סוציולוגיים יותר מאשר משפטיים". על הדרך, הוא משבח את הסטודנטים של שלם, בלי לגרוע, כמובן, מאיכותם של הסטודנטים האחרים שלו. "לסטודנטים במרכז האקדמי שלם גישה של רצינות, הקשבה ועניין רחב בנושאים הללו", אומר שטרן. "מדובר באנשים שבאו להשקיע ולהעמיק, ואני מבחין בערנות ובקשב גדולים מאוד בשיעור. לשמחתי, יש סטודנטים שבאים ומבקשים חומר קריאה נוסף. הם מראים עניין אמיתי בנלמד בקורס ולא מתייחסים ללימודים כחובה".

יש משהו שהפתיע אותך אצל הסטודנטים?

"גיליתי שהסטודנטים מביעים עמדות שהן ליברליות באופן עמוק. במהלך השיעורים נבחנה אפילו השאלה אם יש הצדקה שישראל תכנה את עצמה 'מדינה יהודית' בהתקיים מיעוט ערבי כה גדול בה. השאלה לגיטימית, אבל לא מובן מאליו שסטודנטים, ובעיקר גם כאלה מרקע דתי, יעסקו בשאלה כזו מתוך אמפתיה. זה היה יפה מאוד בעיניי".

"צריך ליישב מחלוקות מתוך סובלנות"

מה לדעתך האתגר הגדול שיעמוד בפני סטודנטים שיהיו מעוניינים להשפיע על החברה לאחר סיום הלימודים?

"האתגר המרכזי של כל מי שמעוניין להיכנס לזירת ההשפעה בישראל הוא מבחן הסובלנות כלפי העמדות של האחר. המחלוקת בין השבטים היא מחלוקת עומק המבטאת תפיסות מציאות שונות וחלומות נבדלים. אף אחד מהשבטים הללו לא הולך לוותר על עמדותיו, וכליברל אני אומר שאני גם לא חושב שראוי להשתיק מי מהם, גם אם מדובר בעמדת מיעוט שמאיימת על השאר. צריך, אם כן, להגיע עם הזהות האישית שלך, אבל להבין שצריך ליישב מחלוקת מתוך סובלנות ולא מתוך רצון להכרעה. זה פחות או יותר ההפך ממה שעושים רוב מנהיגינו הפוליטיים היום".

אחרי שבוגרי המרכז האקדמי שלם ישתלבו במערכת הפוליטית, אולי בזכות פרופ' שטרן המצב הזה ישתנה.


מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום הפתוח הקרוב.