איך נראה יום עבודה של עורך ומגיש בערוץ חדשות מוביל? פגשנו את אורי איזק, בוגר המחזור הראשון של המרכז האקדמי שלם, כדי לבדוק מקרוב איך נראים החיים מאחורי הקלעים של אולפני החדשות ולשאול על כתיבה, השכלה רחבה, השפה הערבית והמשמעות של להיות אזרח מעורב
לא משנה אם אתם אנשים שצורכים את החדשות שלהם בשעות הבוקר או מעדיפים אותן דווקא בשעות הערב, מן הסתם נתקלתם במגיש המבזקים אורי איזק בחדשות 12. איזק הוא בוגר תואר ראשון בהצטיינות בתוכנית ללימודים הומניסטיים של המרכז האקדמי שלם, בחוג לימודי מזרח תיכון ואסלאם, סטודנט לתואר שני בפילוסופיה באוניברסיטה העברית, והרזומה שלו כולל שירות ביחידה מיוחדת של חיל האוויר והתמחות אצל יועץ ראש העיר לענייני מזרח ירושלים.
אם מרביתנו יודעים כיצד יתחיל יום העבודה שלנו וכיצד הוא יסתיים, הרי שבמקרה של איזק זה לא ממש ברור.
אורי, איך נראה יום עבודה ממוצע שלך?
אני מגיע לחברת החדשות מוקדם בבוקר. בשש אני כבר מתייצב שם. אני כותב את מבזקי הבוקר כשברקע התייעצויות עם הבימאי והמפיק. התכנים מגיעים אליי מהכתבים השונים, כל אחד בתחומו, אם זה חינוך, בריאות, פוליטיקה. ברבע לשבע אנחנו עולים לאוויר עם מבזק ראשון.
איך בעצם בוחרים מה נכנס למבזק?
המטרה היא לזקק מתוך התכנים את הדברים הבולטים והחשובים. כאשר מדובר בנושאים מתמשכים כמו למשל הבחירות או מגפת הקורונה אז אני עושה מעקב ובודק מה השתנה מאתמול כדי לחדש לקהל הצופים. בניגוד למהדורה הרגילה, ששם יש מקום לתת במה לנושאים בהרחבה, המבזק חייב להיות חד וקצר.
מתי נגמרים מבזקי הבוקר?
המבזקים משודרים עד עשר בבוקר, כשבין מבזק למבזק אני מעדכן בשינויים, במטרה לתת לצופים את התוכן הטוב ביותר. בעשר אני מתפנה להמשך העשייה – תחקירים לקראת כתבות אחרות, צילום בשטח וכדומה. לפעמים אני נמצא במשמרת ערב ואז העבודה היא אותו דבר, רק בין ארבע לחצות.
נשמע כמו סדר יום עמוס מאוד.
זה מאוד תלוי באיזה יום מדובר. חדשות זה דבר לחוץ יחסית, יש ימים יותר רגועים מבחינת מתח העבודה ויש ימים יותר עמוסים, עם אירועים שקורים תוך כדי שידור, וצריך כל הזמן להתעדכן במה שקורה, לכתוב את הדברים בצורה קולעת ולהיות בפוקוס על העניין הזה.
קרה לך שהיית צריך לשדר אירוע שמתרחש תוך כדי שידור?
זה קורה לא מעט, אם זה לא מזמן כששידרנו את יום השחרור של נעמה יששכר; אירוע כזה אומנם קורה תוך כדי שידור, אבל אפשר להתכונן אליו. לעומת זאת יצא לי לשדר פיגוע דקירה שאירע בצומת אריאל ממש בזמן השידור בלי הרבה יכולת לתמרן. אתה מוצא את עצמך מנווט בין הפרטים שאפשר לדבר עליהם מול כל עם ישראל. זה לעלות ממצב של אפס למאה בלי הרבה אינפורמציה, להביא לשידור גורמי רפואה, משטרה והכול תוך כדי. המזל הוא שיש מערכת תומכת מסביב, אם זה כתבים שמספקים במהירות מידע מהשטח או עורך שנותן יד.
איזק כאמור סיים בהצטיינות לימודי מזרח תיכון ואסלאם בתוכנית ללימודים הומניסטיים של המרכז האקדמי שלם, והוא נמנה עם המחזור הראשון בו. שאלנו את איזק כיצד השפיעו הלימודים במרכז האקדמי שלם על עבודתו היומיומית.
מה מתוך הלימודים בשלם משמש אותך כיום בעבודה?
אחד הדברים החשובים שלקחתי איתי זה נושא השליטה בערבית, גם מבחינת האפשרות לקרוא את הכתבות מהעולם הערבי, וגם באופן כללי כדי שיהיה לי מושג מי נגד מי ומה קורה שם. אני לא מרגיש שהעולם הערבי זר לי לחלוטין. בעידן שבו בישראל יש משמעות חשובה לעולם הערבי זה יתרון גדול שאני משתמש בו באופן קבוע. דבר חשוב אחר שלקחתי איתי גם לעבודה וגם ללימודים האקדמיים לתואר שני זה את הידע בכתיבה אקדמית וכישורי כתיבה שפיתחתי במרכז הכתיבה של שלם.
אחד מיסודות הלימודים ההומניסטיים הוא הקניית השכלה רחבה. זה באמת חשוב כל כך?
בהחלט. הרגשתי שאני לומד במסגרת אקדמית שלא עובדת בציר אחד אלא בהרבה תחומים, למשל ספרות, היסטוריה, מזרח תיכון ופילוסופיה. פיתחתי בלימודים עולם תוכן רוחני עשיר. זה מאפשר לי לדבר על הרבה דברים, ולדעת שאני יודע על מה אני מדבר. הרבה תחומים לא זרים לי בזכות זה. אני מרגיש הרבה יותר בנוח לראיין ולשאול שאלות, זה מייצר תחושה שאני יכול לדבר על הרבה נושאים, ונותן לי ביטחון עצמי וידע. מעבר לכך אני חושב שדרך הלימודים בשלם הבנתי מה המשמעות של להיות אזרח מעורב. לצערי אנחנו חיים בעידן שאין כאן שיח סבלני, הכול נורא רועש ומתלהם. אם אני יכול לייצר שיח פורה מעניין ענייני, לא מתלהם, זו הצלחה עבורי.
"הסופר אסף ענברי הוא דמות סמי-רבנית בשבילי"
מעבר להשכלה הרחבה, לכתיבה ולרכישת השפה הערבית, איזק מספר כי הלימודים בשלם היוו עבורו גם חוויה חברתית מעשירה.
מהי בדיוק האווירה המיוחדת שאתה מתאר?
היינו למעשה המחזור הראשון, והייתה תחושה של חלוציות. היחסים מול הצוות לא היו יחסים רגילים של סטודנטים ומרצים, אלא חיבור חזק וידיעה שכולנו נענינו לאתגר חדש. עד היום יש לי קשר חזק עם סגל המרצים ואפילו עם ההנהלה. בכלל, הלימודים נעשים בכיתות קטנות וזה יוצר דינמיקה אחרת. אתה לומד בצורה אינטימית ולא באולם של 150 סטודנטים. אתה מרגיש בנוח לפנות אל המרצים, ומרגיש קרוב אליהם. זה קשר שהוא הרבה מעבר לסטודנט ומרצה.
יש מרצה שהתחברת אליו במיוחד?
אחד האנשים שלקחתי איתי לחיים משלם הוא הסופר ד"ר אסף ענברי שהיה מרצה שלי לספרות. כשסיימתי את הלימודים הייתי מתרגל בקורס שלו. עד היום אנחנו נפגשים אחת לכמה שבועות, ובשבילי הוא דמות סמי-רבנית.
את המקום שלו כמבזקן בחברת החדשות מנצל איזק גם כדי להכין ולשדר כתבות מעניינות שיש בהן עניין לציבור, וכך להגשים את השאיפה להיות אזרח מעורב. "סיפורים מגיעים אליי, ויש לי גם את עולם התוכן שלי. מהמקום שלי בחברת החדשות קל להגיע למקבלי ההחלטות. סתם אזרח מן השורה שיש לו סיפור טוב יעביר אותו לעיתונאי שישווק לעורך. אני משווק לעורך בלי גורם מתווך. למשל, הכנתי כתבה על בית כנסת שנחנך באלכסנדריה אחרי שיפוצים של כמה שנים, זה סיפור יהודי מעניין ומרגש. כתבה אחרת חשובה עסקה בפרסום הקלטות של לוחמי שלדג שהיו על היסעור שביצע נחיתת אונס כתוצאה מתקלה בשנת 2019, ויש גם כתבות קלילות יותר כמו כתבה שערכתי על אלוף העולם בקובייה הונגרית".
יש כתבה שזכורה לך במיוחד?
כן, ערכתי כתבה על מורה בהיריון שהתמוטטה עקב אירוע לב שקיבלה בבית הספר שבו היא עובדת. שני תלמידים שלה, בני נוער, החיו אותה, ובכך הצילו אותה ואת חיי העובר שלה. ליווינו את המורה כשהיא חוזרת לבית הספר ואת התלמידים מבקרים אותה בבית החולים. זה היה רגע מעורר השראה עבורי.
ומה אתה מתכנן בהמשך הקריירה?
אני שואף בסופו של דבר להגיע לעולמות של כתבות וסרטים דוקומנטריים. אני נמצא כרגע בפלטפורמה שיכולה להביא אותי לשם בעתיד, וכרגע אני רוכש ניסיון בתחום התוכן.
אין לנו ספק שתגיע לכל מקום שתרצה, אורי.
רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.
