חושבים • טכנולוגיה

  • כנס שלם ה-6 למדיניות וחברה

    חושבים • טכנולוגיה

    6 ביוני 2022, ז' בסיוון תשפ''ב

מה הופך אותנו לאנושיים בעולם טכנולוגי?

ההתפתחות הטכנולוגית מתרחשת בקצב מסחרר שמעורר בנו סקרנות ופליאה אך גם חשש ואי נחת. שינויי העומק המתרחשים בחיינו מעצבים מחדש את האופן שבו אנו מבינים את האנושי. מתוך אמונה בחשיבותם של מדעי הרוח ביצירת מרחב של התבוננות ומחשבה, יעסוק הכנס השנתי השישי ביחסי הגומלין שבין האדם והטכנולוגיה, במציאות הנוכחית ובזאת שעתידה לבוא.

תכנית

14:30

התכנסות וכיבוד

15:00

דברי פתיחה

15:15

מושב ראשון - הרצאת פתיחה

"דע מאין"

ד"ר כרמל וייסמן
מבט רחב על יחסי אדם-טכנולוגיה  

הטכנולוגיה ליוותה את המין האנושי מהרגע שהאדם הקדמון סיתת אבן, אך לאדם לקח למעלה מאלף שנים להבחין בקטגוריה הזו, להגדיר אותה, ולהכיר בחשיבותה והשפעתה על גורלו. בהרצאת פתיחה זו, נסקור את נקודות המפנה המרכזיות בהיסטוריה של יחסי אדם-טכנולוגיה, באופן שיפרוץ את הגדרתה הצרה של טכנולוגיה כישום מדעי, ויסמן נרטיבים דתיים ופוסט-אנושיים המגדירים אחרת את מקומה ותפקידה של הטכנולוגיה בחיינו.

16:00

הפסקה

16:20

מושב שני - הרצאה לבחירה

"דאטה" – מופעיה השונים של הטכנולוגיה בהווה

"ההוויה אומרת את עצמה בדרכים רבות", אמר אריסטו, ובכן – כך גם הטכנולוגיה. במסגרת המושב השני נבקש להתבונן במופעיה השונים של הטכנולוגיה בחיינו, הן מבעד לעדשה הטכנולוגית והן מבעד לעדשה הפילוסופית. בכל יחידה נתמקד בבחינת שדה טכנולוגי מוגדר, וננסה להבין את האפשרויות שהוא אוצר בתוכו כמו גם את השאלות המורכבות שהוא מציב בפנינו.

ד"ר אייל גרוס ויואל בוטביניק
"מקורו של מעשה האמנות" - יצירה בעידן הבינה המלאכותית  

"עד מהרה אפשר יהיה לדמיין מצב שבו אומן ייכנס למרכז מחשבים, ייכנס לחדר עבודה, ויורה למחשב ליצור עבורו יצירת אומנות, ואז יבחר את המתאימה ביותר - בדומה להזמנה של ארוחה מתוך התפריט במסעדה. האמנותי יחזור למקורו - לקונספט, ואילו הביצוע יועבר למכונת המחשוב כמעין תת-פונקציה. לא מדובר בחלום אוטופי, אלא במציאות בטוחה".

מילים אלו נכתבו על ידי תוכנת בינה מלאכותית כהמשך לקטע מתוך ההקדמה לספרו של דוד אבידן "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי", שנכתב בשנת 1974. אמנות גנרטיבית, המכונה לעיתים אמנות קוד, היא אמנות שנוצרת על ידי שימוש בתהליכים עצמאיים, בדרך כלל על ידי פעילות אלגוריתמית. הן עולם האמנות האוונגארדי והן עולם הביקורת נושאים אליה עיניים כתחום שמתפתח במהירות ומשלב שדות ידע מגוונים, מבינה מלאכותית ועד היסטוריה קלאסית של האמנות. אולם, נדמה שאנו נדרשים לשאלה מהותית – מה המשמעות שניתן לייחס לאמנות שמקור יצירתה חורג מן המרחב האנושי?

ביחידה זו נצלול אל נבכי האמנות הגנרטיבית. ד"ר אייל גרוס, אומן מדיה, יחשוף אותנו לחידושים עכשוויים ומהותיים בתחום היצירה הגנרטיבית והמדיה הסינתטית, מנקודת מבט אומנותית ואישית. להרצאתו יגיב יואל בוטביניק, בוגר מחזור א' בשלם שעוסק במחקריו במפגש בין תאוריה ביקורתית, טכנולוגיה ותרבות. יואל יציג לנו את האמנות הגנרטיבית כאמנות אנושית מאוד, ואת הז'אנר כולו כביטוי של היחס הכפול שלנו אל המציאות הטכנו-דיגיטלית: הערצה מפוחדת לצד היקסמות מלאת חשש.

דור הרשקוביץ וד"ר גלית ולנר
"עלמא דשיקרא?" - תפיסת המציאות האנושית לאור טכנולוגיות מציאות מדומה  

בשנת 1974 תיאר הפילוסוף האמריקאי רוברט נוזיק בכתביו ניסוי מחשבתי בו הנבדקים מתבקשים להיכנס ל"מכונת חוויות" למשך שנתיים. לטענתו, גם אם ניתן יהיה לבחור חוויות, אנשים לא ירצו להיכנס למכונה ויעדיפו לחוות את החיים עצמם. בעידן שלנו, בו טכנולוגיות שעושות שימוש במציאות ווירטואלית (VR) ובמציאות רבודה (AR), הפכו מבדיון לממשות, שאלתו של נוזיק הופכת משעשוע אינטלקטואלי לשאלה מעשית – כיצד משפיעות האפשרויות החדשות הללו על תפיסת המציאות שלנו?

ביחידה זו ניכנס בשעריה של המציאות הווירטואלית. דור הרשקוביץ, מעצב חוויות משתמש וממשקים מתקדמים בחברה Allseated, יציג בפנינו את האתגרים שעומדים לפתחו של מי שאמון על עיצוב הסביבה הטכנולוגית הזאת, סביבה שמייצרת מערכת יחסים חדשה בין האדם למכונה. להרצאתו תגיב ד"ר גלית ולנר, חוקרת טכנולוגיות דיגיטליות, שתנתח את מובנן הפילוסופי של חוויית המציאות הווירטואלית ושל חוויית המציאות הרבודה, בזיקה לטענתו של רוברט נוזיק.

יוסי וולף וד"ר ליאת לביא
"הם מתהלכים בינינו" – השפעתם של רובוטים על הקיום החברתי של בני אדם  

הרעיון לפיו ניתן לברוא יצורים מלאכותיים דמויי אדם ליווה את האנושות כבר מן העת העתיקה – מגלתיאה של פיגמליון ועד הגולם במסורת הקבלית. הרובוט, אם כן, הוא בגדר מימוש מובהק של משאלה קדומה. המונח 'רובוטים חברתיים' (Social Robots) מתייחס לרובוטים אוטונומיים שמקיימים אינטראקציות מורכבות עם בני אדם ועונים על צרכים שונים. הסברה הרווחת גורסת כי בעשורים הקרובים הם יהפכו להיות דומיננטיים יותר ויתר, וימלאו בהצלחה יתירה מגוון רחב של תפקידים חברתיים שהיו שמורים עד היום לבני אדם. אם זהו העתיד שניצב בפנינו, נראה שאנו מחויבים לשאול - באיזה אופן הנוכחות הרובוטית תשפיע על אופיו של הקיום החברתי שלנו?

ביחידה זו ננסה לעמוד על המשמעות החברתית של נוכחות הרובוטים במרחב החיים האנושי. יוסי וולף, מייסד שותף בחברת הרובוטיקה temi שמתמחה ברובוטים אישיים, יספר לנו על מאפייניה של הטכנולוגיה ועל האפשרויות שהיא טומנת בחובה. להרצאתו תגיב ד"ר ליאת לביא, חוקרת בתחומי התרבות הפילוסופיה והטכנולוגיה, שתבחן את ההתפתחויות האלה מן הפרספקטיבה המגדרית. בהרצאתה תשאל ד"ר לביא כיצד רובוטים חברתיים מאופיינים מבחינה מגדרית? האם ייתכן שיש בהם משום הנצחה של הטיות וסטראוטיפים ישנים? ומה עתידן של נשים בעידן הבינה המלאכותית?

הרב יובל שרלו ופרופ' נועם שומרון
"והייתם כאלוהים" – האפשרויות והאתגרים של שדה הגנטיקה האנושית  

ב-25 לאפריל, שנת 1953, פורסם בכתב העת היוקרתי Nature מאמר קצרצר, בן פחות מעמוד ובו איור אחד, שהפך ברבות השנים לאחד מן הרגעים המכוננים של המדע המודרני. במאמר, שנושא את הכותרת A Structure for Deoxyribose Nucleic Acid, הציגו צמד החוקרים ג'יימס ווטסון ופרנסיס קירק מודל למבנה של המולקולה המכונה DNA. כל תא בגופנו מכיל את החומר התורשתי הזה. ההתקדמות הטכנולוגית בעשרות השנים האחרונות הביאה עימה שלל אפשרויות חדשות – מקריאת המידע הגנטי ועד הניסיון לערוך אותו מחדש בהתאם לצרכינו. אך כמו תמיד, אפשרות חדשה מולידה בהכרח גם שאלה חדשה: כיצד עלינו לפעול בשדה הגנטי, שמאפשר לנו גישה אל קוד ההפעלה של מעשה בריאה?

ביחידה זו נפסע אל תוך מרחב מולקולרי שעין אדם לא תשיגהו – הגנטיקה האנושית. פרופ' נעם שומרון, שעומד בראש מעבדת מחקר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, יספר לנו על האפשרויות הטכנולוגיות שקיימות היום לקריאת המטען הגנטי, ועל האופנים בהם ניתן ליישם את המידע הנרכש במציאות רפואית חדשה. להרצאתו יגיב הרב יובל שרלו, שכיהן כחבר בוועדות אתיות רבות, ובהן וועדת הלסינקי העליונה לאישור ניסויים גנטיים ורפואיים בבני אדם. הרב שרלו יסקור את האתגרים – הפילוסופיים, האתיים וההלכתיים – מולם אנו ניצבים, ויציע קווי מתאר לדרכי התמודדות.

17:40

הפסקה וחזרה לאולם

18:00

מושב שלישי – פאנל

"ולאן אתה הולך" - תקווה וייאוש בעולם טכנולוגי


מנחה: אירית שטרנברג
משתתפים: ד''ר גלעד יעקובסון, ד״ר רומי מיקולינסקי, בועז לביא, נדב נוימן

משחר ימיה של התרבות החזיק העתיד שני מובנים: תקווה לצד חרדה. כך ביחס לאחרית הימים, וכך ביחס לעתיד הטכנולוגי – אנו שמים את מבטחנו בטכנולוגיה, ובה בעת חוששים מן המשמעות של אימוצה; תולים בה את תקוותנו לאוטופיה, ומבועתים מן התרחישים הדיסטופיים שעלולים להתממש בסיועה; רואים בה את השלב הבא של האבולוציה האנושית, ומבועתים נוכח האפשרות של רמיסת מושג האדם. לאחר שראינו את מימושיה השונים של הטכנולוגיה בהווה, שאלה אחת נותרה בעינה: כיצד עשוי להיראות העתיד האנושי לצידה של הטכנולוגיה? האם עלינו לקוות? האם עלינו לחשוש?

אנשים שמאמינים בכוחה של הטכנולוגיה להיטיב עם העתיד עומדים מאחורי כל הטכנולוגיות המשמשות אותנו בחיי היומיום: מהלואו-טק ועד ההייטק, מתשתיות הביוב ועד למטאוורס. חלקן מקדמות חופש, בריאות ורווחה. אחרות טעונות בסכנות, מפלגות את החברה, ואף מאיימות על תנאי חייהם של מיליארדים. בפאנל נבקש להפגיש בין העמדה האופטימית ביחס לטכנולוגיה, שהולכת יד ביד עם רעיון הקדמה, לבין העמדה הפסימית, שמתריעה על סיכונים ומבקשת ריסון. אם להקביל את הקידמה למכונית נוסעת - נדון בתפקיד ה״מנוע״ הטכנולוגי, ה״בלמים״ הביקורתיים, ובשאלה הגדולה: לאן בכלל מובילה הדרך?

19:15

מילות סיכום

19:30

ארוחת ערב

20:10

מיצג מוסיקלי מבוסס תכנות
ולאחריו אפטר פארטי

"אני שמעתי איפה היית בקיץ האחרון" – מיצג מוסיקלי מבוסס תכנות בניצוחו של יואל בוטביניק, בו יהפכו נתוני המיקום של גוגל למוזיקה באמצעות כתיבת קוד בלייב.
נחתום את הכנס באפטר פארטי. יואל בוטביניק יטול את מושכות התיקלוט ויהפוך את המיצג המוסיקלי למסיבה.

על הדוברים

אירית שטרנברג

אירית שטרנברג היא אומנית וחוקרת, בעלת תואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות מאונ׳ תל אביב.

בועז לביא

בועז לביא הוא סופר, תסריטאי ומחזאי. חיבר בין השאר את הרומן הגרפי The Divine (עם המאיירים אסף ותומר חנוכה) שהיה רב מכר של הניו-יורק טיימס וזוכה פרס המנגה הבינלאומי ביפן. הוא כותב על בינה מלאכותית ולמידת מכונה למוסף “הארץ”, מגיש את הפודקאסט “עושים תוכנה” ברשת “עושים היסטוריה”, משמש חבר מערכת בקבוצת הפייסבוק “עליית המכונות”, ומרצה במסגרות שונות על הקשר בין אלגוריתמים ובני אדם.

ד”ר גלעד יעקובסון

ד”ר גלעד יעקובסון הוא מרצה בתוכנית ללימודים הומניסטיים במרכז האקדמי שלם. הוא בוגר תואר ראשון במדעי המחשב ובמדעי החיים מהאוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלו בחישוביות עצבית, גם באוניברסיטה העברית, עסקה בחקר המנגנונים המאפשרים למערכת המוטורית לבצע קואורדינציה מדוייקת בזמן. את עבודת בתר הדוקטורט הוא ביצע במכון פרידריך מִישֶׁר בבאזל, שוויץ. מחקריו עוסקים בקידוד מידע באמצעות רשתות עצבים גדולות, באמינות הקוד העצבי, בעיבוד חושי ובלמידה. בעת האחרונה עוסק ד”ר יעקובסון בהיסטוריה של המדע, תוך בחינת הקשר שבין פעילות מדעית לבין הידע הפופולרי והאמנות של אותה התקופה.

ד”ר אייל גרוס

ד”ר איל גרוּס הוא אומן מדיה, חוקר למידת מכונה, ומלמד ליצירתיות חישובית באקדמיה לעיצוב ויצו חיפה ובמכון הטכנולוגי חולון.

ד”ר גלית ולנר

ד”ר גלית ולנר מרצה באוניברסיטת תל אביב בתוכנית הרבתחומית במדעי הרוח ובבצלאל. היא חוקרת טכנולוגיות דיגיטליות והשפעותיהן על אדם וסביבה, בעיקר במסגרת הקבוצה הפוסט-פנומנולוגית, קבוצה בינלאומית העוסקת בפילוסופיה של טכנולוגיה. המחקרים שלה מתפרשים על קשת רחבה של נושאים – פילוסופיה של טכנולוגיה, היסטוריה של טכנולוגיה, קיימות תרבותית, לימודי אושר, חלוקת קשב ועוד. מחקריה התפרסמו במגוון כתבי עת אקדמיים וכפרקים בספרים אקדמיים. בשנת 2015 יצא לאור בארה”ב ספרה A Postphenomenological Analysis of Cell Phones בהוצאת לקסינגטון, ובשנת 2016 פורסם בהוצאת רסלינג תרגומה לעברית של ספרו של איידי “פוסטפנומנולוגיה וטכנומדע”.

ד”ר כרמל וייסמן

ד”ר כרמל וייסמן היא חוקרת ומרצה בנושאי תרבות דיגיטלית בתוכנית הרב תחומית ובמכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב. תחומי העניין שלה הם קריאה ביקורתית של שיח העתידנות הטכנולוגית ובחינת האספקטים הרליגיוזיים של הטכנולוגיה. ספרה הראשון “עברית אינטרנטית” (כתר, 2011) בשיתוף עם הבלשן אילן גונן, עסק בסוגיות של שינוי בשפה ובדפוסי השיח במדיה החדשים וכעת היא עובדת על ספר העוסק בהיבטים פוסט-הומניסטיים ופוסט-אנושיים של חיי היומיום, המבוסס על הפודקאסט המצליח שלה לקהל הרחב “המצב הפוסט אנושי”. וייסמן ארגנה מספר כנסים אקדמיים ואירועי תרבות בינלאומיים בנושא זה בישראל.

ד”ר רומי מיקולינסקי

ד”ר רומי מיקולינסקי – חוקרת, מרצה וכותבת בתחומי עיצוב, טכנולוגיה ותהליכי חדשנות, ראש התוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי באקדמיה בצלאל.

ד”ר מיקולינסקי מחזיקה בדוקטורט בספרות אנגלית ותרבות ויזואלית מאוניברסיטת טורונטו, ובעברה כיהנה כמנכ”לית מכון שפילמן לצילום. עם תחומי פעילותה האקדמיים נמנים תרבות דיגיטלית ואומנות אלגוריתמית, עתיד הספרות והקריאה, ופיתוח תפיסות של חדשנות מונעת-עיצוב (innovation led-design). ד”ר מיקולינסקי עובדת עם עיריות, ארגונים גלובליים, סטארט-אפים, מוזיאונים וגופי מדיה על הטמעת טכנולוגיות דיגיטליות וחדשנות מוּנעת-עיצוב.

ד״ר ליאת לביא

ד״ר ליאת לביא, ראשת התכנית לתואר השני בתקשורת חזותית בבצלאל, ומרצה במחלקה לתרבות חזותית וחומרית. חוקרת וכותבת בתחומי התרבות, הפילוסופיה והטכנולוגיה. מאמריה התפרסמו בכתבי עת מקצועיים, ספרי עיון וקטלוגים, והוצגו בכנסים בינלאומיים. בין היתר עוסקת ד״ר לביא במחקרה בהשפעתן של טכנולוגיות צומחות על תפיסת האנושי, בסוגיות האתיות שהן מעוררות, כפי שמתשקף למשל בשיח המתפתח בנוגע ל״זכויות רובוטים״, בסוגיות של מגדר, חלוקת משאבים ותרבות חזותית.

ד״ר לביא היא עו״ד, בעלת תואר ראשון במשפטים וכלכלה מאונ׳ ת״א, תואר ראשון באמנות, בצלאל, ותואר שני ושלישי בתכנית לפרשנות ותרבות, אונ׳ בר אילן.

דור הרשקוביץ

דור הרשקוביץ הוא מנהל העיצוב בחברת allseated, ששייכת לתחום ה-EVENTECH. החברה מייצרת אירועים וירטואליים ותיאומים דיגיטליים של אולמות אמיתיים ברחבי העולם באמצעות הדמיית חלל תלת ממדי שבו אנשים יכולים לתקשר בצורה טבעית יותר.

כמו כן, עוסק בעיצוב חוויות משתמש וממשקים מתקדמים לסביבות טכנולוגיות XR. עבד עם חברות (CNN, Google, Coca-Cola) על מנת להנגיש תוכן במרחב הווירטואלי (360 ו-VR).

הרב יובל שרלו

הרב יובל שרלו הינו ראש ישיבת אורות שאול בתל אביב, וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר. חבר בעבר ובהווה בוועדות אתיות רבות, וביניהן בוועדת הלסינקי העליונה לאישור ניסויים גנטיים ורפואיים בבני אדם, ובוועדה העליונה לאישור טיפול גני ותאי. כתב מאמרים רבים בנושאי אתיקה בכלל ובסוגיות אתיקה ויהדות בפרט.

יואל בוטביניק

יואל בוטביניק הוא בוגר של המרכז האקדמי שלם, מנהל תוכן, מפיק, DJ ומרצה העוסק במפגש בין תיאוריה ביקורתית, טכנולוגיה ותרבות. בוגר תואר שני בתוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית. מחקרו, בהנחיית פרופ’ עמית פינצ’בסקי, עוקב אחר גליץ’ ותנועות שיבוש טכנו-דיגיטליות שונות כביטויים של התנגדות פוליטית. מייסד-שותף ועורך של “סף” – מגזין דיגיטלי המקיים אירועים ומפרסם מאמרים, פודקאסטים והרצאות בנושאי תרבות עכשווית ותיאוריה ביקורתית.

יוסף וולף

יוסי וולף הוא יו”ר ומייסד שותף של temi הרובוט האישי, עם 15 שנות ניסיון בתחום הרובוטיקה וכלי רכב בלתי מאוישים. בראשית דרכו שיתף פעולה עם אלעד לוי בשדה הרובוטיקה של העולם הביטחוני. Roboteam, החברה שהקימו, מפעילה כיום מאות רובוטים בכל רחבי העולם שמצילים חיים באופן יומיומי. בשנת 2016 עזב יוסי את החברה הביטחונית והקים את temi, פלטפורמת רובוט אישי אוטונומית ומעוצבת, מוכוונת וידאו, לעסקים ובתים. temi נבחרה על ידי מגזין TIME להופיע ברדשימת המצאות השנה לשנת 2019.

נדב נוימן

נדב נוימן הוא כותב, מרצה ומשורר. עוסק בהיסטוריה ובפילוסופיה של רעיונות מוזרים. מייסד פודקאסט הפילוסופיה ״גבוהה גבוהה״. כתביו מתפרסמים בכתבי עת ועיתונים שונים, וכן בבלוג האישי שלו ״בדבר הדברים״

פרופ’ נועם שומרון

פרופ’ נועם שומרון הינו ראש מעבדת מחקר בתחום הגנומיקה החישובית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. בצוותו 30 חוקרים וחוקרות המנסים לפצח את המשמעות של הקוד הגנטי על בסיס מולקולת דנ”א, רנ”א ותיקים רפואיים. שומרון משלב בינה מלאכותית ולמידת מכונה יחד עם מידע על מולקולות מנוזלי גוף שונים. פרופ’ שומרון עובד בשיתוף פעולה עם בתי חולים בארץ ובעולם, ייסד את אגודת Rare Genomics Israel המסייעת למשפחות הלוקות במחלות גנטיות נדירות, מרצה בכנסים מקצועיים וכן בהרצאות לקהל הרחב, בהן אירועי TEDx בארץ ובחו”ל. פרופ’ שומרון פרסם מאות מאמרים מדעיים והקים שלוש חברות סטארט-אפ המיישמות את ממצאי המעבדה ומביאות אותן לקליניקה.

חזרה למעלה