"תחושה של מסדר כנפיים" ו-"יש פה אווירת התרגשות כמו בחתונה" הם המשפטים הראשונים של הורים לסטודנטים ממחזור א' ששמעתי ברחבת האודיטוריום של המרכז האקדמי שלם. סטודנטים, הורים, מרצים, אנשי סגל – אם יש מילה שמתארת את ארשת פניהם של כל הנוכחים באירוע סיום לימודי המחזור הראשון שנערך אתמול, זו התרגשות.
מה כל כך מרגש בקבלת תעודה בטקס הסיום? ד"ר עדו חברוני, המנהל החינוכי במרכז האקדמי שלם, התפלא על עצם השאלה: "זהו מחזור הסטודנטים הראשון שלנו, בתואר מאוד ייחודי והראשון מסוגו בישראל. למעשה הדנ"א של המרכז נקבע מתוך האינטראקציה של הסגל עם המחזור הראשון של הסטודנטים. אלה צעירים שלא מקבלים כל דבר כמובן מאליו, מאתגרים את הסגל, וביחד יצרנו פה את התואר הזה, סטודנטים ומרצים".
[quote author='ד"ר עידו חברוני']הדנ"א של המרכז נקבע מתוך האינטראקציה של הסגל עם המחזור הראשון של הסטודנטים[/quote]
האם ד"ר חברוני מרגיש שהשאיפה לייצר אנשים שיודעים איך לחולל שינויים בחברה התממשה? ד"ר חברוני מחדד: "אלה לא סתם אנשים שיוצאים לשנות את החברה. בולדוזרים יש בכל מקום. אלה אנשים שבאים לחולל שינויים בעולם תוך שהם מבינים את המציאות מהשורשים שלה, מהתרבות ומההיסטוריה שלה".
הכול בטקס הזה היה שונה מטקסים מקבילים בתחום. זה התחיל בשמו של האירוע: "טקס הביכורים", המשיך בארגון המוקפד והנעים שהצליח להיות אינטימי על אף היותו אירוע רב משתתפים, וכלה בתוכן שלו.
האירוע התחיל בסדרת הרצאות קצרות של סטודנטים ומרצים בתחום ההתעניינות שלהם, המשיך בטקס המשלב דברי ברכה מקובלים יחד עם תוכנית אומנותית מגוונת שכללה סרטונים קצביים, ביצוע מרגש של מורין נהדר לפיוט "קריה יפהפייה" וביצוע ווקאלי מרשים ל"לו יהי" של מקהלת הסטודנטים של שלם ומתן אות כבוד לרוג'ר הרטוג ולמשורר וחתן פרס ישראל חיים גורי.
אודליה יצקן, ראש מדור ההתמחויות בשלם, התקשתה להסתיר את התרגשותה. "זו התרגשות גדולה, שמחה מהולה בעצב. אלה אנשים מדהימים שעוזבים אותנו ויוצאים אל העולם". האם הם אכן יוצאים אל העולם, כלומר כבר מצאו משרות מבטיחות? אודליה מחייכת: "לא רק שלרבים מהם יש כבר עבודות שמחכות להם, יש כאן כמה וכמה סטודנטים שעדיין מתלבטים באיזו מן העבודות שאליהן יתקבלו לבחור".
האווירה במסדרונות הייתה של שנה א' באקדמיה. ההורים הנרגשים התרוצצו בין חדרי הסמינרים שבהם התקיימו ההרצאות, כדי לבחור אילו הרצאות הכי מעניינות אותם, והיה מאוד מרענן לראות את ההורים ישובים בכיתות הלימוד ומאזינים לצעירים שבפניהם.
הרעיון שעמד מאחורי הרצאות הבזק, חמש דקות האחת, היה לשקף להורים עד כמה מגוונים ומעמיקים הלימודים במרכז האקדמי שלם. ואכן, נושאי ההרצאות היו מגוונים עד מאוד: "דיאלקטיקה: מאפלטון ועד סיינפלד"; "פסיקה אידיאולוגית בבתי דין לעבודה"; "ויקיפדיה והנראטיב הפלסטיני"; "שימוש בשוק ההון להגברת היציבות במזרח התיכון"; "הדוד המרוקאי של היינה"; "דמותו והגותו הכלכלית של לבונטין" ועוד.
שאלתי את עמרי שגב, סטודנט שהעביר הרצאת בזק בנושא "מהפכה המאה ה-21 של הכלכלה השיתופית", עד כמה הלימודים בשלם סייעו לו להעביר הרצאה שכזו. "זמן קצר לאחר שהתחלתי ללמוד פה, אנשים מהסביבה שלי שפוגשים אותי אחת לתקופה אמרו לי שמשהו השתנה בי. שאני משקף עולם תכנים עשיר יותר, שאני מציג עמדות עמוקות ומורכבות יותר. אבל זה לא היה רק ברמת הידע, זה היה גם ברמת הצגת הטיעון. אני מרגיש שמאוד התפתחתי מהלימודים פה. זה תואר שמאפשר לך לשבת בשקט במשך ארבע שנים ולעבור תהליך של בנייה עצמית בכל המובנים".
[quote author="עומרי שגב"]אני מרגיש שמאוד התפתחתי מהלימודים פה. זה תואר שמאפשר לך לשבת בשקט במשך ארבע שנים ולעבור תהליך של בנייה עצמית בכל המובנים[/quote]
משפט ששמעתי בגרסאות שונות ביציאה מחדרי ההרצאות: "הלוואי שהיה תואר כזה כשאני למדתי לתואר ראשון".
את הטקס הרשמי הנחתה בחינניות ד"ר אורית אבנרי, דיקנית הסטודנטים. פרופ' ישעיהו גפני, נשיא המרכז האקדמי שלם, פתח את דברי הברכות ושבה את הקהל בנאום קצר עם נגיעות הומור על אודות מהות קניית החכמה בעולם. את הנאום סיים בחובה המוטלת עתה על הסטודנטים: "עם הידע הנרחב שקיבלתם – מגיעה גם חובה. כל אחד ואחת מכם חייב לשאול את עצמו: איך ההכשרה שקיבלתי בשלם יכולה לתרום לעולם ולעשות טוב". הנאום הסתיים במילים הבאות: "לו היה אקדח מרתון בידי, הייתי יורה בו ומזניק אתכם. אין לי. אז אסיים במילים שנאמרות בתחילת המרוץ: 'צאו לדרך!'".
בהמשך הערב העניק ד"ר דן פוליסר אות כבוד לרוג'ר הרטוג, נשיא קרן הרטוג ויו"ר קרן תקווה, שדיבר על חשיבות המוסד הראשון בישראל המוקדש ללימודים הומניסטיים ועל החובה להעמיק ולהמשיך בדרך. אות הכבוד של הרטוג מצטרף אל המדליה של הקרן הלאומית למדעי הרוח של ארצות הברית ואל פרס ויליאם א' סימון על מנהיגות פילנתרופית שקיבל הרטוג בעבר.
[quote author="פרופ' ישעיהו גפני"]עם הידע הנרחב שקיבלתם – מגיעה גם חובה. כל אחד ואחת מכם חייב לשאול את עצמו: איך ההכשרה שקיבלתי בשלם יכולה לתרום לעולם ולעשות טוב[/quote]
בהמשך נישאו דברים מפי נציגת הסטודנטים, חנה רובינשטיין, ומפי המנהל החינוכי, ד"ר עדו חברוני. כל הדוברים נשאו דברים מרגשים, אך הרגע המרגש ביותר בערב היה ללא ספק הענקת מדליית הכבוד למשורר חיים גורי והנאום שנשא בפני הקהל.
מי שהזמין את חיים גורי אל הבמה היה יאיר שמיר, שציין כי גורי לא נח על זרי תהילת העבר אלא ממשיך לחוות את דעתו על המתרחש במדינתנו. רגע לפני הענקת אות הכבוד הוקרן סרטון מרשים הסוקר בקצרה את תולדות חייו של גורי ומפעל חייו. הסרט הסתיים בנימוק שבגינו סירב גורי לקבל את פרס הציונות לאחרונה ובבקשתו להעניק את הפרס ל"יוצרים צעירים".
בקול רועד מהתרגשות, סיפר גורי בן ה-94 על ביקורו הראשון במרכז האקדמי שלם, במסגרת מפגש סטודנטים: "בביקור הקודם שלי פה, התאהבתי במקום הזה. ישבתי עם סטודנטים צעירים שמבינים ששירה וספרות עברית הן אדני היסוד של קיומנו… התרגשתי לפגוש סטודנט שיודע לצטט בעל פה את שירת אלתרמן, אני עצמי יודע חלקים גדולים ממנה בעל פה… הרגשתי כאן ישראלי. בן הארץ. בן תרבות".
[quote author="חיים גורי"]ישבתי עם סטודנטים צעירים שמבינים ששירה וספרות עברית הן אדני היסוד של קיומנו… התרגשתי לפגוש סטודנט שיודע לצטט בעל פה את שירת אלתרמן, אני עצמי יודע חלקים גדולים ממנה בעל פה… הרגשתי כאן ישראלי. בן הארץ. בן תרבות[/quote]
בסיום דבריו של גורי הקהל כולו קם על רגליו ומחא כף לאחד מגדולי אנשי הרוח שלנו בדור האחרון, איש רוח שהוא גם איש מעשה, ממש כמו הסטודנטים שסיימו את לימודי התואר הראשון בישראל ללימודים הומניסטיים.
נסיים בפסוק מספר משלי המוטבע על אותות הכבוד שהוענקו אתמול: "אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה".
רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.
