חדשות ואירועים

"העולם לא תמיד פשוט, אבל הספרות עוזרת": ריאיון עם ד"ר דוד שטרומברג

מסע מלוס אנג'לס לישראל, סיפורי ילדים עצובים ביידיש וקומיקסים רציניים: ד"ר דוד שטרומברג מסתכל על החיים דרך הספרות – ומלמד את הסטודנטים של שלם להתבונן

26 במרץ 2019  |  מאת: המערכת

סיפור ילדים מספרות היידיש מספר על עולם מושלם, עולם כל כך טוב שאם רוצים לאכול בו בשר לא צריך להרוג חיה – יש רוכסן מתחת לפרה שממנו אפשר להוציא בשר מבלי שהחיה סובלת, והיא מצמיחה את החתיכה מחדש.

רק בעיה אחת יש בעולם הזה: אין בו מלח, ומכיוון שכך כל מי שרוצה מעט מלח, חייב להכות או להעליב מישהו כדי שיבכה ומדמעותיו יהיה לו מלח לאוכל. הסיפור מסתיים בכך שמישהו ממציא פתרון: לגרד חזרת בשולחן. כולם מזילים דמעות בגלל החזרת, וכך לא צריך להכות אף אחד יותר.

"זה לא סיפור שאומר לילדים ישירות: 'אלימות זה דבר רע'", אומר חוקר הספרות ד"ר דוד שטרומברג, "אבל הוא ממחיש זאת בצורה שהם מבינים לעומק". עוד נשוב לספרות היידיש בהמשך, אבל קודם לכן, הבה נערוך היכרות עם ד"ר שטרומברג.

"נצמדתי למסלול הפרגמטי"

הוא גדל בישראל במשפחה דוברת רוסית שעלתה מברית המועצות. בגיל תשע עבר ללוס אנג'לס עם אביו, שם נשאר כ-20 שנה. נוסף על עברית, אנגלית ורוסית, הוא למד ספרדית, צרפתית, צ׳כית ויידיש. ספרתם נכון: הוא מבין שבע שפות, רובם על בוריין. היום הוא מרצה לספרות במרכז האקדמי שלם, אבל את דרכו החל בכלל כסטודנט ל... מתמטיקה.

"נצמדתי למסלול הפרגמטי", הוא מעיד. כילד מהגר, רצה ללמוד משהו "פרקטי", וכיוון שהיה תלמיד מצטיין, מצא את עצמו לומד לתואר במתמטיקה שימושית וכלכלה באוניברסיטת קליפורניה (UCLA).

"אוניברסיטת קליפורניה גם הייתה מרכז חשוב לאומנות בתקופה שבה למדתי במוסד", מסביר שטרומברג. "ואני הצטרפתי לרוח האומנותית הזו. הייתה אווירה מאוד רצינית בכל הקשור למדעי הרוח ולאומנות". במסגרת לימודיו נחשף למגוון תחומים: ספרות, אומנות, אדריכלות ועוד. הוא לא היה מתמטיקאי יבש: במקביל ללימודים כתב ופרסם שלושה ספרי קומיקס – אבל לא בדיוק הקומיקס המוכר לנו. "קראתי להם 'Saddies', במקום ה-'Funnies' שמוצאים בעיתונים".

אחרי הלימודים המשיך לעסוק בכתיבה ועבד בהוצאה לאור. הוא המשיך גם לתואר שני במכון לאומנויות של קליפורניה, שם למד ביקורת ספרות, אומנות וקולנוע. כשהיה בן 28 החליט לחזור לארץ. את הדוקטורט שלו כבר כתב באוניברסיטה העברית, בהנחייתה של פרופ' לאונה טוקר. "התמקדתי ביצירה 'שדים' של דוסטויבסקי ובאופן שבו המספר מבקש מהקורא שיאמין לו כשהוא מספר על המתרחש, גם כשאמינותו שנויה במחלוקת".

"דברים קשים מתרחשים סביבנו"

הקשר לדוסטויבסקי הוא משום שהייתה לך רוסית מהבית?

פיודור דוסטויבסקי

פיודור דוסטויבסקי: סופר עיתונאי, פילוסוף, וביוגרף

 

"זה עזר. אבל כשהתחלתי את הדוקטורט, הנושא של 'מספר אמין' משך אותי, וחיפשתי מי עוד כתב כך במאה ה-20. גיליתי שני סופרים חשובים: הסופר הצרפתי אלבר קאמי, וסופר היידיש הנודע יצחק בשביס זינגר".

למה דווקא שני הסופרים הללו?

"שניהם עלו לבמה הספרותית בזמן מלחמת העולם השנייה ואחריה. שניהם גם הגיעו למקום דומה מאוד בכתביהם מבחינת תפיסת עולם , למרות שכל אחד מהם פעל במקום אחר ובעולם משלו".

לד"ר שטרומברג הייתה היכרות מוקדמת עם השפה הצרפתית, אבל לא עם היידיש. אז הוא עשה מה שכל אחד היה עושה: למד גם יידיש.

"הבנתי שכדי לכתוב את מה שאני רוצה אני צריך ללמוד את השפה, אז הלכתי לקורסים ולמדתי. יידיש מבוססת בעיקר על שלושה סוגי שפות: שמיות, גרמאניות וסלאביות. אנגלית היא שפה גרמאנית, רוסית היא שפה סלאבית ועברית היא שמית, אז בעצם נדרשתי לחבר בין סוגי השפות שכבר הכרתי".

במסגרת מחקרו על בשביס זינגר התחיל ד"ר שטרומברג לעסוק בכתביו שלא פורסמו בתרגום, והפך ליועץ בקרן שהוקמה להוצאת כתבים אלו. הוא עסק בתרגום הכתבים לאנגלית, וכך הגיעה אליו ההצעה לחקור ולתרגם קובץ סיפורי ילדים ביידיש של סופרים מתחילת המאה ה-20. הוא שמח לקבל לידיו את התפקיד, אולם גילה במהלך מחקרו שבמקום ספרות שמחה ואופטימית, כפי שאולי היה מצופה מספרות ילדים אחרי מלחמת עולם הראשונה, הסיפורים מהתקופה ההיא לא היו פשוטים כלל.

סיפורי ילדים עצובים? נשמע כמו אוקסימורון.

"הקובץ נוצר בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה. החיים היו קשים. המעבר מחיים מסורתיים לחיים מודרניים היה חד. אחרי מלחמת העולם הראשונה, לפחות במזרח אירופה, הייתה עוד מלחמה, הפעם עם הסובייטים. הספרות הזו יצאה משם. זה לא אומר שאין בה הומור. יש, למשל, סופר אמריקאי שהיגר לארה"ב, מוישה נאדיר, שמו, שהוא מאוד מצחיק. אבל הספרות הזאת היא גם מאוד מציאותית".

לא יודעת, לא נשמע לי כמו רב מכר.

"אולי. אבל זה לא אומר שאנחנו לא זקוקים לה. הסתכלתי מסביבי והבנתי שגם היום העולם לא פשוט. דברים קשים ביותר מתרחשים סביבנו. יש מי שירצה להגן על הילד ולא לחשוף אותו לדברים האלה, אבל יש גם גישה שאומרת שעדיף שילד ילמד להתמודד עם מצבים קשים על הדף מאשר בחיים. עדיף להתמודד עם מצב קצת מפחיד, עצוב או קשה כשהוא כתוב בספר, וכך ללמוד לעבד את הרגשות שזה מציף בנו. זה מחבר את הילד או את הילדה למשאבים הפנימיים ולכוח העצמי. זה משהו שהספרות עוזרת באופן ממשי לעשות. לא באופן ישיר, אלא דרך העולם הרגשי".

תוכל להדגים בעזרת סיפור?

"בוודאי. יש סיפור בשם 'ממלכת הנמלים והפטריות' שכתבה סוניה קנטור. למלך הפטריות, שהוא מלך היער, נולד ילד. לחגיגת ההולדת מגיעה דבורה ומזהירה את כולם מפני ילדים אנושיים שהגיעו ליער לרמוס הכול ברגליהם ולקטוף פרחים. החוגגים מתעלמים מאזהרותיה, וכאשר הילד והילדה מגיעים ליער הם כמובן קוטפים לא רק את הפרחים, אלא גם את בן המלך. בזמן שהילדה קוטפת את הפטרייה הילד יושב על קן נמלים ומחריב אותו. כל הנמלים יוצאות מהקן, הילד נבהל ובורח. הילדה מוצאת שאין לה יותר מקום בסל וזורקת את הפטרייה-הילד על האדמה. בסוף הסיפור הנמלים אומרות: 'טוב, פשוט נבנה הכול מחדש'".

מה לומדים מכך הילדים?

"התמודדות עם חורבן. הרסו לנו – יש לנו כוח לבנות משהו אחר. מה שמעניין הוא שהכוח המחריב הוא הילדים עצמם. כך גם ילדים שקוראים את הסיפור יכולים להבין שיש להם כוחות להרוס ולהחריב. הסיפור מחבר אותם לרבדים הפנימיים האלה".

"הקריאה היא דרך לחדד את המוסר"

מיגל דה סרוואנטס

מיגל דה סרוואנטס: סופר ומחזאי ספרדי, הידוע בעיקר בשל ספרו "דון קיחוטה"

במרכז האקדמי שלם ד"ר שטרומברג מלמד את קורס ההמשך של ספרות המערב – מסרוונטס ועד דוסטויבסקי. "אני מנסה להציף דרך הקריאה נושאים שמחדדים את החושים והרגשות, ובמיוחד את חוש המוסר. לא במובן של חוקים, מה מותר ומה אסור, אלא במובן של הרגשה פנימית, לפתח את היכולת לבטא את האינטואיציות ואת האסוציאציות שלנו דרך הספרות, שנותנת לנו גישה לידע שאינו ישיר".

מהי לדעתך החשיבות של לימודים הומניסטיים בישראל?

"לימודים הומניסטיים הם הרבה יותר מאשר לימודים, זהו מצב שבו מתנהלים. המצב הזה קשור להכרה שאנחנו לא שולטים בכול, ולכן, כדי לפתח את עצמנו, אנחנו חייבים להתיישב וללמוד, לחקור ולהעמיק. לא רק להיות במרדף אחרי הישגים. ההכרה הזו הכרחית, לדעתי, גם למדעים המדויקים. אנחנו כל הזמן מקבלים אינפורמציה, מידע ותגובות מהסביבה, אבל כדי להקשיב ולטפל בזה אנחנו צריכים יכולת לקלוט ולעבד את המתרחש. הלימודים ההומניסטיים מקנים לך את היכולת הזו. הם אומרים: גם האנושות כאנושות שווה התבוננות, העמקה ומחויבות".

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם?

מלאו טופס ובואו ליום הפתוח הקרוב

אירועים קרובים

עיר ואם: קריאה ב"סיפור על אהבה וחושך" מאת עמוס עוז

ההרצאה השנתית במחשבה מדינית יהודית על שם זלמן חיים ברנסטין
27 במאי 2019
19:30-21:30
האודיטוריום, קריית מוריה, רח' העסקן 3, ירושלים
עיר ואם: קריאה ב\

יום פתוח במרכז האקדמי שלם

30 במאי 2019
17:00-20:00
המרכז האקדמי שלם | העסקן 3 | קריית מוריה | ירושלים
יום פתוח במרכז האקדמי שלם

קבלו עדכונים משלם

לקבלת עדכונים מהמרכז האקדמי שלם, מלא/י את פרטיך