התכנסות
אימפרוביזציה בצליל וצבע: מיצג חי
הצייר מתן סקופסקי בליווי הפסנתרן יפתח לוי
דברי פתיחה
מושב ראשון - הרצאת פתיחה
השפע - לברכה ולא לקללה
מבט רחב על יחסי האדם והשפע
הרב אמנון דוקוב
משחר היווסדה ביקשה האנושות למצות עד-תום את הפוטנציאל הגלום בעולם. בני אדם נדדו למחוזות לא נודעים בחיפוש אחר קרקע ומשאבים; הם יצאו לצוד, בייתו את האדמה, המציאו טכנולוגיה ושבו ושכללו אותה. את כל אלו הזינה שאיפה עמוקה לחיות חיים מלאים ועשירים. והנה באו שנות האלפיים ואיתן שפע שהעולם לא ידע כמותו. נדמה כי אין מדובר רק בצעד קטן נוסף, כי אם בשינוי סינגולרי: דבר-מה מתחולל בחיינו ומשנה אותם באופן מהותי.
מהו השפע המודרני, כיצד הוא מתגשם בחיינו - ומה בדעתנו לפעול ביחס אליו? בשאלות אלו יעסוק הרב אמנון דוקוב, מחבר הספר 'לברכה ולא לקללה: תורה של תרבות השפע', שיצא לאור בקיץ הקרוב. הגותו עוסקת בניתוח השפע המודרני על צדדיו השונים מחד; ומאידך, בנתיבים השונים שלפנינו להכלת השפע וליישום הברכה שבו.
הפסקה והתפזרות לסדנאות
מושב שני - סדנא לבחירה
במסגרת המושב השני נבקש להתבונן במופעיו השונים של השפע ובאופן שבו הוא פוגש בנו בחיי היום-יום. נבקש, תוך התבוננות מעמיקה בתחום אחד, לבחון את השפעות השגשוג המודרני: האם הוא מעשיר או משבש? מאפשר או מבלבל? מקדם או מעכב?
שפע וחיי העיר
דניאלה סמיטס-פוסק ורועי ליברטי [אולם פלטר]
ג'יין ג'ייקובס, מגדולי המבקרות של תכנון הערים המודרני, אמרה פעם: "העיר היא החיים בתצורתם האינטנסיבית ביותר." העיר המודרנית, שנוסדה סביב השוק, היא למעשה גילום של חתירת האנושות לחיי שפע: הסוחרים הגיעו אליה כדי למקסם את עסקיהם, והפועלים בחיפוש אחר חיי רווחה; ובמקביל להתפתחות התעשייה, נעשתה העיר למוקד תוסס של תרבות והגות. במרחב האורבני אינספור אנשים, אך באופן משונה משהו הוא גם מזמין לאנונימיות. "כתרופה לחיים בחברה", כתב קאמי, "אני מציע את העיר הגדולה. בימינו זה המדבר היחיד שאנו יכולים להרשות לעצמנו". לעיר, אם כן, הופעות שונות המשמשות בה בערבוביה: היא מציעה עושר הזדמנויות, אך גם שיעבוד לחיי פועל פשוט ומכני; היא מחרישת אוזניים, אך גם מאפשרת עצמאות ואינדיווידואליות כמעט מוחלטת.
בישראל, תשעים אחוזים מהאוכלוסייה חיים במרחב עירוני. בימינו אלה, נתונות ערי העולם תחת כמה משברים מקבילים: האקלים, צפיפות האוכלוסין, העומס על התשתיות והחיכוכים בשדה החברתי - ארבעתן סוגיות בוערות שעל הפרק, שאינן פוסחות על ישראל. בסדנא זו האדריכלית דניאלה סמיטס-פוסק תשתף אותנו בתפיסתה את הסוגיות הנידונות, ותציע קריאת כיוון להתמודדות עמן. סמיטס-פוסק הקדישה את חייה לתכנון עירוני במסגרת המגזר הציבורי, כמתכננת וכאדריכלית העיר תל-אביב יפו, כיו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בתל אביב ועוד. איתה ישוחח רועי ליברטי, בוגר המרכז האקדמי שלם וסטודנט לתואר שני בתכנון עירוני בטכניון, המשמש כיום כראש צוות מחקר בארגון 'מעוז' העוסק בין היתר בזירה האורבנית.
שפע ומערכות יחסים
ד"ר מאשה הלוי ורננה שנלר-הירש [מועדון הסטודנטים]
ג'ון דאן, מגדולי המשוררים האנגלים, כתב במאה ה-16: "שום אדם איננו אי, כולו משל עצמו; כל אדם הוא פיסה מהיבשת, פיסה מארץ רבה". האנושי מתאפיין בהיותו שותף למארג החברתי שסביבו. אנו כמהים לקשר, מבט עיניים ומגע, ששיאם אולי במערכת יחסים רומנטית ואוהבת. השפע לא פסח גם על הסוגיה הזו: השמרנות הדתית הוחלפה בליברליות מערבית שקוראת למנעד רחב של מערכות יחסים; במקביל, המעבר מהכפר לעיר הביא לשפע הזדמנויות להיכרויות חדשות; והטכנולוגיה שפרצה לחיינו הביאה עמה את אפליקציות ההיכרויות ואיתן את תנועת האגודל המוכרת והמהירה. כיצד כל אלו משפיעים על האופן בו אנו תופסים מערכות יחסים? אילו סוגים של מערכות יחסים יציבות ניתן לבנות בעולם כזה, והאם בכלל נועד האדם לחיות במערכת יחסים רומנטית אחת?
ביחידה זו נצלול אל עומק הסוגיה עם שתיים שבאמתחתן ניסיון עשיר ביעוץ זוגי ומיני: מאשה הלוי, אקטיביסטית ומרצה בנושאי מערכות יחסים חופשיות והחלופות למערכות יחסים מונוגמיות, מחברת הספר 'לחיות פתוח'; ורננה שנלר הירש, מאמנת אישית, מנחת קבוצות, מדריכת הורים ומרצה בתחום הזוגי, שגם עומדת בראש מחלקת הבוגרים של המרכז האקדמי שלם.
שפע ועולם הקולינריה
הדיי עפאים ואבי לוי-סטיבנסון [לאונג']
אחד מן המיתוסים הנודעים ביותר בתולדות העולם עוסק בחטא ובתוצאותיו. יש בו כל המרכיבים שהופכים אותו לסיפור מוצלח: תשוקה אסורה ופיתוי אפל, שקרים והסתה, אלוהים, גבר ואישה - וכמובן, סיום טראגי. באופן מפתיע, החטא עצמו סולידי משהו, ועניינו אכילה שאינה במקומה. מה יש בו באוכל, שעושה אותו למושא החטא הקדמון? אנשי הדת, האומנים, הוגי הדעות - אין אחד שנשאר אדיש לקיומו. גם היהדות עסוקה בנושא: כשרות, תעניות, אינספור הלכות העוסקות בחקלאות ועוד ועוד.
תרבות האוכל זוכה לתנופה אדירה בעת המודרנית. חוצות העיר מלאות מסעדות שמגישות אוכל מכל רחבי העולם, שעה שתוכניות הריאליטי-בישול שוברות שיאי רייטינג וספרים בנושא מככבים בקטגוריות רבי המכר. מה מתחולל במפגש שבין תרבות השפע לעולמות הקולינריה, ואיך הוא משפיע עלינו כחברה וכפרטים? בסדנא זו נבקש להיות אורחים לרגע בעולמו של הדיי עפאים: שף, חקלאי ומחבר ספרי בישול, ממייסדי משק עפאים ושלוחותיו. יחד איתו ישוחח אבי לוי סטיבנסון, בוגר המרכז האקדמי שלם, שף ומנהל השיווק של מבשלת האטץ'.
שפע ואופנה
נגה אליאש-זלמנוביץ' ויעל אלכסנדר [כיתת סמינר 1]
שאלת הלבוש מטרידה את האנושות זמן רב, אולי משחר התרבות. כבר בסיפור בראשית נזכרת התוודעותם של אדם וחווה להיותם ערומים, ותכשיטים עתיקים מעטרים מוזיאונים בכל רחבי העולם. אך הבגד כבר מזמן אינו מתפקד רק כעלה תאנה: כמעט תמיד, הוא מספר משהו על האדם או האישה שמאחוריו. פרטי הלבוש הם חלק משמעותי מהייצוג שלנו בעולם, ולכן לעתים קרובות הם נוטלים חלק בזהותנו עצמה. "שאלה מעניינת היא עד כמה היו בני האדם שומרים את מעמדם אם היו פושטים אותם מבגדיהם", כתב הנרי דיוויד ת'ורו, במאה ה-19. באיזה אופן מעמדנו קשור במה שאנו עוטים לגופנו?
מפאת עלויות חומרי הגלם והיצור, עד לא מזמן היו לאדם הממוצע מערכות בגדים ספורות, אותן הטליא והטליא עד שיצאו מכלל שימוש. עם התפתחות התעשייה הוזלו העלויות, ושפע הלבוש נעשה נגיש לכל: חדרי ארונות נעשו לדבר שבשגרה, ובגדים נפרדים לאירועים שונים - עבודה, יציאה בערב, ספורט, לימודים, טיול - הפכו לדרישה בסיסית. גם היצע האופנה והאבזרים הנלווים התרחב: גזרות צנועות ובועטות, מלאות פרטים ומינימליסטיות, צבעוניות ושקטות. במקביל לאלו, פתחו בפנינו העולמות הוירטואלים אינספור אפשרויות נוספות לאופן בו אנו יכולים להיראות. מה היחס בינינו לבין שלל הייצוגים שלנו? ומה משמעות שפע אפשרויות הייצוג, לחברה ולאנושות?
בסדנא זו נצלול לעומק הנושא בהדרכתה של נגה אליאש-זלמנוביץ', חוקרת אופנה ואוצרת, שתשוחח עם יעל אלכסנדר, בוגרת המרכז האקדמי שלם וסטודנטית ללימודי תרבות. נקבל טעימה מהיסטוריית העושר של הלבוש ונבחן את הקשר שבין הבגד לתפיסות מגדריות; נחקור את מעברם העכשווי של הבגדים מחומריים לווירטואליים, ונהרהר על האופן שבו זהויותינו נכרכות בבגד - והשלכותיו של זה על חיינו.
הפסקה וחזרה לאודיטוריום
מושב שלישי
העומדים בשער: היחס לשפע דיגיטלי בראי חברתי ומדיני
לירן אבישר-בן חורין ואסף בנר
תרגום המילה הלועזית "Screen" בהקשרה הטכנולוגי, קבעה האקדמיה ללשון העברית, הוא המילה "צג"; ועם זאת, בלשון העממית השתרשה דווקא המילה "מסך", והאקדמיה החליטה שאין לפסול את השימוש בזו האחרונה. ללא מודעות, המחלוקת הלשונית מבטאת את הדואליות שבעולם ההצגה הטכנולוגי: ביכולתו של אותו מדיום להיות "צג" - להציג ולחשוף אותנו אל עולם חדש ואינסופי של נתונים וקשרים; ומאידך, הוא עשוי לתפקד כ"מסך", כשהוא ממסך, מעלים מעינינו נתונים ומשבש חלקים משגרת יומינו. במושב השלישי, בניסיון לעסוק במדיניות קונקרטית, נבקש להצר את מבט עינינו בשנית אל עבר נושא בודד: האופן שבו שפע הנתונים הדיגיטלי משפיע על חיינו.
לירן אבישר-בן חורין ואסף בנר, הדוברים במושב, שניהם "עומדים בשער"; הראשונה מתבוננת בתופעה מכיוון קביעת המדיניות, והשני מכיוון החברה האזרחית. ב-2022 הקימה הממשלה ועדה במטרה לבחון את סוגיית הרגולציה על הרשתות החברתיות; זו עסקה בין היתר בשאלות של חופש הביטוי, 'פייק ניוז', צנזורה והשפעותיהן החברתיות של הרשתות. אבישר-בן חורין, מנכ"לית משרד התקשורת היוצאת שעמדה בראש הוועדה, תשתף אותנו בתהליך, בשיקולים שעמדו לנגד עיניה, ובהמלצות שנוסחו לבסוף. איתה ישוחח אסף בנר, מנכ"ל 'מהפכת הקשב', ארגון אזרחי שהוקם במטרה לבחון את השפעותיה של תעבורת הנתונים הטכנולוגית על הקשב שלנו. בנר יספר לנו כיצד מודדים קשב ותשומת לב, מה מצבנו כחברה, ומה בכוחנו לעשות במרחב הקהילתי והמדיני.
מופע סוגר
די-אספורה: מופע לופים שופע
גורדון תכלת
בקונצרט איכותי מתקיימת הרמוניה בין מגוון רחב של כלים וקולות. אין זה דבר פשוט: נדרשת עבודה של עדינות, ברירה, הידוק ודיוק. כשאלו מתרחשים באה לעולם יצירה שמצליחה מחד לשמר את ססגוניותה, ומאידך להיות נגישה לשומעים.
אל מול השפע, ניצב לא פעם המוסיקאי בן זמננו בחווית הצפה. אפשרויות זמינות לאין מספר עומדות בפניו: כמות אדירה של תוכנות, אפקטים ויכולות דיגיטליות זמינה בהישג יד; ספקטרום רחב של סגנונות מכל רחבי הגלובוס מפתים את רוחו; כלי נגינה וציוד במחירים שווים לכל נפש, במקביל להשכלה מוסיקלית חינמית ביוטיוב, ועוד ועוד. כיצד עליו לנווט ביניהן?
זאת ועוד: הסגנון הפופולרי של אמן שהוא One man show - כלומר כזה המבצע, מלחין ומקליט לבדו - מביא לחיי אמן עצמאיים אך בודדים. כך מייצר השפע המוסיקלי מעין גלות אישית עבור הנגן המודרני. מרוב מסוגלות, נותר האמן לבדו; ריבוי האפשרויות האומנותיות מותירות אותו כשהוא שרוי בדממה. מופע הלופים 'די-אספורה', אותו הלחין ויבצע גורדי תכלת, סטודנט במרכז האקדמי שלם, מבקש לתת קול למציאות הזו, על אתגריה ויופיה.