חדשות ואירועים

"העליונים": ביקור בבית הדין הרבני ובבית המשפט העליון

מה יש יותר, מסורבות גט או מסורבי גט, ואיך שופט עליון מכריע בסוגיות של דת ומדינה? הסטודנטים של שלם ביקרו בבית הדין הרבני ובבית המשפט העליון, וחזרו עם יותר שאלות מאשר תשובות

16 בינואר 2019  |  מאת: המערכת

שמונה בבוקר. הגשם בחוץ לא מפסיק לרדת מאז אתמול בלילה, והטמפרטורות נמוכות מהרגיל בעונה. בירושלים זה אומר שקר, קר מאוד. אבל בתוך אולם בית הדין הרבני האווירה חמה – ולא רק בגלל מיזוג האוויר.

הסטודנטים של המרכז האקדמי שלם כבר הסירו את המעילים והם יושבים באולם. בהמשך היום יגיעו גם לבית המשפט העליון, אבל כרגע הם בעיצומו של דיון סוער עם נציגי בית הדין הרבני: הרב דוד מלכא והרב שלמה שסטמן. היום כולו יוקדש כולו לסוגיות של דת, מדינה והמפגש ביניהן.

"חוקי התורה הם מבורא עולם"

בעמוד הראשי של אתר החדשות Ynet התנוססה לאחרונה הכותרת: "העליון קבע: אישה לא תקבל זכויות בדירה כי בגדה בבעלה". הפסיקה הכתה גלים בכל הארץ, ועוררה גל של תגובות ותגובות נגד. בשיחתו עם הסטודנטים דיבר הרב מלכא על פסיקות בגין גירושים, וגם על פסיקת "האישה הבוגדת".

"בית הדין הרבני מחפש את טובת שני בני הזוג", הדגיש הרב, "וגם את טובת הילדים". הוא טען כי על אף ניסיונה של התקשורת להציג את בית הדין כמפלה נשים, האפליה, אם ישנה, היא דווקא לטובת נשים. קביעה זו עוררה אי נחת בסטודנטים, שביקשו מהרב לגבות את דבריו. הרב השיב כי מבחינה עובדתית, יש יותר מקרים של סרבנות גט נשית מאשר גברית: בשנים 2012–2016, למשל, אחוז סרבניות הגט עמד על 53 אחוזים, לעומת 47 אחוזי סרבני הגט הגברים. כמו כן, לדבריו הצד הנשי זוכה לתמיכה רבה, משום שיש 21 ארגוני נשים שנועדו לעזור לנשים עגונות אך מעט מאוד ארגוני המגינים על זכויות גברים. בכלל, אמר הרב, הליך גירושים איננו מן ההליכים הנעימים שעובר אדם בחייו. "צריך לדון בבית המשפט על המזונות וחלוקת הרכוש, וכך נוצרים קונפליקטים".

אך האם הסטטיסטיקה מהימנה? "הנתונים שפורסמו מסמאים את עיני הציבור כיוון שהם אינם מספרים את הסיפור האמיתי של סרבנות הגט", מסבירה פנינה עומר, מנכ"לית ארגון "יד לאישה" בריאיון שנתנה לעיתון "הארץ". "בתי הדין מחשיבים כמסורבות גט רק אישה שקיבלה פסק דין לחיוב גט, והיות וברבים מהמקרים נשים יכולות להיות מסורבות שנים ארוכות ללא פסק לחיוב גט, הן לא ייכנסו לסטטיסטיקה העגומה ולא יוכרו כמסורבות על ידי בתי הדין". חוסר שוויון נוסף הוא שגברים יכולים לקבל אישור מהרבנות לשאת אישה נוספת במקרה שהם מסורבי גט, בעוד לנשים לא ניתנים היתרים שכאלו.

 

ראש בתי הדין דיבר בגילוי לב על אמונתו, וסיפק לסטודנטים הצצה לעולמו הפנימי: "נושא המשפחה בישראל הוא על פי דין תורה", הסביר הרב מלכא. "על אף שיש ציבור חילוני גדול, המדינה הבינה שבנושא זה חשוב שהנישואים יהיו כדת משה וישראל וייעשו על פי ההלכה ולא על פי הסכם אצל עורך דין, מתוך הדאגה לכך שהעם יישאר מלוכד. מקימי המדינה ראו זאת כערך בסיסי ויסודי. בית הדין סבור שכולנו כאן עמדנו על הר סיני וקיבלנו תורה מבורא עולם. גם אם מישהו לא גדל על בסיס ערך זה, אני לא יכול לערב את השכל שלי במה שהתורה קבעה".

בהמשך השיחה, הסטודנטים מבקשים לדעת במה מטפל בעיקר בית הדין הרבני. הרב שלמה שסטמן, דיין בבית הדין הירושלמי, חושף כי עיקר הטיפול הוא בתיקי גירושים, ואת העלייה החדה במספר תיקי הגירושים בשנה הוא תולה בשינוי תרבותי שעוברת החברה: "לפני שני דורות מי שהתקלקלה לו מכונת כביסה, היה מביא מישהו שיתקן. היום אנחנו קונים הכול חדש. לצערנו, גם בתחום הזוגיות אנשים לפעמים לא מספיק מתמודדים. מפרקים את החבילה במהרה. בית הדין עושה מאמצים לנסות לראות איך אפשר להשאיר את המשפחה מאוחדת. אך לא תמיד אנחנו מצליחים".

בכול שנה, מספר מבקשי הגירושים הולך ועולה. "בית הדין מנסה להביא אנשים למקום שבו הם צריכים להיות" אומר הרב שסטמן. "אם הם עם זוגיות שיכולה להיות טובה, נעזור להם להמשיך הלאה את החיים. אם לא הצלחנו, נעבוד במלוא הכוח להביא לגירושים". נכון להיום, יש כמה מאות סרבני וסרבניות גט בשנה. מה הכלים שבית הדין משתמש בהם כדי לעודד את הגירושים? "אפשר לשלול מאדם רישיון נהיגה, לעקל את חשבון הבנק שלו, למנוע יציאתו מן הארץ, והסנקציה האחרונה – מאסר. בכל שנה יש מקרים של מאסר כנגד סרבני גט".

השיחה מסתיימת, ואנו מתארגנים לסיור בבית המשפט העליון. בעודם לובשים את המעילים וממתינים לחבריהם, הסטודנטים מעלים סוגיות שהפריעו להם בדברי הרבנים. "אם החברה משתנה, למה שהחוקים לא ישתנו? למה שנסתמך על חוקי התורה?" תוהה בקול אחד הסטודנטים. "הם מאוד מאמינים במה שעושים ולא עושים זאת ממקום רע, אבל קשה לי להסכים עם הדברים", אומר סטודנט אחר לחברו. שיחה נוספת מתפתחת בין הסטודנטיות התמהות לגבי הסטטיסטיקות בדבר מספר הגברים מסורבי הגט. הרבה שאלות.

"שופט הוא מיישב סכסוכים"

האולם המרכזי של בית המשפט הומה אדם. התקרה הגבוהה ממלאת את החלל בהד, בולעת את קולות המדריכים ופולטת אותם בחזרה בבליל רועש. מהאולם המרכזי מוביל פרופסור אביעד הכהן את הסטודנטים לאחד מאולמות בית המשפט המלא מושבי עץ ארוכים. חלון עגול בתקרה מאיר את האולם באור טבעי. בעוד הסטודנטים מתמקמים באולם, נכנס שופט בית המשפט העליון נועם סולברג ופותח בשיחה.

השופט סולברג התמנה לבית המשפט העליון בשנת 2012. הוא חובש כיפה ומתגורר בגוש עציון, ובפסיקות רבות הוא נוהג להשתמש במשפט העברי לגיבוש פסקי דין. "נושא דת ומדינה קרוב לליבי, וזה הנושא שהגעתם לכאן בגינו", הוא פותח ואומר. אלא שאז הוא מבהיר הבהרה חשובה: "לפעמים נוצר רושם לא נכון שבבית המשפט העליון מתעסקים מבוקר עד ליל בעניינים חוקתיים. זה לא נכון. 98 אחוז מהזמן שלנו מוקדש לעניינים אחרים: לענייני שוכר ומשכיר, רשלנות רפואית, ועוד עניינים משפטיים במהותם. הם לא מקבלים ביטוי בתקשורת כי הם פחות מעניינים את הציבור".

נקודת המוצא בענייני דת ומדינה, מסביר השופט סולברג, היא שהאדם הדתי, המאמין, יכול להתפשר בדברים מסוימים ובסכומי כסף, אבל לא על אחת מתרי"ג מצוות, אך את אותה מידת קדושה מייחס אדם חילוני לערכיו הליברליים – ואין כאן פשרות בעבור שניהם. עם זאת, לעיתים אפשר לזהות אינטרס משותף ועימו אפשר לייצר פתרון לקונפליקט.

לפני כשנה וחצי נדרש בית המשפט העליון להכריע בעימות שנוצר בין עיריית תל אביב לבין הרשויות לגבי פתיחת מרכולים בשבת בעיר. "ראש העיר חולדאי נשמע אומר ששני שופטים דתיים בהרכב [סולברג והנדל] יפסקו לפי השקפת עולמם", אומר סולברג. באותו פסק דין, חמישה שופטים החליטו לאפשר פתיחת עסקים בשבת ושניים לא הסכימו. אחד מהם היה סולברג. הוא ממהר להסביר: "בפסק הדין הזה נגררנו אחרי הדבר הלא נכון. הטקסט שלי לא היה דתי. ענייני השבת הם בעלי שתי רגליים: דתית וסוציאלית. מטבע הדברים, יום המנוחה השבועי עבור יהודים יהיה השבת. ישנם גם חילונים המעוניינים לסגור את העסק בשבת כדי לנוח, ולא מטעמים דתיים. אמרתי לחבריי: בואו נניח לוויכוח הדתי, העוצמתי. כי אין בו פשרות. אבל זה לא סכסוך על דת ומדינה. זה סכסוך על זכויות סוציאליות, וכאן כן יש פשרות. אפשר לראות מכנה משותף סוציאלי".

כשמגיע הזמן לשאלות הסטודנטים, אחת הסטודנטיות שואלת כיצד אפשר לברר את האמת, אם דעותיהם של השופטים עשויות להיות חלוקות. "שופט לא אמור לחפש את האמת הטהורה", עונה סולברג בחיוך. "הוא מיישב סכסוכים. עם זאת, רוב מוחלט של התיקים עוסקים בנושאים פליליים או עבירות כאלה ואחרות, והשקפת עולם כלל לא נכנסת לתמונה".

סיור בבית המשפט העליון עם פרופ' אביעד כהן

"שתי השקפות עולם שונות"

בזמן שהסטודנטים עוטים את מעיליהם, אני תופסת שניים מהם לדבר על הדברים ששמעו. רויטל זכריה ודניאל דנגור שמחים להביע את דעתם. דניאל אומר שהתעניין בעיקר בהבדלי ההשקפות בין המוסדות השונים: "ההבדל הגדול הוא מאיזה מקור אתה שואב – מה המקור הראשוני שלך. בית הדין הרבני שואב מעולם ההלכה והתורה ולכן היה קשה לי למצוא שפה משותפת איתם. לעומת זאת השופט סולברג הוא חובש כיפה ושומר מצוות, אבל הוא שואב גם ממקורות אחרים, ולכן אני מקבל ומעריך את פסיקותיו".

משהו בסיור הפתיע אתכם?

"אותי הפתיע שגם בבית הדין הרבני היה רצון לסוג של שוויון בפני החוק בכל מה שקשור למעמד האישה. והיה חשוב להם להדגיש שאין שם אפליה כנגד נשים", עונה דניאל, אך רויטל לא נראית משוכנעת. "אני בכלל לא בטוחה שהסטטיסטיקה שהציגו שם נכונה בפועל. אני גם חושבת שאם יש מספר כל כך גדול של ארגונים התומכים בנשים מסורבות, כנראה יש לכך סיבה מוצדקת".

היום הארוך מסתיים בנסיעה עליזה בחזרה למרכז האקדמי שלם. יש עוד הרבה ללמוד ולהעמיק בנושאים המעסיקים את מדינת ישראל יום יום, אך אין ספר שהיום הזה נתן לסטודנטים הרבה חומר למחשבה.

מתעניינים בלימודים בשלם? בדקוּ התאמתכם

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס ובדקו התאמתכם ליום הפתוח הקרוב.

ידיעות

קבלו עדכונים משלם

לקבלת עדכונים מהמרכז האקדמי שלם, מלא/י את פרטיך