נדמה כי בישראל בעת הזאת המילה ״משבר״ מעטרת כל כרזה וכותרת, נוכחת בכל תחומי החיים ומעצבת את התפיסה שלנו על המציאות, ועל עצמנו. אך האם המושג הפך לשגור עד כדי כך שאיבדנו את היכולת להגדירו? מהו משבר? האם אכן המשבר מייחד את התקופה הנוכחית או שהוא מלווה אותנו מאז ומעולם? האם הוא רגע חד המשנה את המציאות או מצב מתמשך?
בכנס ״מתוך משבר״ נבקש לבחון את תפיסת המשבר מחדש: נצא מתוך המשבר שלנו אל עבר מרחבי דעת וזמן רחוקים כדי לשוב להווה מצוידים בידע, פרספקטיבה ורעיונות. תחילה נעיין במושג ״משבר״ עיון פילוסופי, נשאף להגדירו ולהבין אותו לעומקו; לאחר מכן נפנה למקרי בוחן מעולמות מגוונים שיאפשרו לנו להפיק תובנות חדשות; ולבסוף, נשוב אל הסיפור שלנו – אל החברה הישראלית המִטלטלת בין אתגרים ביטחוניים, חברתיים ופוליטיים – ונברר מהו המשבר שבו אנו שרויים כעת וכיצד ניתן לנווט בו.
אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע אינטלקטואלי, ערכי ומעשיר שיתחיל בכנס עצמו וימשיך ללוות כל אחד מאיתנו זמן ממושך לאחר מכן.
המשבר הוא תופעה אנושית שמלווה את ההיסטוריה מקדמת דנא, אבל רגע לפני הפגישה עם משבר כזה או אחר נרצה לשאול: מהי משמעות המושג? כיצד נקודות מבט שונות מתייחסות אל המשבר? מה המשותף ביניהן ומה השונה?
בעזרת בחינה פילוסופית-היסטורית נשאף להעמיק את הבנת המושג ולהגדיר אותו. בסיומו של המושב נצא עם צידה מחשבתית משותפת ומחודשת על המשבר כמושג רעיוני.
המשבר, בהיותו תופעה רב-ממדית החוצת גבולות זמן ותחום, דורש התבוננות דרך זוויות מגוונות. במושב זה נתחלק לדיונים מקבילים, כשכל אחד מהם יתמקד במקרה בוחן של משבר מסוים. בקבוצות קטנות, ברוח הלימוד במרכז האקדמי שלם, נעמיק במאפייני המשבר הנידון, נבחן את דינמיקות ההתפרקות ואופני ההתמודדות עמו – בניסיון לגבש תובנות חדשות על טבעם הכללי של משברים. הדיונים יונחו על ידי מומחים.ות לתחום שישמשו כמצפן אינטלקטואלי, יעניקו תשתית ידע ויובילו את השיח, ובו בעת יאפשרו לו לנוע בחופשיות כפי שמתרחש בכיתות שלנו מדי יום.
שימו לב, יש לבחור בעת ההרשמה את ההרצאה שתרצו להשתתף בה במושב זה.
המשבר שעובר על הסדר הליברלי בישראל ובעולם מגיע לא למרות ניצחונו המוחלט, אלא בגללו. המסגרת הליברלית מאפשרת לנו לנהל חברות של אינדיבידואלים מגוונים, אבל לא מספקת לנו משמעות. למעשה, יסודות שונים בליברליזם חותרים תחת משאבים של משמעות וזהות, וכאשר הסדר הליברלי הופך להגמוני, חולשותיו נחשפות. כיצד ניתן להבין חולשות אלה, ואיך עלינו להגיב בעת הזאת, בישראל, למשבר הליברליזם?
תקופת הסנאטור ג'וזף מקארתי (1950–1954) בארה״ב היא מקרה בוחן של משבר חברתי-פוליטי בעל זיקה מובהקת לקונפליקט בינלאומי על רקע המלחמה הקרה. היבט משמעותי של המשבר היה תפיסת האיום של חדירת הקומוניזם שהוזנה על ידי מתיחות אידיאולוגית וגיאופוליטית מול ברית המועצות.
הדיון יעסוק באופן שבו הפטריוטיות גויסה לצרכים פוליטיים פנימיים ושימשה ככלי לצמצום חירויות הפרט בשם ההגנה על הביטחון הלאומי. נבחן כיצד איום חיצוני עיצב את השיח הציבורי, יצר אווירת פחד וערער סדרי חברה. בדומה לתקופת מקארתי, גם היום הדמוקרטיה מתמודדת עם אתגרים משמעותיים נוכח התגברות המתחים הגיאופוליטיים, מסגור פוליטי של איומי ביטחון וההשפעה הגוברת של מידע כוזב על השיח הציבורי ועל תהליכים דמוקרטיים מהותיים.
מלחמת העולם השנייה, שיצרה את העולם שבו אנו חיים כיום, היתה טבועה בחותם של מנהיגים דומיננטיים לרע ולטוב - היטלר, סטלין, צ'רצ'יל, רוזוולט. אבל מלחמת העולם הראשונה - שריסקה את העולם הישן - והמשבר שהוביל אליה היו דווקא תוצאה של היעדר מנהיגות ושל אובדן שליטה.
"Events are in the saddle, riding men" - אירופה הידרדרה לתהום שאיש (כמעט) לא הבין כמה הרסנית היא תהיה. כיצד? מה הוביל למלחמה, ומדוע היה בלתי אפשרי לעצור את העגלה הדוהרת במדרון?
בחורף 1975, בגלות קפואה בלונדון, שם קץ לחייו ג'ורג' פרייס, גאון נשכח שפענח את חידת האלטרואיזם. כיצד נדיבות, לעיתים עד הקרבה עצמית, מתקיימת בטבע התחרותי, ובפרט בתוך משברים קיומיים? הרצאה זו חושפת מסע כפול: מדעי – מפתח להבנת המנגנונים האבולוציוניים של חסד דרך משוואת פרייס; ואנושי – בעקבות חייו הטראגיים של פרייס, שחווה משבר אישי עמוק תוך שהוא חי את נוסחת הנדיבות עד קצה גבול היכולת. המשבר כזירה שבה האלטרואיזם נבחן חושף שאלות יסוד: האם אנו טובים מתוקף גנים או בחירה? האם אלטרואיזם הוא אינסטינקט מולד כמו דחפים אפלים או תגובה מודעת למשבר? הרצאה זו מציעה מבט מאתגר: האדם קשור לעולם החי ומפגין גדלות לא רק במלחמה, אלא גם בחמלה ובשיתוף דווקא ברגעי משבר כחוליה מפוארת בשרשרת האבולוציונית.
כיצד אמנים מגיבים לעולם שמתערער סביבם? האם אמנות עדיין רלוונטית כשהמציאות עצמה קורסת? דיון זה יבחן את המשבר התפקודי של אמנים בעיתות משבר דרך סיפורה של תנועת הדאדא שנולדה מתוך הטלטלה של מלחמת העולם הראשונה. קברט וולטר, המקום שבו התגבשה התנועה, היה למרחב של התנגדות, מקום שבו אמנים נסחו מחדש את תפקידם בתוך עולם מתפורר. במחתרת הם יצרו תרבות אלטרנטיבית, סוערת ובועטת, ולעיתים סוריאליסטית, לעיתים אסקפיסטית. בזמן משבר, אמנים ואנשי רוח מוצאים את עצמם מול שאלות קיומיות – האם ליצור אמנות מגויסת? האם להיות קול אופוזיציוני? ואולי דווקא להחזיק את החיים המתוקים ששווה לצלוח את המשבר בשבילם? כשאי אפשר להמשיך ליצור אמנות כפי שהכירו אותה בעבר, נאלצים האמנים להגדיר את תפקידם בעולם ובחברה מחדש. הדיון יעסוק בשאלות אלו ורבות אחרות, ויזמין את המשתתפים לחשוב מחדש על מקומם ותפקידם של אמנים ואנשי רוח בעידן של אי-ודאות.
המשברים הכלכליים השתנו לנו במאה שנים האחרונות. אם פעם מבול, רעידת אדמה או התפרצות הר געש היו יכולים להחריב ציוויליזציות, היום אנחנו מתגברים על משברים ריאליים יחסית בקלות, ומשברים כלכליים מגיעים יותר מעולמות דמיוניים שאנחנו בראנו, כמו כסף ושוק ההון, וקשורים יותר להתנהגות אנושית. האם אפשר ללמוד מזה על משברים בתחומים אחרים?
התקופה שבה אנחנו חיים היא מהקשות שידענו – באופן אישי, משפחתי ולאומי. כל אחת ואחד מאיתנו מנסה להתמודד עם המצב בדרכו. מה קובע איך נגיב? האם זה תלוי באישיות שלנו? בחינוך שקיבלנו? באופן שבו אנחנו מפרשים את מה שקורה סביבנו? והאם יש לנו בחירה – גם בתוך הכאב – לבחור באופטימיות? במפגש נבחן את המשבר שנחווה באבל ובשכול, נדבר על אופטימיות כתכונה ובחירה, על ההיבט המוסרי שבבחירה באופטימיות ועל מה אנחנו יכולים ללמוד מאבלים וממשפחות שכולות על מציאת משמעות בזמן משבר.
בדומה לנופיה של ארץ ישראל, שעוצבו על ידי קו תפר בין לוחות טקטוניים, כך גם אופיה של החברה הישראלית היה ועודנו מעוצב על ידי כוחות עמוקים הפועלים בה מאז קום המדינה. במושב השלישי, לאחר שהצטיידנו בתובנות שני המושבים הקודמים, נצלול אל הכוחות העמוקים בזירה הישראלית. בשנים בהן המילה "משבר" מעטרת כל כותרת חדשותית בכל תחום אפשרי, נבקש לעמוד על מהותו של המשבר הישראלי. מהם אותם כוחות הנעים תחתינו? היכן טמונים שורשיו ההיסטוריים של המשבר הזה? האם מדובר בכשלי הנהגה ובמדיניות לקויה, או שמא בקיטוב הנובע מפערים מובנים בחברה הישראלית? האם המשבר טבוע בדנ"א הלאומי או שניתן להיחלץ ממנו?
במהלך השיחה, ננסה לאפיין את הצורות השונות של המשבר הישראלי, לבחון את האופנים בהם הוא נוכח בשיח הציבורי והפרטי, ולדון גם בשאלת התיקון וההחלמה. את השיחה ינהלו אנשי רוח ומעשה מסורים המחזיקים באמונות ובתפישות דומות ושונות על החברה הישראלית והמסע הבלתי פוסק שלה בין שבר לאיחוי חברתי ומדיני.
ד״ר תמר אריאלי היא מרצה בכירה במכללה האקדמית תל חי ובתוכנית לאסטרטגיה, דיפלומטיה וביטחון במרכז האקדמי שלם. מחקריה מתמקדים באזורי גבול בסביבת סכסוך.
ד״ר יאיר בן דוד הוא דוקטור לפסיכולוגיה, סופר ומרצה בתחום הפסיכולוגיה של המוסר ופסיכולוגיה חברתית. ד״ר בן דוד כותב בלוג פופולארי ב״הארץ״ על פסיכולוגיה של המוסר בשם ״מידה טובה״ ופרסם את הספרים ״איך להיות טוב – מדריך מקוצר לפסיכולוגיה של המוסר״,״איך להיות רע – מבט אחר על נורמות חברתיות ומוסר״ ו״אופטימיות כבחירה מוסרית – מדריך למחשבה ומשמעות בשעת משבר״, כולם בהוצאת כנרת זמורה דביר. ספרו האחרון הוקדש לאחיו, עמישר בן דוד, שנפל במלחמת חרבות ברזל במרץ 2024.
פולי ברונשטיין היא מנכ"לית "יוזמת המאה", ארגון אזרחי א-מפלגתי המבקש להתמודד עם משברי הממשל והחברה באמצעות קידום תפיסת מרכז מעמיקה ומעודכנת. מחברת הספר "תור המתינות – מסע אישי מהשמאל אל המרכז". מייסדת ומנכ"לית לשעבר של התנועה האזרחית "דרכנו". לשעבר ראש משלחת הסוכנות היהודית בבריטניה.
משה הלברטל הוא פרופ׳ לפילוסופיה ומחשבת ישראל באוניברסיטה העברית ובבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק. בנוסף הינו חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
יאיר טלמון הוא יועץ אסטרטגי ומומחה מדיניות ציבורית, מייסד ומנהל "כלכלה לדוברי עברית". אוהב לטייל, יוצר קרמיקה ומערכי שיעור וחושב על רוב הדברים בחיים במונחים של כדורגל. אוהד הפועל באר שבע.
אלוף משנה (במיל') ד״ר ערן לרמן הוא מרצה במרכז האקדמי שלם בתוכנית למזרח תיכון ואסלאם ובתוכנית לאסטרטגיה, דיפלומטיה וביטחון, וכן מרצה לתואר שני בביטחון ובדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב. כיום הוא משמש כסגן נשיא במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון שבו מתפרסמים חלק ממחקריו.
ד״ר לרמן כיהן כסגן היועץ לביטחון לאומי למדיניות חוץ ויחסים בינלאומיים במשרד ראש הממשלה בתפקידים בכירים באגף המודיעין בצה״ל וכמנכ״ל משרד ישראל והמזרח התיכון בוועד היהודי האמריקאי.
הוא היסטוריון בהכשרתו, בעל תואר דוקטור מבית הספר לכלכלה ולמדע המדינה של לונדון, ובעל תואר שני במנהל ומדיניות ציבורית מבית הספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד.
הרב יעקב מדן הוא מראשי ישיבת הר עציון והוגה דעות מרכזי בציונות הדתית, מחבר ספרים ומאמרים רבים בתחומי תנ"ך, תלמוד ומחשבה יהודית. ממובילי אמנת גביזון-מדן: מסמך הבנות שמטרתו המרכזית היא בניית גשר בין דתיים לחילונים בנושאי דת ומדינה בתחומים רבים בהם שבת, נישואין, חוק השבות ועוד. בנו, אלישע מדן, נפצע קשה במהלך מלחמת חרבות ברזל והשיא משואה בטקס יום העצמאות האחרון.
ד״ר תומר פרסיקו הוא חוקר במכון שלום הרטמן ועורך סדרת 'אתגרי הדמוקרטיה' במרכז רובינשטיין, אוניברסיטת רייכמן. פרסיקו חוקר זהות יהודית מודרנית, תהליכים בדת העכשווית ואת שורשי הליברליזם והמודרנה. ספרו ״מדיטציה יהודית: התפתחותן של תרגולות רוחניות ביהדות זמננו״ יצא בהוצאת אוניברסיטת תל אביב ב-2016. ספרו ״אדם בצלם אלוהים: הרעיון ששינה את העולם ואת היהדות״ יצא ב-2021 בהוצאת ידיעות ספרים ועתיד לצאת באנגלית בהוצאת NYU Press. ספרו ״ליברליזם: ערכיו, שורשיו, משבריו״ יצא בהוצאת כנרת-זמורה-דביר ועתיד לצאת בגרמנית בהוצאת NZZ Libro.
דניאל גליה קינד היא אימא, כוריאוגרפית ואשת חינוך. בוגרת תואר שני מאוניברסיטת ArtEZ לאמנויות בהולנד, בהתמחות בכוריאוגרפיה. המחקר האמנותי הנוכחי שלה מתמקד בידע אימהי פיזי ושפות התנועה והדמיון שהוא מייצר. יצירותיה מוצגות בתיאטראות, מוזיאונים ופסטיבלים ברחבי העולם. במקביל לפעילותה היצירתית, דניאל ייסדה את מגמת המחול הבינלאומית בתיכון אמיס בכפר הירוק, הפועל למען שלום במזרח התיכון, והקימה את גרעין אנ״ת, גרעין האומנויות של תנועת הצופים. כיום היא מובילה את "פרלמנט אימהות" עם מירב דגן, פרויקט בינלאומי המאגד אימהות וא.נשים (M/others) למאבק על העתיד בכלים של חשיבה ויצירה. מאז ה-7 באוקטובר היא פועלת להשמעת קולן של האימהות בעולם למען החזרת החטופים וחיזוק קשרים בינלאומיים השותפים ליצירת אופק ועתיד בתקופה משברית.
ד״ר אולה קלבנוב אקופיאן היא חוקרת בתחום הביולוגיה המולקולרית וגנטיקה, המתמקדת בחקר מחלת הסרטן, עם דגש על רפואה מותאמת אישית והאינטראקציה בין גוף לנפש במהלך תהליכי טיפול אונקולוגי. מחקריה בוחנים השפעת טיפול קונבנציונלי על גידול ובמקביל בוחנים כיצד מצבים נפשיים כגון סטרס, חוסן רגשי ותמיכה חברתית יכולים להשפיע על מהלך המחלה, יעילות הטיפול, תהליכי ההחלמה וההתמודדות של המטופלים. בעלת תואר דוקטור בביולוגיה מולקולרית וגנטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף ד"ר קלבנוב-אקופיאן משמשת מרצה בתוכנית ללימודים הומניסטיים במרכז האקדמי שלם, שם היא משלבת בין מדעי החיים, אבולוציה אנושית וטכנולוגיה למדעי הרוח.
אפרת שפירא-רוזנברג היא יו״ר ארגון ״נאמני תורה ועבודה-קולך״, מנחת פודקאסטים רעיוניים ופוליטיים שסחפו אחריהם ישראלים רבים (״מפלגת המחשבות״, ״קצה הקרחון״, ״קשה להאמין״ ועוד), אשת תקשורת, מנחת טלוויזיה, פובליציסטית ועורכת דין.